הקדמה:
עובד שלא קיבל את שכרו עד ליום התשיעי מהמועד הקבוע בחוק, רשאי לתבוע פיצויי הלנת שכר מהמעסיק החל מהמועד בו היה צריך לשלם את השכר
השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה בלבד והוא אינו כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
השכר שיחושב לפיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר ליעדם את הניכויים המותרים (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי)
הפיצוי הוא בשיעור של 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה, ו-10% מהשכר המולן בשבועות שלאחר מכן, או בתוספת הצמדה וריבית של 20% - לפי הגבוה מבין השניים
יש להגיש את התביעה לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת השכר המולן
למידע נוסף ראו סעיף 17 לחוק הגנת השכר
שכר מולן הוא השכר שעובד היה אמור לקבל עבור עבודתו או חלק מאותו שכר, שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר מועד תשלום השכר.
- אם השכר לא שולם עד ליום התשיעי מהמועד שנקבע לתשלום השכר, העובד זכאי לתבוע בגינו פיצויים מהמעסיק החל מהמועד בו היה צריך לשלם את השכר, כלומר מסוף החודש שהשכר משולם עבורו.
חישוב פיצויי הלנת השכר
מהו השכר המולן
- שכר מולן הוא השכר שעובד היה אמור לקבל עבור עבודתו, או חלק מאותו שכר, שלא שולם עד היום התשיעי שלאחר מועד תשלום השכר.
- השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא אך ורק שכר העבודה של העובד והוא אינו כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות:
- שכר העבודה שחלים עליו פיצויי הלנת השכר כולל שכר עבור חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
- תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כגון: החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות טלפון, אש"ל וגילום אינם בגדר שכר עבודה לצורך חישוב פיצויי ההלנה.
- לקריאת פסק דין בנושא, ראו פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך שכר העבודה בלבד ללא התשלומים הנלווים.
- השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות. אם המעסיק הוכיח כי ניכה מתוך השכר ברוטו והעביר לייעודם את ניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו, שייוותר לאחר העברת הניכויים המותרים.
- בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.
- לקריאת פסק דין בנושא, ראו פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך השכר ברוטו אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים לייעודם.
אופן חישוב פיצויי הלנת השכר
- פיצויי הלנת שכר מתווספים לשכר המולן ומחושבים לפי הגבוה מבין התחשיבים הבאים:
- עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ועבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
- הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
שכרו של עובד, בסך 6,000 ש"ח, היה אמור להיות משולם ב-01.10.2018 ושולם רק ב-01.12.2018
- העובד זכאי לפיצוי הלנה בסך 5,100 ש"ח, לפי החישוב הבא:
- אורך תקופה ההלנה מגיע לכמעט 9 שבועות.
- עבור השבוע הראשון זכאי העובד לפיצוי בסך 300 ש"ח (5% מהשכר).
- עבור כל שבוע נוסף או חלק משבוע זכאי העובד ל-10% מהשכר, כלומר ל-600 ש"ח X 8 שבועות. סה"כ 4,800 ש"ח.
מי זכאי?
- כל עובד ששכרו הולן.
תהליך מימוש הזכות
- יש להגיש תביעה בבית הדין לעבודה בתוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן.
- בית הדין לעבודה רשאי לאשר לעובד להגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר גם בתוך 90 ימים.
- אם השכר עצמו טרם שולם, ניתן להגיש את התביעה לבית הדין בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן.
עובד ששכרו היה אמור להיות משולם ב-01.02.2018
- אם השכר שולם ב-01.04.2018:
- יש להגיש את התביעה לפיצויי ההלנה בתוך 60 יום מהמועד שבו שולם השכר, כלומר עד ה- 30.06.2018.
- ניתן לבקש מבית הדין לעבודה ארכה להגשת התביעה עד ה-30.07.2018.
- אם השכר טרם שולם, יש להגיש את התביעה לכל המאוחר עד ה-10.02.2019.
- שכר חודש ינואר 2018 צריך להיות משולם עד סוף חודש ינואר.
- השכר נחשב לשכר מולן אם לא שולם בתוך 9 ימים מהמועד לתשלום (כלומר אם לא שולם עד ה-09.02.2018).
- ב-10.02.2018 השכר נחשב למולן - החל מה-01.02.2018.
- להסבר על הגשת תביעה בבית הדין לעבודה ראו באתר הרשות השופטת.
חשוב לדעת
- האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק, בהתאם לתנאי הזכאות, סיוע משפטי בנושאי תעסוקה שונים (כולל פיצויי הלנת שכר).
- הלנת שכר היא עבירה פלילית וניתן להטיל בגינה קנס של עד 35,380 ש"ח.
- בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו במקרים הבאים:
- אם שכר העבודה לא שולם במועד בגלל טעות כנה או בגלל נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן.
- אם שכר העבודה לא שולם עקב חילוקי דעות לגבי עצם התשלום, ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.
- הנטיה של בית הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.
- בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעסיק שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, אם יראה לו צודק בנסיבות העניין.
- פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.
- פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום מס הכנסה בכפוף למגבלות אלה:
- לשם מתן הפטור, משך התקופה שבה הולן השכר צריכה להיות מעל ל-30 יום ולהינתן מכח פס"ד של בית דין לעבודה.
- הפטור לגבי פיצויי הלנת השכר מוגבל בתקרת סכום הפרשי ההצמדה והריבית לפי פקודת מס הכנסה. כל סכום העולה על הפרשי הצמדה והריבית הנ"ל יחויב במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובד במועד שהוא משולם.
- אדם שהכנסתו באחד מהחודשים בשנתיים האחרונות עלתה על 8,160 ש"ח יהנה מפטור חלקי ממס הכנסה בלבד. זאת, כיוון שאם השכר המקורי היה מחויב במס הרי שהסכום נטו ששולם באיחור נמוך יותר, לכן הפטור ממס יחול רק על הפרשי הצמדה ורבית על השכר שהולן פחות המס שהיה אמור להיות משולם.
התיישנות
- הזכות לפיצויי הלנת שכר מתיישנת (כשלא ניתן יותר לתבוע פיצויים) במקרים הבאים:
- אם שולם השכר באיחור: אם לא הוגשה תביעה בתוך 60 יום מהיום שבו קיבל העובד את השכר המולן (בית הדין יכול להאריך את התקופה ל-90 יום לפי בקשת התובע).
- אם לא שולם השכר: אם לא הוגשה תביעה בתוך שנה מהיום שבו הולן השכר (ההתיישנות היא לגבי הפיצוי, את שכר העבודה עצמו ניתן לתבוע עד 7 שנים).
- במקרה של הלנות חוזרות: אם המעסיק הלין את שכרו של העובד 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים.
פסקי דין
- פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך שכר העבודה בלבד ללא התשלומים הנלווים
- פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך השכר ברוטו אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים לייעודם
- עובדים שעתיים או יומיים שהסכימו ששכרם החודשי ישולם עבור תקופות חודשיות שאינן חודש קלנדרי, יקבלו את שכרם לכל המאוחר בתום תקופת החודש המוסכמת
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
חקיקה ונהלים
- חוק הגנת השכר - סעיף 17
- חוק הגנת השכר (עיצום כספי)