הקדמה:

לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על אשפוז בכפייה של נכה נפש, אם הוא עונה על התנאים הקבועים בחוק טיפול בחולי נפש
תקופת האשפוז הראשונה היא שבעה ימים, אך לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה הפסיכיאטרית סמכות להאריך אותה
לפי פקודת הנזיקין, אדם שאושפז בכפייה שלא כדין זכאי לתבוע פיצויים מבית חולים או מהפסיכיאטר המחוזי
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות


על-פי חוק טיפול בחולי נפש, הפסיכיאטר המחוזי הוא הגוף בעל הסמכות להוציא צו אשפוז כפוי במדינת ישראל.

  • אדם שרוצה לגרום לאשפוזו הכפוי של אדם אחר נדרש לפנות לפסיכיאטר המחוזי.
  • הפסיכיאטר המחוזי רשאי להוציא צו אשפוז כפוי שאינו דחוף במקרים הקבועים בחוק.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עפ"י סעיף 9(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, צו לאשפוז בכפייה, שאינו דחוף,יינתן, לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, שהתמלאו באדם כל התנאים הבאים (במצטבר):
    1. הנבדק חולה במחלת נפש. מחלת נפש לעניין חוק זה מוגדרת כמחלת נפש הפוגעת בשיפוט ובתפיסת המציאות, כגון: סכיזופרניה. החוק אינו כולל הפרעות נפשיות, שאינן נחשבות מחלות נפש, כגון: חרדות, פחדים והפרעות אישיות. הסיווג הקובע למחלות נפש הוא זה הנכלל בגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.לדוגמה: אנורקסיה נרבוזה אינה באה בכלל "מחלת נפש". לכן, לא ניתן לאשפז בכפיה חולות וחולים במחלה זו, על אף הסיכון הנשקף לחייהם.
    2. בשל מחלתו נפגע כושר השיפוט שלו או כושר הביקורת למציאות, כלומר אדם שבשל מחלתו אינו מבחין בין מציאות לדמיון, מחשבותיו אינן מבוססות על המציאות ולא ניתן לשכנע אותו אחרת. לדוגמה: אדם שמאמין שהוא המשיח; אדם שמאמין שהוא נרדף על-ידי שכניו. אדם שמאמין שמשפחתו היא שיבוט.
    3. הוא עונה על אחד התנאים הבאים:
      • הוא עלול להוות סכנה פיזית שאינה מיידית לעצמו או לאדם אחר. (יש צורך בראיות עובדתיות. לא ניתן להסתפק בהשערות). לדוגמה: אדם המאיים על אנשים כי יפגע בהם בעתיד.
      • יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסים לקויה. לדוגמה: אדם שאינו מתקלח או ששוכח לאכול.
      • הוא גורם נזק נפשי לאדם אחר ופוגע באורח החיים התקין שלו. לדוגמה: אדם שמגדל 1000 ג'וקים כחיות מחמד או אדם שמהלך כל שעות היום ומזיז רהיטים בביתו.
      • אדם שפוגע פגיעה קשה ברכוש. לדוגמה:' משליך חפצים יקרים או שורף בתים.
    4. קיים קשר סיבתי בין מחלת הנפש לו לבין התנהגותו המתוארת בסעיף 3.כלומר, יש להוכיח כי הסכנה שהוא מהווה לעצמו או לאחרים, הפגיעה ברכוש או באחרים או הליקוי ביכולתו לדאוג לצרכיו - כל אלה נגרמים עקב מחלתו הנפשית.

למי ואיך פונים

  • הפנייה אל הפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על-ידי מנהל בית החולים שבו מאושפז האדם, על-ידי קרוב משפחה, על-ידי שכן ואף בעילום שם.

שלבי ההליך

  • לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע כי התקיימו התנאים לאשפוז בכפייה, הוא ייתן הוראת אשפוז.
  • תקופת האשפוז הראשונית על-פי צו אשפוז כפוי לא תעלה על שבעה ימים.
  • הארכת תקופת האשפוז מעבר לשבעה ימים ועד שלושה חודשים וחצי יכולה להיעשות רק באמצעות פנייה מנומקת של בית החולים, בו אושפז החולה:
    • בתום שבעת הימים, לפסיכיאטר המחוזי נתונה הסמכות להאריך את תקופת האשפוז בשבעה ימים נוספים, וזאת לפי בקשה מנומקת של בית החולים.
    • בתום שבעת הימים הנוספים (כלומר לאחר ארבעה-עשר ימים שבהם החולה מאושפז בכפייה) נתונה הסמכות להאריך את האשפוז הכפוי לוועדה הפסיכיאטרית. זו רשאית להאריך את תקופת האשפוז הכפוי לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, לפי בקשה מנומקת של בית החולים.
    • לאחר מכן רשאית הוועדה הפסיכיאטרית להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז הכפוי, לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חודשים, וזאת גם ללא בקשה מבית החולים. אם הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את תקופת האשפוז הכפוי ליותר משלושה חודשים, רשאי החולה לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף בעניין האשפוז.

ערעור

חשוב לדעת

  • הוראת אשפוז בכפייה של פסיכיאטר מחוזי תקפה במשך עשרה ימים. אם היא לא בוצעה במהלך אותה תקופה, לא ניתן לאשפז את אותו אדם, ויש להגיש בקשה חדשה למתן הוראת אשפוז.
  • על-פי סעיף 13 לחוק, הוראת אשפוז כפוי שאינו דחוף תבוצע בתום 24 שעות ממתן ההוראה, ואם הוגש ערר בתוך זמן זה – יידחה ביצוע ההוראה עד קבלת החלטת הוועדה הפסיכיאטרית בערר.
  • הפסיכיאטר המחוזי שהוציא הוראת אשפוז בכפייה, רשאי גם:
    • למנות את מבצע הבדיקה הכפויה.
    • להורות על כך שמבצע הבדיקה יהיה זכאי לסיוע משטרתי במידת הצורך.
    • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להיכנס לביתו של החולה או לכל בית חולים או שטח כדי לבצע את הבדיקה.
    • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להשתמש בכוח סביר כדי לתפוס את החולה ולבצע את הבדיקה.
    • לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה החולה יקבל טיפול או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק.
    • לקבוע תנאי הבדיקה.
  • אדם שאושפז שלא כדין רשאי להגיש תביעה משפטית נגד בית החולים והפסיכיאטר המחוזי למתן פיצויים בשל כליאת שווא לפי סעיף 26 לפקודת הנזיקין.
  • אדם שאושפז כדין אך בשל אשפוזו הורע מצבו ונגרמו לו נזקים נפשיים, גופניים או מוחיים יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין.

חקיקה ונהלים

תודות