הקדמה:

פרסום דבר שעלול לבזות אדם בשל מוצאו, גזעו או דתו יכול להיחשב כפרסום לשון הרע
מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי לנקוט בהליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם (מידע בהמשך)
בהליך אזרחי, ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי של עד 70,000 ש"ח בגין הפרסום, מבלי להוכיח כי נגרם נזק
הקביעה האם מדובר בפרסום לשון הרע נעשית רק על-ידי בית-המשפט בהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה


אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא איסור לשון הרע הינו כללי, חלקי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע ופסיקת בתי-המשפט
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום תוכן שעלול לבזות אדם בשל מוצאו, גזעו או דתו, יכול להיחשב כפרסום לשון הרע.

  • מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע, רשאי לנקוט בהליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם (מידע בהמשך).
טיפ
  • לשון הרע היא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר-אדם או תאגיד.
  • בחוק ישנה הגדרה של המונח "לשון הרע" ובתוכה, ישנה גם התייחסות למקרים ספציפיים, כגון פרסום לשון הרע בשל מוצא, גזע או דת (המידע בדף זה).
  • מקרים נוספים כוללים פרסום לשון הרע בשל מין, גיל, מקום מגורים, נטייה מינית ומוגבלות.
הערת עריכה
הוסתרה בתבנית ה"טיפ" השורה האחרונה עם ההפניה לערך של הגדרת לשון הרע, שיש לחשוף אחרי שהערך והפורטל יעלו לאוויר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:49, 23 בנובמבר 2020 (IST)

מי זכאי?

  • כל מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן שעלול לבזותו בשל מוצאו, גזעו או דתו.

תהליך מימוש הזכות

  • מי שטוען כי פורסמה נגדו לשון הרע יכול לנקוט בשני סוגים של הליכים משפטיים נגד המפרסם (באחד מהם או בשניהם).

הליך אזרחי- הגשת תביעה כספית

  • בהליך אזרחי, הנפגע (התובע) רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי.
  • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד 70,000 ש"ח (נכון לשנת 2020) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח כי נגרם נזק, בפועל, כתוצאה מהפרסום.
  • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד 140,000 ש"ח (נכון לשנת 2020) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, אם התובע (הנפגע) יוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
  • אם התביעה מוגשת לבית-משפט לתביעות קטנות, סכום התביעה מוגבל ל-34,000 ש"ח (נכון לשנת 2020).
  • בנוסף לפיצוי כספי, בית-המשפט מוסמך להורות, בין השאר, על הסרת הפרסום, החרמתו ועל פרסום הודעה מתקנת.

הליך פלילי- הגשת "קובלנה פלילית"

  • חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום לשון הרע מהווה גם עבירה פלילית, כשלצידה עונש מאסר לתקופה של עד שנה.
  • ככלל, במשפט פלילי המאשימה (התובעת) היא המדינה (באמצעות עורכי-דין מטעמה) והיא זו שמגישה כתב-אישום נגד מבצע העבירה.
  • עם זאת, החוק מאפשר למי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע להגיש בעצמו "כתב-אישום" נגד המפרסם, בהליך המכונה "קובלנה פלילית".
  • ה"מאשים" (התובע- הנפגע) מגיש "קובלנה פלילית" (כתב-אישום) נגד ה"נאשם" (הנתבע-המפרסם) וההליך מתנהל ככל הליך פלילי אחר.
  • מעבר להרשעה בביצוע עבירה, בית-המשפט מוסמך לחייב את הנאשם (המפרסם) לפצות את הנפגע בסכום של עד 70,000 ש"ח (נכון לשנת 2020).
הערת עריכה
הוסתרו בפסקה, בכל אחד מההליכים, השורה האחרונה עם ההפניה לערך המורחב של ההליך (האזרחי והפלילי) שיש לחשוף אחרי שהערכים והפורטל יעלו לאוויר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:49, 23 בנובמבר 2020 (IST)

חשוב לדעת

  • נתבע/נאשם עשוי שלא להיות חייב בפיצוי כספי או שלא להיות מורשע, גם אם נקבע כי פרסם לשון הרע, אם יוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב או כי מדובר בפרסום אמת שיש בו עניין לציבור.
הערת עריכה
הוסתר תוכן ב"חשוב לדעת" המפנה לערכים של ההגנות, שיש לחשוף אחרי שהפורטל עולה לאויר
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 11:57, 23 בנובמבר 2020 (IST)

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

פסקי דין