הקדמה:
עובדים שלא קיבלו את שכרם עד ליום התשיעי מהמועד שקבוע בחוק רשאים לתבוע פיצויי הלנת שכר מהמעסיק
פיצויי הלנת שכר מחושבים לפי שכר העבודה בלבד (לא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות)
השכר שיחושב לפיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים על פי חוק ליעדם (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי)
הפיצוי הוא בשיעור 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה ו-10% מהשכר המולן בשבועות שלאחר מכן, או הפרשי הצמדה לתקופת ההלנה לפי שיעור עליית המדד בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה - לפי הגבוה מביניהם
יש להגיש את התביעה לא יאוחר מ-60 יום אחרי קבלת השכר המולן
למידע רשמי ראו סעיף 17 לחוק הגנת השכר
שכר מולן הוא השכר שהעובדים היו אמורים לקבל עבור עבודתם או חלק מאותו שכר, שלא שולם עד ליום התשיעי שאחרי מועד תשלום השכר (עם תום החודש שהשכר משולם עבורו במקרה של עובדים חודשיים).
- אם השכר לא שולם עד ליום התשיעי מהמועד שנקבע לתשלום השכר, העובדים זכאים לתבוע פיצויים מהמעסיק החל מהיום שבו היה צריך לשלם את השכר.
חישוב פיצויי הלנת השכר
מהו השכר המולן
- שכר מולן הוא השכר שהעובדים היו אמורים לקבל עבור עבודתם (או חלק מאותו שכר) שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי מועד תשלום השכר.
- השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא אך ורק שכר העבודה של העובדים והוא לא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות:
- שכר העבודה שחלים עליו פיצויי הלנת השכר כולל שכר עבור חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים שמגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
- החזרי הוצאות וזכויות נלוות (כגון החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות טלפון, אש"ל וגילום) לא נחשבים שכר עבודה לצורך חישוב פיצויי ההלנה.
- לקריאת פסק דין בנושא, ראו פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך שכר העבודה בלבד ללא התשלומים הנלווים.
- השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו (ללא התשלומים הנלווים והחזרי ההוצאות). אם המעסיק הוכיח כי ניכה מתוך השכר ברוטו והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ללא הניכויים המותרים.
- בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.
- לקריאת פסק דין בנושא, ראו פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך השכר ברוטו אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים לייעודם.
אופן חישוב פיצויי הלנת השכר
- פיצויי הלנת שכר מתווספים לשכר המולן ומחושבים לפי הגבוה מבין אלה:
- עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ועבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
- הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד ליום ששולם, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם תוספת ה-20% באופן יחסי.
שכרה של עובדת, בסך 6,000 ₪, היה אמור להיות משולם ב-01.10.2021 ושולם רק ב-01.12.2021
- העובדת זכאית לפיצוי הלנה בסך 5,100 ₪, לפי החישוב הבא:
- תקופה ההלנה נמשכה כמעט 9 שבועות.
- עבור השבוע הראשון היא זכאית לפיצוי בסך 300 ₪ (5% מהשכר).
- עבור כל שבוע נוסף או חלק משבוע היא זכאית ל-10% מהשכר, כלומר ל-600 ₪ X 8 שבועות = 4,800 ₪.
מי זכאי?
- עובדים ששכרם הולן.
תהליך מימוש הזכות
- יש להגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר בבית הדין לעבודה בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן.
- בית הדין לעבודה רשאי לאשר לעובד להגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר גם בתוך 90 ימים.
- אם השכר עדיין לא שולם ניתן להגיש את התביעה לבית הדין בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן.
- למידע נוסף על ההליך ראו הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
שכרו של עובד עבור חודש ינואר 2021 היה אמור להיות משולם ב-01.02.2021
- אם השכר לא שולם עד 10.02.2021 (בתוך 9 ימים מהמועד לתשלום), הוא נחשב למולן החל מ-01.02.2021.
- אם השכר שולם ב-01.04.2021:
- העובד יכל להגיש עד 30.06.2021 תביעה לפיצויי הלנה (בתוך 60 ימים מהמועד שבו שולם השכר).
- הייתה אפשרות לבקש מבית הדין לעבודה ארכה להגשת התביעה עד 30.07.2021.
- אם השכר עדיין לא שולם, המועד האחרון להגשת התביעה הוא 10.02.2022.
חשוב לדעת
- האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק, בהתאם לתנאי הזכאות, סיוע משפטי בנושאי תעסוקה שונים (כולל פיצויי הלנת שכר).
- הלנת שכר היא עבירה פלילית וניתן להטיל בגינה קנס של עד 35,380 ₪.
- בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו במקרים הבאים:
- אם שכר העבודה לא שולם במועד בגלל טעות כנה או בגלל נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן.
- אם שכר העבודה לא שולם עקב חילוקי דעות לגבי עצם התשלום, ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.
- הנטיה של בית הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.
- בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעסיק שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, אם יראה לו צודק בנסיבות העניין.
- פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.
- פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום מס הכנסה בכפוף למגבלות אלה:
- לשם מתן הפטור, משך התקופה שבה הולן השכר צריכה להיות מעל ל-30 יום ולהינתן מכח פס"ד של בית דין לעבודה.
- הפטור לגבי פיצויי הלנת השכר מוגבל בתקרת סכום הפרשי ההצמדה והריבית לפי פקודת מס הכנסה. כל סכום העולה על הפרשי הצמדה והריבית הנ"ל יחויב במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד במועד שהוא משולם.
- אדם שהכנסתו באחד מהחודשים בשנתיים האחרונות עלתה על 8,160 ₪ יהנה מפטור חלקי ממס הכנסה בלבד. זאת, כיוון שאם השכר המקורי היה מחויב במס הרי שהסכום נטו ששולם באיחור נמוך יותר, לכן הפטור ממס יחול רק על הפרשי הצמדה ורבית על השכר שהולן פחות המס שהיה אמור להיות משולם.
התיישנות
- הזכות לפיצויי הלנת שכר מתיישנת (כשלא ניתן יותר לתבוע פיצויים) במקרים הבאים:
- אם שולם השכר באיחור: אם לא הוגשה תביעה בתוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן (בית הדין יכול להאריך את התקופה ל-90 יום לפי בקשת התובע).
- אם לא שולם השכר: אם לא הוגשה תביעה בתוך שנה מהיום שבו הולן השכר (ההתיישנות היא לגבי הפיצוי, את שכר העבודה עצמו ניתן לתבוע עד 7 שנים).
- במקרה של הלנות חוזרות: אם המעסיק הלין את שכרו של העובד 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים.
גורמים מסייעים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך שכר העבודה בלבד ללא התשלומים הנלווים
- פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך השכר ברוטו אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים לייעודם
- עובדים שעתיים או יומיים שהסכימו ששכרם החודשי ישולם עבור תקופות חודשיות שאינן חודש קלנדרי, יקבלו את שכרם לכל המאוחר בתום תקופת החודש המוסכמת