זכותון עובדי קבלן (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

עובדי קבלן במגזר העסקי זכאים לשורה של הטבות יחודיות- הגדרת משרה מלאה כ- 175 שעות (המקנה תוספת של 6% לחישוב התשלום עבור "זכויות נילוות"), מספר מוגדל של ימי חופש וימי מחלה, ביטוח "ריסק" או פנסיה מקיפה ועוד
העובדים במגזר הציבורי/ממשלתי זכאים לקבל "השוואת תנאים" לעובדים בהעסקה ישירה
המידע בזכותון זה אינו חל על עובדי חברות שירותים, כגון: עובדי שמירה ואבטחה או עובדי חברות ניקיון

כמו עובדים במקצועות אחרים, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כמו כן יש מספר זכויות ייחודיות לעובדי קבלן מתוקף צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם ומתוקף חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

  • צו ההרחבה מתייחס רק לעובדי קבלן במגזר הפרטי/העסקי. לאלו מקנה הצו כמה הטבות כמו, בסיס חישוב לימי חופשה/דמי חגים/דמי הבראה של 175 שעות עבודה בחודש (במקום 186), מה שמגדיל את סכום התמורה לאותם ימים. כמו כן הצו מגדיל את מספר ימי החופשה לפי ותק (11 ימים בשנה לעובד חדש בשבוע עבודה של 5 ימים) ואת מספר ימי המחלה בשנה - 24 ימי מחלה.
  • כלל עובדי קבלני כוח האדם (למעט עובדי מחשוב) ובפרט העובדים במגזר הציבורי/ממשלתי זכאים לקבל "השוואת תנאים" לעובדים בהעסקה ישירה לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. המשמעות היא: שי לחג זהה, במקרה של חופשה מרוכזת אותם ימי חופש על חשבון המעסיק, תוספות שכר שונות שמוענקות לעובדים וכדומה.
  • לפי החוק, אסור להעסיק עובד באמצעות חברות כוח אדם למעלה מ-9 חודשים (למעט עובדי מחשוב). לאחר 9 חודשי העסקה, המעסיק מחוייב לקלוט את עובד הקבלן, ולהעסיקו כעובד מן המניין, או להפסיק את עבודתו. להרחבה ראו איסור העסקה כעובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים.
  • יש לשים לב כי החובות לגבי תנאי העבודה הקבועים בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם חלות רק על קבלני כוח אדם, ואינן חלות על חברות שירותים. רוב חברות השמירה והניקיון מתפקדות כחברות שירותים.

מי זכאי?

  • לזכויות מתוקף צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם זכאים עובדי כל חברות כוח האדם במגזר העסקי/הפרטי, פרט לעובדים המנויים ברשימה הבאה:
    • עובדי המנגנון של חברות כח-האדם.
    • עובדי סיעוד.
    • עובדי מחשב.
    • עובדים המועסקים בטיפול בנכי צה"ל באמצעות מחלקת השיקום של משרד הביטחון.

זכויות עובדי קבלן במגזר הפרטי

הפחתת שעות למשרה מלאה

  • שעות העבודה הנדרשות למשרה מלאה מופחתות מ- 186 ל-175 שעות בחודש.
  • משמעות ההטבה בפועל היא תוספת של 6% לחישוב התשלום עבור "זכויות נילוות" (למשל דמי חופשה ודמי הבראה), במצב בו עובדים את אותו מספר שעות.
דוגמה:
  • עובד שמשלים 175 שעות עבודה בחודש נחשב למי שעובד במשרה מלאה, וצובר את מקסימים ימי ההבראה וימי החופשה.
  • עובד שמשלים 87.5 שעות נחשב למי שעובד בחצי משרה, והוא צובר חצי מהזכויות שצובר עובד במשרה מלאה (מחצית ימי הבראה, מחצית ימי החופשה וכו').
הסתרתי את הדוגמה. לטעמי היא לא נכונה. עובד על בסיס שעתי ממילא המשכורת שלו אינה קבועה, ולכן הוא יקבל דמי חופשה בשווי השכר השעתי שלו כפול 8.6 שעות. מעב רלכך שיש לכפול ב-8.6 ולא ב-9, שיטת החישוב המוצעת של חלוקת השכר החודשי ב-175 אינה הגיונית. כאמור, עבור עובד שעתי ממילא אין לו משכורת קבועה והשכר היומי שלו מחושב על בסיס שכר שעתי כפול שעות עבודה יומיות. יום עבודה =8.6 שעות. לגבי עובד חודשי, הוא מקבל שכר חודשי רגיל, אז שוב אין מה לחלק את המשכורת החודשית שלו ב-175 והכפיל ב-9. מכל הסיבות שבעולם: 1. הוא ימשיך לקבל שכר חוןדשי רגיל (שיטת החישוב למעשה מגדילה את השווי של השכר היומי שלו פעמיים: פעם אח בזה שהיא מחלקת את השכר ל-175 ופעם שניה כשהיא מכפילה אותו בתשע. הרייום עבודה אינ תשע שעות, ובמיוחד אצל עובדי קבלן שמסשרה מלאה נחשבת 175 שעות, הרי שיום עבודה צריך להיות אפילו פ]חות מ-8.6). בשורה התחתונה אין כל הגיון לא בעצם הפעולה של החלוקה וההכפלה, ובוודאי לא בתשע שעות. ולכן לדעתי זה ה-175 ימים לא רלוונטי לא לדמי חגים ולא לדמי חופשה. הוא רלוונטי ל"צבירת" ימי חופשה, במובן הזה שמי עושבד 175 שעות בחודש יחשב כמי שעובד משרה מלאה ויצבור את חהופשה בהתאם. כנ"ל לגבי דמי הבראה. זה מתיחס לצבירה ולא לשווי
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 12:33, 2 באוקטובר 2015 (IDT)

הארכת החופשה השנתית

  • עובדי קבלן זכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו הקבועה בחוק, על פי הטבלה הבאה:
שנות ותק ימי חופשה לשבוע עבודה של 6 ימים ימי חופשה לשבוע עבודה של 5 ימים
משנה עד 4 שנים 13 11
5 שנים 14 12
6-8 שנים 19 17
השנה ה-9 ואילך 26 23

ימי מחלה

  • על פי סעיף 8.3 לצו ההרחבה, עובדי קבלן זכאים ל-24 ימי מחלה בשנה (2 ימי מחלה לכל חודש עבודה). מדובר בהטבה של 6 ימים מעבר לקבוע בחוק.
  • כל עוד העובד מועסק אצל אותה חברת כוח אדם, יש באפשרותו לצבור עד 130 ימי מחלה במקום 90.
  • למידע נוסף ראו ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

דמי חגים

  • עובדי קבלן שאינם עובדים חודשיים ושהשלימו שלושה חודשי עבודה בחברת כוח האדם או במקום העבודה, זכאים לדמי חגים עבור היעדרותם בימי חגים של דתם. (עובדים חודשיים מקבלים משכורת רגילה באותו חודש שבו חל החג).
  • עובדים יהודים זכאים לתשלום עבור 10 ימי חג, ועובדים שאינם יהודיים זכאים לתשלום עבור 9 ימי חג לכל היותר.
  • למידע נוסף ראו דמי חגים לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

עבודה בחג

  • על עבודה ביום חג מגיע תשלום רגיל, ובנוסף תשלום בגובה התשלום הניתן עבור יום חופש.
  • למרות זאת, אם העובד מועסק אצל מזמין הנוהג לשלם לעובדיו בגין עבודה בחג תוספת של 50% מהשכר ומנוחת פיצוי, זכאי עובד הקבלן לאותו גמול ומנוחה עבור עבודתו בחג.

