עובדים שלא קיבלו את שכרם עד ליום התשיעי מהמועד שקבוע בחוק רשאים לתבוע פיצויי הלנת שכר מהמעסיק
פיצויי הלנת שכר מחושבים לפי שכר העבודה בלבד (לא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות)
השכר שיחושב לפיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים על פי חוק ליעדם (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי)
הפיצוי הוא בשיעור 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה ו-10% מהשכר המולן בשבועות שלאחר מכן, או הפרשי הצמדה לתקופת ההלנה לפי שיעור עליית המדד בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה - לפי הגבוה מביניהם
יש להגיש את התביעה לא יאוחר מ-60 יום אחרי קבלת השכר המולן
למידע רשמי ראו סעיף 17 לחוק הגנת השכר


שכר מולן הוא השכר שהעובדים היו אמורים לקבל עבור עבודתם או חלק מאותו שכר, שלא שולם עד ליום התשיעי שאחרי מועד תשלום השכר (עם תום החודש שהשכר משולם עבורו במקרה של עובדים חודשיים).

  • אם השכר לא שולם עד ליום התשיעי מהמועד שנקבע לתשלום השכר, העובדים זכאים לתבוע פיצויים מהמעסיק החל מהיום שבו היה צריך לשלם את השכר.

חישוב פיצויי הלנת השכר

מהו השכר המולן

אופן חישוב פיצויי הלנת השכר

  • פיצויי הלנת שכר מתווספים לשכר המולן ומחושבים לפי הגבוה מבין אלה:
    1. עבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ועבור כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
    2. הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד לתקופה שבין המועד לתשלום שכר העבודה עד ליום ששולם, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה האמורה. עבור חלק מחודש תשולם תוספת ה-20% באופן יחסי.
דוגמה
שכרה של עובדת, בסך 6,000 ₪, היה אמור להיות משולם ב-01.10.2022 ושולם רק ב-01.12.2022
  • העובדת זכאית לפיצוי הלנה בסך 5,100 ₪, לפי החישוב הבא:
    • תקופה ההלנה נמשכה כמעט 9 שבועות.
    • עבור השבוע הראשון היא זכאית לפיצוי בסך 300 ₪ (5% מהשכר).
    • עבור כל שבוע נוסף או חלק משבוע היא זכאית ל-10% מהשכר, כלומר ל-600 ₪ X‏ 8 שבועות = 4,800 ₪.
  • הנטייה של בית הדין לעבודה היא שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט במקרים קיצוניים.
  • בית הדין רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטל את הפיצוי במקרים הבאים:
    • השכר לא שולם במועד בגלל טעות כנה או בגלל נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן.
    • השכר לא שולם עקב חילוקי דעות לגבי עצם התשלום, ובתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.
  • בית הדין רשאי גם לחייב מעסיק שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, אם החיוב ייראה לו צודק בנסיבות העניין.

מי זכאי?

  • עובדים ששכרם הולן.

תהליך מימוש הזכות

  • מעסיק שהלין את השכר צריך להעביר לעובד/ת את השכר ובנוסף את הפיצויים על ההלנה.
  • במקרה שהמעסיק הפר את חובתו ניתן להגיש נגדו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה:
    • אם השכר המולן שולם באיחור ניתן להגיש את התביעה לפיצויים בתוך 60 ימים מהמועד שבו שולם. בית הדין רשאי להאריך את התקופה ל-90 יום לפי בקשת התובעים. בכל מקרה לא ניתן להגיש את התביעה אם עברה שנה מהמועד שבו השכר נחשב כמולן.
    • אם השכר עדיין לא שולם ניתן להגיש את התביעה לפיצויים בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן (את שכר העבודה עצמו ניתן לתבוע בתקופה של עד 7 שנים).
דוגמה
שכרו של עובד עבור חודש ינואר 2022 היה אמור להיות משולם ב-01.02.2022
  • אם השכר לא שולם עד 10.02.2022 (בתוך 9 ימים מהמועד לתשלום), הוא נחשב למולן החל מ-01.02.2022.
  • אם השכר שולם ב-01.04.2022:
    • העובד יכל להגיש עד 30.06.2022 תביעה לפיצויי הלנה (בתוך 60 ימים מהמועד שבו שולם השכר).
    • הייתה אפשרות לבקש מבית הדין לעבודה ארכה להגשת התביעה עד 30.07.2022.
  • אם השכר עדיין לא שולם, המועד האחרון להגשת תביעה לפיצויי הלנת שכר הוא 10.02.2023.
  • כאשר התופעה של הלנת שכר ע"י המעסיק חוזרת על עצמה, תקופת התיישנות לגבי שכר ששולם באיחור (להבדיל משכר שלא שולם כלל) ארוכה יותר: אם השכר הולן 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, ניתן להגיש את התביעה לפיצויים על שכר ששולם באיחור בתוך 3 שנים. לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו ע"ע (ארצי) 195-99, פסקה 6 (באתר נבו).
דוגמה
  • מעסיק שילם לעובד את השכר עבור חודש ינואר 2020 ביום 05.05.2020 (באיחור של 3 חודשים).
  • על פי החוק העובד היה רשאי לתבוע הלנת שכר בתוך 60 יום מהמועד שבו שולם השכר, כלומר עד ליום 04.07.2020, אך העובד לא תבע פיצויי הלנת שכר.
  • בהמשך, המעסיק שילם באיחור את השכר עבור חודשים ספטמבר 2020 ופברואר 2021 ולא שילם כלל את השכר עבור חודש אוגוסט 2021.
  • מכיוון שהלנת השכר חזרה על עצמה 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך 3 שנים ממועד תשלום השכר של חודש ינואר 2020, יכול העובד לתבוע את פיצויי הלנת השכר על משכורת ינואר 2020, במשך 3 שנים ממאי 2020 (מועד תשלום השכר) כלומר עד לחודש מאי 2023.

פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס הכנסה

  • פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.
  • פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום מס הכנסה בהתאם לתנאים האלה:
    • התקופה שבה השכר הולן עולה על 30 יום והפיצוי ניתן מכח פסק דין של בית דין לעבודה.
    • הפטור יינתן עד לתקרת סכום הפרשי ההצמדה והריבית שנקבעה: 8,160 ₪ בשנים 2021-2020 ו-8,280 ₪ בשנת 2022.
    • עובדים שהכנסתם באחד מהחודשים בשנתיים שקדמו לקבלת הפיצוי עלתה על סכום התקרה יקבלו פטור חלקי - אם השכר המקורי היה מחויב במס הרי שהסכום נטו ששולם באיחור נמוך יותר, לכן הפטור ממס יחול רק על הפרשי הצמדה וריבית על השכר שהולן פחות המס שהיה אמור להיות משולם.
    • כל סכום שעולה על התקרה יחויב במס הכנסה לפי מדרגת המס של העובדים במועד שהוא משולם.

חשוב לדעת

  • האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים מעניק, בהתאם לתנאי הזכאות, סיוע משפטי בנושאי תעסוקה שונים (כולל פיצויי הלנת שכר).
  • הלנת שכר היא עבירה פלילית וניתן להטיל עליה קנס של עד 35,380 ₪.

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים