עָרֵב הוא מי שהתחייב מראש לקיים בעצמו את התחייבויותיו הכלכליות של גורם אחר (חייב) כלפי גורם שלישי (נושה)
החוק מבחין בין שלושה סוגים של עָרֵבים והמידע בדף זה עוסק בערב "רגיל"
ערב רגיל הוא, בין השאר, מי שחתם על ערבות לנושה שהוא לא בנק או חברה למתן הלוואות חוץ בנקאיות
למידע על האופן שבו נושה יכול לממש ערבות שניתנה על-ידי ערב רגיל ראו כאן
מי שמתחייב מראש ובתנאים מסוימים לקיים בעצמו את התחייבויותיו של גורם אחר (החייב) למעשה חותם על "ערבות אישית/ערבות צד ג'" ומכונה "עָרֵב".
- ישנם מספר סוגי עָרֵבים, אשר סיווגם ומאפייניהם נקבעים, בין השאר, בהתאם לחיוב בגינו ניתנת הערבות ובהתאם לזהות הנושה (כגון: תאגיד בנקאי, אדם פרטי, חברה).
- בהתאם לסיווג הערב נקבעות ההגנות והזכויות להן הוא זכאי וכן נקבעות החובות המוטלות על הנושה בקשר לערבות שקיבל.
- המידע בדף זה עוסק בערב "רגיל", כלומר, מי שאינו עונה על ההגדרות שנקבעו בחוק לערב "מוגן" או ערב "יחיד".
מיהו ערב רגיל?
- ערב "רגיל" הוא מי שמתקיים בעניינו אחד או יותר מהתנאים הבאים:
- הנושה שעבורו נחתמת הערבות הוא לא תאגיד בנקאי או חברה שמעניקה הלוואות חוץ בנקאיות ואשראי.
- הערב הוא תאגיד.
- הערב הוא "בעל עניין" בתאגיד (במקרה שבו התאגיד מבקש הלוואה, אשראי וכו').
- הערב הוא בן-זוגו של החייב (מי שמבקש את ההלוואה, האשראי וכו').
- הערב הוא שותף של החייב בשותפות רשומה.
זכויות והגנות הערב הרגיל
- ערב רגיל זכאי, בין השאר, להגנות ולזכויות הבאות:
- לא ניתן לדרוש ממנו לשלם יותר או להתחייב מעבר למה שהחייב עצמו התחייב כלפי הנושה בהסכם ביניהם.
- אם מדובר בחתימה על ערבות בסכום מוגבל, הערב יהיה חייב רק עד גובה הסכום המוגבל ולא מעבר לכך.
- הערב רשאי לפנות לנושה בכל טענה הקשורה לחיוב בגינו ניתנה הערבות, כשם שהחייב רשאי לעשות זאת.
- אם התיישנה תביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה נגד הערב (אלא אם התיישנה עוד קודם לכן).
- אם החיוב בגינו ניתנה הערבות הוקטן (בהסכם שבין החייב לנושה או ויתור של הנושה), תותאם אחריותו והתחייבותו של הערב לחיוב המוקטן.
- אם החיוב בגינו ניתנה הערבות הוגדל (בהסכם שבין החייב לנושה), לא תותאם אחריותו והתחייבותו של הערב והוא ימשיך להיות ערב לחיוב לפני ההגדלה.
- אם חלו בחיוב בגינו ניתנה הערבות שינויים אחרים (בהסכם שבין החייב לנושה), תותאם אחריותו והתחייבותו של הערב לשינוי, אך במקרה כזה הערב רשאי לבחור אם:
- להמשיך למלא את ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן.
- לבטל את ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע בזכויותיו.
- אם הנושה גרם לכך שלא יהיה ניתן לעמוד בתנאי החיוב, הערב יהיה פטור מערבותו.
מתי נושה יכול לפנות לערב רגיל ולדרוש ממנו לקיים את החיוב (מימוש הערבות)?
- ככלל, החייב (מי שהערב חתם עבורו על הערבות) והערב הרגיל אחראים יחדיו על קיום ההתחייבויות כלפי הנושה.
- עם זאת, נושה לא יכול לדרוש מערב לקיים את התחייבויות החייב ולממש את הערבות לפני שפנה קודם לכן לחייב ודרש כי יעמוד בהתחייבויותיו.
- בכל אחד מהמקרים הבאים, הנושה כן יכול לפנות ישירות לערב מבלי לפנות קודם לכן לחייב:
- הערב ויתר על הדרישה מן החייב.
- ניתן לחייב צו כינוס/צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון או צו פירוק.
- החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שפנייה אליו בדרישה לקיום החיוב כרוכה בקשיים מיוחדים.
- אם הערבות ניתנה במסגרת שטר-חוב או ערבות לשיקים, על הנושה לפנות להוצאה לפועל. בכל מקרה אחר, עליו לפנות לבית-משפט.
- למידע נוסף על אופן מימוש ערבות שניתנה על-ידי ערב רגיל ראו מימוש ערבות שניתנה על ידי ערב רגיל.
חשוב לדעת
- בערבות "רגילה" כל העָרֵבים אחראים ביחד ולחוד לחוב כולו, בניגוד לעָרֵבים מוגנים שאחראים כל אחד לחלק שווה מהחוב כולו.
- ככלל, אדם החותם על מסמך מבלי לדעת את תוכנו, לא יוכל לטעון בעתיד כי לא קרא את המסמך, לא ידע על מה חתם ולא ידע למה התחייב ונקודת המוצא היא שחתימה של אדם על מסמך, מאשרת את הסכמתו לכתוב בו.
- התחייבות הערב במסגרת הערבות כוללת גם תשלום ריבית, הוצאות ונזק שהחייב התחייב לשאת בהם, אלא אם הנושה והערב החליטו אחרת בחוזה ביניהם.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הערבות, תשכ״ז–1967
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981- סעיף 17(א)
- הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 453 - ערבויות צד שלישי לטובת תאגיד בנקאי