שי לחג

חופשה מיוחדת

הזכות לדחות עבודה או לעזוב עבודה

  • עובד לא חייב לקבל כל עבודה שחברת כח-האדם מציעה לו. עם זאת מותר לחברת כוח האדם לדרוש מעובדים אשר עברו הכשרות או השתלמויות על חשבון החברה, להתחייב לתקופת העסקה סבירה, בשים לב למהות ולתקופת ההכשרה, לאחר תום ההכשרה. (ראו להלן בפסקת "הכשרה מקצועית או השתלמות").
  • לעובד קבלן, ככל עובד, מותר לעזוב עבודה במקרה של הרעת תנאי העבודה.

ביטוח "ריסק"

  • בתשעה חודשי העבודה הראשונים חייבת חברת כוח-האדם לבטח את העובד בביטוח מסוג "ריסק" (סיכון).
  • ביטוח כזה מבטיח לעובד פיצוי חודשי בגובה של 50% משכרו במקרה של נכות בעקבות תאונה, שאיננה תאונת עבודה (הפיצוי על תאונות עבודה מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי). במקרה של מות העובד מכסה הביטוח פיצוי חד-פעמי של 100,000 ₪ לבן/ת הזוג והילדים. עובד שחברת כוח-האדם לא דאגה לביטוח כזה עבורו יכול לתבוע את החברה בבית הדין לעבודה.

ביטוח פנסיוני

  • עובדי קבלן (עובדים המועסקים ע"י חברות כוח אדם) זכאים לביטוח פנסיוני משופר בהשוואה לעובדים שכירים רגילים, וזאת החל מהחודש העשירי להעסקתם ע"י אותו קבלן או באותו מקום עבודה.
  • במהלך 9 חודשי העבודה הראשונים לעבודתם, זכאים עובדי קבלן לביטוח פנסיוני באותם תנאים ובאותם שיעורי הפרשות שזכאי להם כל עובד שכיר אחר, כלומר:
    • אם מדובר בעובד שלא היה לו ביטוח פנסיוני לפני תחילת העסקתו בחברת כוח האדם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי להעסקתו (כלומר לאחר 6 חודשי העסקה).
    • אם היה לעובד ביטוח פנסיוני קודם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון לעבודה, כאשר בפועל יועבר התשלום הראשון כעבור שלושה חודשי העסקה (רטרואקטיבית מתחילת העבודה ).
  • אחרי תשעה חודשי עבודה בחברת כוח האדם, חייבת החברה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני מקיף, הכולל ביטוח נכות וביטוח חיים.
    • החובה לבטח מוטלת על חברת כוח האדם לאורך כל תקופת העסקה. החובה אינה מושפעת מהחלפת מעסיקים בפועל של העובד.
    • כל עובד רשאי לבחור בין פנסיה לבין ביטוח מנהלים כראות עיניו. כדאי, בין השאר, לשים לב לגובה דמי הניהול שמורידה לעצמה קרן הפנסיה לעומת דמי הניהול של ביטוח מנהלים:
קרן פנסיה ביטוח מנהלים
בסך הכל יופרשו לביטוח: 17.5% משכר העובד כ-20% משכר העובד
מהם על חשבון החברה: 12% 13.33% + עד 2.5 לכיסוי ביטוח נכות
על חשבון העובד: 5.5% 5%

הכשרה מקצועית או השתלמות

  • ככלל אסור לגבות תשלום עבור הכשרה או השתלמות.
  • עם זאת כאשר העובד מועסק במגזר הציבורי מותר לחברת כוח האדם לגבות תשלום עבור ההכשרה, וזאת רק אם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות.
  • במגזר הפרטי אסור לחברת כוח-האדם לדרוש תשלום עבור הכשרה או השתלמות שהעניקה לו על חשבונה, אולם היא רשאית לדרוש ממנו לעבוד במשך תקופה סבירה.
  • למידע נוסף ראו איסור גביית תשלום מעובדי קבלן עבור הכשרה או השתלמות.

השוואת זכויות (במגזר הפרטי והציבורי)

  • השוואת זכויות לזכויות עובדים אחרים במקום העבודה (עובדים קבועים):

הוצאות נסיעה

  • עובד זכאי להשתמש בהסעה למקום העבודה, שהמעסיק בפועל מספק לעובדיו האחרים. במקרה שאין לעובד אפשרות להשתמש בהסעה זו, מגיעה לו השתתפות בהוצאות נסיעתו לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית.

שימוש בחדר אוכל

  • במקומות עבודה שמציעים שירותי חדר-אוכל לעובדיהם, גם עובדי חברת כוח-האדם זכאים להשתמש בו. למעסיק בפועל מותר לגבות מהם תשלום על כך, כפי שהוא גובה מעובדיו הישירים.

ביגוד

  • עובד זכאי לבגדי עבודה בהתאם לכללי הבטיחות בעבודה, ובהתאם להסכם הקיבוצי במקום עבודתו. חברת כוח-האדם אחראית להקפיד על כך.

שעות נוספות

  • אם במקום העבודה יש הסכם קיבוצי המחייב את המעסיק לשלם תוספת גדולה יותר ממה שנקבע בחוק תמורת עבודה בשעות נוספות, גם עובד כוח-האדם זכאי לאותו תשלום עבור שעות נוספות.

משמרות לילה

  • ככלל, במשמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות 22:00 ל-6:00 בבוקר), מתחילים את ספירת השעות הנוספות אחרי השעה השביעית.
  • במקומות עבודה שבהם המעסיק משלם לעובדיו הישירים תוספת שכר עבור כל השעות של משמרת הלילה, הוא מחויב לתת את אותם תנאים גם לעובדי הקבלן. האחריות על התשלום הזהה היא של חברת כוח האדם.

קופת גמל

  • אם במקום העבודה המעסיק חייב, בתוקף הסכם קיבוצי, להפריש כספים עבור קופת גמל לעובדיו הישירים, גם עובד כוח-האדם זכאי לאותם תנאים בדיוק.
  • עובד קבלן המועסק במגזר הפרטי זכאי להפרשות לקופת גמל כעבור תשעה חודשי עבודה באותה חברת כוח-אדם או באותו מקום עבודה.
  • במגזר הציבורי זכאי עובד הקלן להפרשות כבר מתחילת עבודתו.
  • למידע נוסף ראו הפרשות לקופת גמל לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

קרן השתלמות

  • אם במקום העבודה המעסיק חייב, בתוקף הסכם קיבוצי, להפריש עבור קרן השתלמות לעובדיו הישירים, גם עובד חברת כוח-האדם זכאי לאותם תנאים. עם זאת, זכאותם של עובדי כוח-האדם מתחילה רק 6 חודשים אחרי התקופה שנקבעה בהסכם הקיבוצי. כך, למשל, אם העובדים הישירים זכאים לקרן השתלמות החל מסוף השנה הראשונה לעבודתם, עובד כוח-האדם זכאי לכך אחרי שנה וחצי של עבודה באותו מקום.

שביתה

  • כאשר העובדים הישירים של המעסיק בפועל שובתים, אסור לעובדי כוח-האדם למלא את מקומם ולשבור את השביתה. הם חייבים לשבות וזכאים לאותו כיסוי של ימי שביתה. אם לא יקבלו כיסוי מההסתדרות, אחראית לכיסוי חברת כוח-האדם.

תהליך מימוש הזכות

  • האחריות על ביצוע כל הדרישות הכלולות בצו ההרחבה ובחוק מוטלת על חברות כח-האדם, ולא על המעסיק בפועל במקום העבודה. יחד עם זאת במידה והזכויות אינן מוענקות לעובד על ידי חברת כוח האדם יש להתלונן במקום העבודה גם בפני המעסיק בפועל.
  • במקרה של עובדי קבלן בתחומי הניקיון השמירה וההסעדה החוק מטיל אחריות מיוחדת על המעסיק בפועל לוודא כי עובד הקבלן מקבל את מלוא זכויותיו, ואף מאפשר לעובד לתבוע את המעסיק בפועל במקרה שנשללות מהעובד זכויות המגיעות לו על פי החוק או צו ההרחבה.
  • ניתן להגיש תלונות על קבלני כח אדם המפרים זכויות עובדים אל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד הכלכלה.

חשוב לדעת

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

מקורות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות עמותת קו לעובד.