אפליית תלמיד או תלמידה מטעמים מגדריים הינה אפליה אסורה המהווה במקרים מסוימים עבירה פלילית
האיסור להפלות חל על כלל בתי הספר בישראל בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים
הפרדה לבנות ולבנים בחינוך הדתי והקפדה על אורח חיים דתי אינם נחשבים לאפליה פסולה
ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט על אפליה פסולה ולזכות בפיצוי של עד 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק
ניתן להגיש תלונה על אפליה פסולה לאגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך

תקציר

מיון ואפליית תלמידים מטעמים של מין או מגדר אסורים הן על פי חוק זכויות התלמיד והן על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ומהווים במקרים מסוימים עבירה פלילית.

איסור אפליה לפי חוק זכויות התלמיד

  • חוק זכויות התלמיד אוסר על רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם להפלות תלמיד מטעמים מגדריים, בכל אחד מהמקרים הבאים:
    1. רישום וקבלה לבתי ספר ובעת הרחקה מבית הספר.
    2. זכויות וחובות התלמידים, כולל כללי המשמעת והפעלתם במידת הצורך.
    3. קביעת תוכניות לימוד נפרדות באותו בית ספר.
    4. שיבוץ לכיתות נפרדות בבית הספר.
דוגמה
איסור על תלמידים שהם בנים ללמוד "כלכלת בית" בגלל היותם בנים, מהווה אפליה אסורה.
  • בנוסף קובע החוק כי אפליה אסורה כאמור מהווה עבירה פלילית ועשויה לגרור עונש מאסר של שנה או קנס כספי.

איסור אפליה לפי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים

מי זכאי?

  • כלל אוכלוסיית התלמידים והתלמידות בישראל - בכל בתי הספר, בכל שכבות הגיל ובכל המגזרים.

תהליך מימוש הזכות

  • כאשר מתקיימת אפליה על-ידי רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, יש לפנות אל המוסד הרלוונטי בדרישה להפסיק את האפליה. אם האפליה נמשכת, ניתן לנקוט אחת או יותר מהפעולות הבאות:
    • הגשת תלונה במשטרה כנגד האדם או הגוף המפלה - סעיף 5(ב) לחוק זכויות התלמיד קובע שאפליה בנסיבות מסוימות מהווה עבירה פלילית.
    • הגשת תביעה אזרחית בבית משפט - ניתן לתבוע בבית המשפט פיצוי כספי מהאדם או הגוף המפלה עד לגובה של 50,000 ₪, ללא צורך בהוכחה כי האפליה גרמה לנזק כלשהו.
    • פנייה לרשות המקומית או לאגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך - להם סמכות להתערב בהחלטת המוסד החינוכי. למשרד החינוך יש סמכות להורות לכל בית ספר בישראל להפסיק את האפליה, לנקוט צעדים לטיפול באפליה ואף להורות על סגירת בית הספר המפלה. ניתן לפנות לאגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך בדרכים הבאות:
    • פנייה לוועדת ערר של האגף המוכר הלא רשמי (חרדי) במשרד החינוך - אם האפליה נוגעת לקבלה של תלמיד/ה למוסד חינוכי חרדי, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לוועדת ערר מטעם משרד החינוך, אשר בסמכותה לחייב את המוסד לקבל את התלמיד/ה לשורותיו. למידע נוסף ראו ערעור על החלטה שלא לקבל תלמיד/ה למוסד חינוך חרדי - ועדת ערר מטעם משרד החינוך.
    • פנייה לייעוץ וסיוע משפטי -באמצעות אחד מן הארגונים המפורטים למטה.

מיונים ותנאי קבלה למוסד חינוכי

  • לא כל מיון ותנאי קבלה אשר מפעיל מוסד חינוכי מהווים אפליה פסולה, וקיומה של אפליה תלוי בנסיבות המקרה.
  • נהלים שונים של משרד החינוך מלמדים על תנאים או מיונים אשר מהווים תנאי קבלה לגיטימיים למוסד או מסגרת, לעומת תנאי קבלה המהווים אפליה פסולה.
דוגמה
מיונים ותנאי קבלה מותרים
  • כיתות נפרדות לבנות ולבנים בחינוך הדתי אינן נחשבות לאפליה.
  • כיתות נפרדות לחינוך מיוחד אינן נחשבות לאפליה. במקרה שההורים או התלמיד (עם הצרכים המיוחדים) עצמו מעוניינים בשילוב בכיתה רגילה עליהם לפנות לרשות המקומית ולבקש לכנס ועדת שילוב לצורך בחינת שילובו של התלמיד בכיתה רגילה.
  • הקפדה על אורח החיים הדתי של התלמיד, בהתאם לכללי משרד החינוך, כתנאי לרישום לבית ספר ממלכתי דתי אינה נחשבת לאפליה.
  • מיון תלמידים בבתי ספר פרטיים על-פי הישגים לימודיים וגביית שכר לימוד אינו נחשב לאפליה.
דוגמה
תנאי קבלה אסורים המהווים אפליה פסולה

חשוב לדעת

  • למעט מיון תלמידים על-פי הישגים לימודיים וגביית שכר לימוד, אסור לבתי ספר פרטיים להפלות תלמידים מסיבות אחרות.
  • לאיסורים נוספים על אפליה או פגיעה בתלמידים במערכת החינוך ראו פורטל תלמידי בית ספר.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים