מעסיק מחויב לשלם את שכרם של עובדים חודשיים עם תום החודש שעבורו משולם השכר
לעובדים בשכר שעתי, בשכר יומי או לפי תפוקה, יש לשלם בתום מחצית החודש שבו הועסקו, אלא אם חל עליהם הסכם שנקבע בו מועד אחר. אם הם עבדו כל החודש וקיבלו מקדמות יש לשלם את שכרם בתום החודש
אם שכר העבודה לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, העובדים זכאים לפיצויים על הלנת שכר. כמו כן ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
כאשר מדובר בשכר מינימום, איחור במועד תשלום השכר הוא עבירה פלילית
למידע רשמי ראו סעיפים 10-9 לחוק הגנת השכר


חוק הגנת השכר קובע מהם המועדים שבהם מעסיקים מחויבים לשלם את שכרם של עובדיהם.

מועד תשלום השכר לעובדים חודשיים

  • עובדים חודשיים (שמקבלים משכורת קבועה בכל חודש) זכאים לקבל את שכרם עם תום החודש שעבורו הוא משולם. מקובל לשלם את השכר ביום הראשון בחודש שלאחריו.
דוגמה
  • עובד חודשי עבד במהלך חודש אוגוסט.
  • העובד זכאי לקבל את שכרו בתום החודש, כלומר ב-1 בספטמבר.

מועד תשלום השכר לעובדים שעתיים/יומיים או לעובדים שמשתכרים לפי תפוקה

  • עובדים שעתיים/יומיים ועובדים שמשתכרים לפי תפוקה אשר עבדו רק בחלק מהחודש זכאים לקבל את שכרם בתום מחצית החודש שבו הועסקו, אלא אם חל עליהם הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבע בו מועד אחר (ואז ישולם השכר במועד שבנקבע בחוזה או בהסכם).
דוגמה
  • עובד שעתי נשכר לעבודה החל מ-1 באוגוסט ועד 10 באוגוסט.
  • העובד זכאי לקבל את שכרו ב-15 באוגוסט, אלא אם כן חל עליו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבע בו מועד אחר.
  • עובדים שעתיים/יומיים ועובדים שמשתכרים לפי תפוקה שהועסקו במשך כל החודש -
    • לפי החוק, אם עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הועסק במשך כל החודש ובמהלך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, ישולם לו שכרו בסוף החודש, בדומה לעובד חודשי. משתמע מכך שאם לא שולמו לו מקדמות, הוא יהיה זכאי לשכר בתום מחצית החודש שבו הוא מועסק.
    • עם זאת עמדת משרד העבודה היא כי המועד לתשלום שכרם של עובדים שעתיים/יומיים ועובדים שמשתכרים לפי תפוקה שהועסקו חודש מלא הוא בתום החודש, גם אם לא שולמו להם מקדמות כלשהן.
טיפ
עובדים שעתיים או יומיים רשאים להסכים כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודשים קלנדריים (למשל שהשכר ישולם עבור התקופה מה-15 בחודש עד ה-14 בחודש הבא). במקרים אלה חובה על המעסיק לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש המוסכמת" שעליה הסכימו הצדדים. לקריאת פסק דין בנושא זה.

שכר מולן

  • שכר עבודה או חלק משכר שלא שולם עד היום התשיעי שאחרי המועד לתשלום השכר הוא שכר מולן.
  • עובדים שלא קיבלו את שכרם בתוך 9 ימים ממועד תשלום השכר יכולים לתבוע פיצויים על הלנת שכר החל מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר- עם תום החודש שעבורו משולם השכר.
  • ניתן לתבוע פיצויי הלנת שכר גם אם היום התשיעי נופל על יום מנוחה - ראו פסק דין בנושא זה באתר נבו.
דוגמה
  • מעסיק שלא משלם עד 9 ביוני את שכר חודש מאי ייחשב כמלין שכר.
  • אם 9 ביוני נופל על יום מנוחה (למשל שבת), על המעסיק לשלם את השכר לפני 9 ביוני כדי להימנע מהלנת שכר.
  • תשלום השכר ביום ראשון 10 ביוני ייחשב כהלנת שכר של 10 ימים.

מועד השכר המולן כשעובדים שעתיים או יומיים הסכימו ששכרם החודשי ישולם עבור תקופות חודשיות שאינן חודש קלנדרי

  • עובדים שעתיים או יומיים רשאים כאמור להסכים, כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי.
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, במקרה זה יש לשלם את השכר החודשי לכל המאוחר בתום "תקופת החודש" שעליה הסכימו.
  • שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום תקופת החודש המוסכמת ייחשב כשכר מולן.
דוגמה
  • מעסיק ועובד הסכימו כי השכר ישולם עבור תקופה של חודש ימים שמתחיל ב-21 בחודש ומסתיים ב-20 בחודש הבא.
  • המעסיק צריך לשלם ב-21 באפריל את השכר החודשי עבור החודש שבין 21 במרץ ל-20 באפריל.
  • שכר שלא ישולם עד 29 באפריל (9 ימים אחרי תום "תקופת החודש המוסכם") ייחשב כשכר מולן.

מי זכאי?

  • כלל העובדים במשק זכאים לתשלום שכרם במועדו.

תהליך מימוש הזכות

שימו לב
עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית. למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מזמין שירות בשל הפרת הזכויות של עובדי הקבלן המועסקים אצלו.

כספים שלא הועברו במועד לביטוח הפנסיוני או לקרן השתלמות

  • אם המעסיק לא העביר את הכספים לקרן השתלמות, לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח, המנהלת את ביטוח המנהלים של העובד, תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן (כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 30 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), ייחשבו סכומים אלה כשכר מולן (אפילו אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן).
  • החובה להעביר את הסכומים במועד הנ"ל חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בקרן השתלמות או בפנסיה/בקופת גמל/בביטוח מנהלים, כולל תשלום רכיב הפיצויים).
דוגמה
  • מעסיק שילם לעובד את שכר חודש מאי וגם ניכה משכר העובד את חלקו של העובד בתשלום הפנסיה.
  • על המעסיק להעביר את הסכומים המיועדים אל הביטוח הפנסיוני (קרן הפנסיה, קופת הגמל או ביטוח מנהלים) לכל המאוחר עד ה-1 ביולי.
  • מועד העברת הסכומים נקבע באופן הבא:
    • המועד לתשלום שכר העבודה של חודש מאי הוא 1 ביוני.
    • המועד שבו רואים את השכר כמולן הוא 10 ביוני.
    • יש להעביר את הסכומים בתוך 21 יום ממועד זה, כלומר עד ה-1 ביולי.
  • לקופת הגמל (קרן הפנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל) יש זכות לתבוע את המעסיק על פיצויי הלנה בגין הפקדות שלא בוצעו לקופת הגמל.
  • חשוב להדגיש כי מלבד הלנת שכר, עיכוב בהעברת הכספים לביטוח הפנסיוני עשוי להוות עבירה פלילית של המעסיק ובנוסף עשוי לזכות את הגוף הפנסיוני או את הגוף המנהל את קרן ההשתלמות בתשלום ריבית מידי המעסיק. למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

חשוב לדעת

  • כאשר מדובר בשכר מינימום, איחור במועד תשלום השכר מהווה עבירה פלילית.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים