מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי לנקוט הליך פלילי נגד המפרסם
הליך פלילי ייחודי זה מכונה "קובלנה פלילית" ובו התובע (הנפגע מהפרסום) מכונה "קובל" והנתבע מכונה "נאשם" או "נקבל"
בית-המשפט מוסמך להטיל על מי שהורשע בעבירה של פרסום לשון הרע, בין השאר, קנס כספי, מאסר בפועל ומאסר על תנאי
ברוב המקרים של פרסום לשון הרע לא מוגשות קובלנות פליליות אלא תביעות אזרחיות לקבלת פיצוי כספי

תקציר

אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא לשון הרע הינו כללי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע והפסיקה
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים משפטיים או אחרים.

חוק איסור לשון הרע קובע כי מי שנפגע מפרסום לשון הרע, רשאי לנקוט הליך משפטי פלילי נגד המפרסם, באמצעות הגשת "קובלנה פלילית".

  • למעשה מדובר במעין "כתב-אישום פרטי" שמוגש על-ידי הנפגע ( המכונה "קובל") נגד המפרסם (המכונה "נאשם" או "נקבל") וההליך מתנהל ככל הליך פלילי "רגיל".
  • ניהול קובלנה פלילית עלול להיות מורכב, בין היתר משום שחובת ההוכחה המוטלת על הנפגע היא גבוהה (מעבר לכל ספק סביר), בשונה מהליך אזרחי בגין פרסום לשון הרע.
  • על נאשם שיורשע בביצוע עבירה של פרסום לשון הרע בית-המשפט מוסמך לגזור, בין היתר, חובת תשלום פיצוי כספי לנפגע, מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט יקבע כי מדובר בפרסום לשון הרע, אך למרות זאת הנאשם/הנקבל יזוכה (פירוט בהמשך).
שימו לב
  • בחוק ישנה רשימה של פרסומים אשר גם אם יש בהם לשון הרע, הם מותרים ולא ניתן לנקוט הליכים משפטיים בגינם.
  • פרסומים אלו כוללים, בין היתר, פרסומים של הכנסת וחבריה, הממשלה ושריה, צדדים בהליך משפטי וכו'.
  • למידע נוסף ראו פרסומים מותרים החסינים בפני תביעת לשון הרע

מי זכאי?

  • כל מי שטוען כי פורסם נגדו תוכן המהווה לשון הרע.
שימו לב
  • החוק מגדיר "'פרסום'" ו"לשון הרע" ובתי-המשפט מפרשים ומתאימים הגדרות אלו בכל מקרה לגופו.
  • במסגרת הליך פלילי ניתן לומר כי "פרסום" הוא העברת כל סוג של מסר, בכל אמצעי ובתנאי שיגיע ל-2 אנשים לפחות חוץ מהקובל (הנפגע).
  • עם זאת, ההגדרה של מהי "לשון הרע" משתנה, לא תמיד אחידה ולעתים מפתיעה, לכאן או לכאן.
  • למידע נוסף ראו: הגדרת לשון הרע ו-הגדרת פרסום

תהליך מימוש הזכות

  • את הקובלנה הפלילית יש להגיש לבית-משפט השלום שבאיזור שיפוטו מתגורר הנאשם או שבאיזור שיפוטו נעברה העבירה.
טיפ
  • ניהול הליך פלילי בכלל וניהול קובלנה פלילית בפרט, עלול להיות מורכב.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם קבלת החלטה על נקיטת או אי-נקיטת הליכים.

ההליך בבית-המשפט

  • לאחר הגשת הקובלנה על-ידי הנפגע (הקובל), בית-המשפט יעביר את כתב הקובלנה לפרקליטות המחוז, שתוכל תוך 15 יום להודיע האם היא מעוניינת לנהל את ההליך במקום הקובל.
    • אם בפרקליטות הוחלט לנהל את ההליך, יוגש על-ידי הפרקליטות כתב אישום וההליך ימשיך להיות מנוהל על-ידי הפרקליטות ולא הקובל.
    • אם הפרקליטות לא הודיעה כי היא מעוניינת לנהל את ההליך, ההליך ימשיך להיות מנוהל על-ידי הקובל.
  • כתב הקובלנה יישלח אל הנאשם וייקבע מועד לדיון ראשון המכונה "הקראה", אליו הקובל והנאשם נדרשים להגיע.
    • אם בדיון הראשון הנאשם יודה בעובדות המפורטות בקובלנה- בית המשפט ירשיע אותו בעבירה של פרסום לשון הרע ויקבע דיון ל"טיעונים לעונש".
    • אם בדיון הראשון הנאשם לא יודה (בכל או בחלק מהעובדות המפורטות בקובלנה)- בית-המשפט יקבע דיון הוכחות (או מספר דיונים) במסגרתו הקובל והנאשם יציגו את ראיותיהם (חקירת עדים, מסמכים וכו') ובסיום בית-המשפט יקבע האם הנאשם ביצע את העבירה או לא.
  • אם הנאשם הורשע בביצוע העבירה, בית-המשפט ייתן את גזר-הדין, במסגרתו ייקבע העונש שיוטל על הנאשם.

שלבים בהחלטת בית-המשפט בקובלנה

  • החלטת בית-המשפט בקובלנה בגין פרסום לשון הרע, מורכבת מארבעה שלבים עיקריים:

1 האם מדובר ב"לשון הרע"?

  • בשלב הראשון, בית-המשפט בודק האם התוכן בגינו הוגשה הקובלנה, עונה להגדרה של "לשון הרע".
  • החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול:
    • להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
    • לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
    • לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
    • לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
  • ההחלטה האם מדובר ב"לשון הרע" נעשית על-ידי השופט באמצעות מבחן ה"אדם הסביר" ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של "לשון הרע" ואיזה תוכן נחשב "לשון הרע" עשויה להשתנות ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.
  • בשונה מהליך אזרחי בגין פרסום לשון הרע, בהליך הפלילי על הקובל (הנפגע) להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם (המפרסם) התכוון לפגוע בשמו הטוב ובכבודו בעצם הפרסום.
  • למידע נוסף ראו הגדרת לשון הרע.
שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי מדובר ב"לשון הרע", הוא יעבור לשלב השני- האם מדובר ב"פרסום"?.
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט בוחן את השלב הראשון והשני יחדיו או משנה את סדר הבחינה ביניהם.
  • אם בית-המשפט קבע כי לא מדובר בתוכן המהווה "לשון הרע", ככלל, הנאשם יזוכה.

2 האם מדובר ב"פרסום"?

  • בשלב השני, בית-המשפט יבחן האם התוכן "פורסם", כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה.
  • החוק מגדיר "פרסום" ככל סוג של תוכן או מסר שמועבר בכל אמצעי או דרך ועל הקובל להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי הפרסום הגיע לשני אנשים לפחות חוץ ממנו.
  • פרסום יכול להיות בעל-פה, בכתב, כציור, כקובץ וידאו או קובץ שמע ולהיות מפורסם בכל אמצעי, כגון: אינטרנט, עיתון, טלוויזיה, מכתב, מודעה, שלט, מיצג, שיחה, שיר וכו'.
  • למידע נוסף ראו הגדרת פרסום (לשון הרע).
שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי מדובר ב"פרסום", הוא יעבור לשלב השלישי- האם הנאשם זכאי לאחת מ"ההגנות" שבחוק?.
  • ישנם מקרים, בהם בית-המשפט בוחן את השלב הראשון והשני יחדיו או משנה את סדר הבחינה ביניהם.
  • אם בית-המשפט קבע כי לא מדובר ב"פרסום", ככלל, הנאשם יזוכה.

3 האם הנאשם זכאי לאחת מההגנות שבחוק?

שימו לב
  • אם בית-המשפט קבע כי הנאשם זכאי לאחת מן ההגנות, הוא לא יורשע וההליך יסתיים בזיכוי.
  • אם בית-המשפט יקבע כי הנאשם לא זכאי לאחת מן ההגנות, ככלל, הוא יורשע וייגזר דינו.

4 הכרעת-הדין וגזר-הדין

  • השלב הסופי בהליך הפלילי מחולק למעשה לשני חלקים: הכרעת-דין (אשם או לא אשם) וגזר-דין (העונש שיוטל על מי שנמצא אשם).
  • ככלל, בית-המשפט ירשיע את הנאשם בביצוע עבירה של פרסום לשון הרע, אם:
    1. הקובל (הנפגע) הוכיח כי התוכן בגינו הוגשה הקובלנה עונה להגדרה של "לשון הרע" ושל "פרסום".
    2. הקובל הוכיח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם התכוון לפגוע בשמו הטוב ובכבודו בעצם הפרסום והפרסום הגיע לשני אנשים לפחות חוץ ממנו.
    3. הנאשם לא זכאי לאחת מההגנות הקבועות בחוק (אמת דיברתי ופרסום בתום לב).
  • לאחר שבית-המשפט הרשיע את הנאשם במסגרת הכרעת-הדין, הצדדים (הקובל והנאשם) יציגו את טענותיהם לגבי העונש שיש להטיל.
  • במסגרת גזר-הדין, בית-המשפט מוסמך להטיל על הנאשם, בין היתר:
    • עונש מאסר בפועל לתקופה של עד שנה.
    • עונש מאסר על תנאי.
    • פיצוי כספי לקובל (הנפגע) בסך של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום לשון הרע נגדו (סכום הפיצוי צמוד למדד ומשתנה מעת לעת ומחושב לפי המדד הבסיסי בשנת 1998, השנה שבה נקבע הפיצוי בחוק ועמד אז על 50,000 ₪).
    • קנס כספי (משולם לאוצר המדינה).
    • התחייבות כספית שלא לעבור שוב את אותה עבירה בה הורשע במשך תקופה מסוימת.
  • למידע נוסף ראו פיצוי כספי וסעדים נוספים בהליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

ערעור

  • ערעור על הכרעת-הדין או גזר-הדין (או שניהם) יש להגיש לבית-המשפט המחוזי שבאיזור שיפוטו נמצא בית-משפט השלום שבו התנהל ההליך.
טיפ
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת ערעור.

חשוב לדעת

  • ברוב המקרים של פרסום לשון הרע לא מוגשות קובלנות פליליות אלא תביעות אזרחיות לקבלת פיצוי כספי.
  • כדי להגיש קובלנה פלילית נגד עובד מדינה בגין פרסום לשון הרע שעשה תוך כדי מילוי תפקידו, יש לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
  • לא כל ביקורת, גם אם היא קשה ונוקבת, מהווה לשון הרע ויש הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה".
  • לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית מהווה לשון הרע והקביעה, בכל מקרה, תלויה בנסיבות ותיעשה על-ידי בית-המשפט.
  • ישנם פרסומים שהחוק קובע שהם מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע, כגון: פרסומים רשמיים ופרסומים של אנשי ציבור.
  • למידע בנושא פרסום לשון הרע על אדם שנפטר ראו הליכים משפטיים במקרה של פרסום לשון הרע על אדם שנפטר.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים