הקדמה:

תושבי קבע -שהם אינם אזרחים ישראלים מטבע הדברים - ולא נשלל מעמדם כתושבי קבע רשאים להגיש בקשה להתאזרחות
הבקשה תוגש במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה הקרובים למקום המגורים, ע"י נוכחות אישית של תושב הקבע
ילדיו הקטינים של תושב הקבע המתאזרח יכללו אוטומטית בבקשה, אלא אם ההורה השני מתנגד לכך
למידע נוסף ראו נוהל הטיפול בבקשת ההתאזרחות - רשות האוכלוסין וההגירה

בהתאם לסעיף 5 לחוק האזרחות, תושבי קבע שלא נשלל מעמדם כתושבי קבע רשאים להגיש בקשה להתאזרחות.

  • הבקשה תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום המגורים.
  • ההתאזרחות כרוכה בידיעת מה של השפה העברית ובהצהרת אמונים למדינת ישראל.

מי זכאי?

  • תושבי קבע אשר עומד בכל תנאים הבאים:
    1. הוא נמצא בישראל בעת הגשת הבקשה.
    2. שהה בישראל 3 מתוך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה.
    3. הוא זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע.
    4. המבקש השתקע בישראל או מתכוון להשתקע בה.
    5. יודע ידיעת מה את השפה העברית (למעט מבקשים מעל גיל 60 שפטורים מדרישה זו).
    6. ויתר בטופס הבקשה על האזרחות האחרת, כולל ילדיו הקטינים (במידה שהוא מחזיק באזרחות זרה), אלא אם אושר לו פטור מכך.
    • היעדר מניעה פלילית או ביטחונית להתאזרחות.

פטור חלקי או מלא מהתנאים לעיל

  • לאוכלוסיות מסוימות, קיימים פטורים מחלק מהתנאים לעיל:
    • מי ששירת שירות סדיר בצה"ל או בשירות מוכר ושוחרר כחוק או מי ששכל בן או בת בשירות מוכר – פטור מכל התנאים מלבד תנאי ההשתקעות בישראל.
    • מי שמתאזרח לאחר שהצהיר שהוא לא רוצה להיות אזרח ישראלי לפי סעיף 2(ג)(2) לחוק האזרחות – פטור מהתנאי של שהיה בישראל 3 מתוך 5 שנים אחרונות, ידיעת שפה עברית וויתור על האזרחות האחרת.
    • מי שהיה גר בארץ ישראל המנדטורית ערב הקמת המדינה (1948) – פטור מהתנאי של ידיעת השפה העברית.

פטור מדרישת אישור ויתור על אזרחות נוספת

  • במקרים הבאים, תושב הקבע המבקש לא נדרש להוכיח ויתור על אזרחותו הנוספת:
    • מי שבחזקת אזרח ירדני (תושבי מזרח ירושלים), שאין באפשרותו להמציא את האישור האמור.
      • במקרה זה, תוודא רשות האוכלוסין וההגירה כי המבקש הוא בעל זיקה חזקה ומתמדת לישראל, ערך תצהיר בפני עורך דין לגבי האזרחות הירדנית, והביע נכונות ונקט בצעדים לויתור על האזרחות הירדנית.
    • תושבי רמת הגולן שנולדו לפני 1967 או אחרי, לא יידרשו להוכיח ויתור על אזרחות סורית.
    • אזרח ירדן ומצרים.
    • מי שנולד במדינת סיכון והוא לא אזרח המדינה בה נולד, ושמצהיר שהוא והוריו לא מחזיקים באזרחות של המדינה בה נולד, ושלידתו התרחשה בזמן שההורים שהו באותה המדינה לצורך זמני (ביקור, עבודה, וכו').
שימו לב
  • המדינות שהוגדרו כמדינות סיכון הן: פקיסטאן, לבנון, סוריה, לוב, עירק, אירן, תימן, סודן(צפון), אלג'יר, קטאר, אפגניסטאן, סעודיה, כווית, עומאן, בחריין, סומליה, איחוד האמירויות הערביות
  • בבקשות ההתאזרחות שהוגשו מאזרחי המדינות האמורות לעיל יש להתייעץ עם אגף אזרחות.
  • בהתאם לאמור בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה תיקון מס'2), התשס"ז- 2007, אין לאשר בקשות התאזרחות בישראל לאזרחי ולתושבי המדינות: לבנון, סוריה, אירן, עירק.

תהליך מימוש הזכות

  • הבקשה תוגש במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה הקרובים למקום המגורים, על ידי נוכחות אישית של תושב הקבע, בצירוף:
    • טופס בקשה להתאזרחות של מי שמחזיק בישיבת קבע.
    • תעודת זהות.
    • דרכון זר או תעודת מעבר על שם המבקשים.
    • ראיות למרכז חיים בישראל עבור 3 השנים שקדמו להגשת הבקשה.
דוגמה
הראיות למרכז חיים בישראל הן, למשל:
  • חוזה רכישת דירה או חוזה שכירות, אישור העירייה או המועצה המקומית על מגורים, חשבונות הדירה.
  • אישורים רפואיים, אישורים על קבלת שירותים במוסדות ממשלתיים, אישורי לימודים ממוסד ישראלי, מסמכי נסיעה ישראליים.
  • אישור מקום עבודה, תלושי משכורת, אישור ניהול חשבון בנק ופירוט תנועות העובר ושב בחשבון.
  • יש לשלם אגרה בסך 175 ₪, נכון לשנת 2022 (למשרתים בשירות לאומי-אזרחי, חיילים בשירות חובה ומשרתים במילואים תינתן הנחה של 50%).
  • לאחר הגשת הבקשה והעמידה בתנאים לעיל, יידרש מהמתאזרח להוכיח שויתר על האזרחות הזרה שברשותו.
  • קבלת האזרחות תהיה מיום הצהרת האמונים למדינת ישראל.

התאזרחות קטינים

  • תושב קבע רשאי להגיש בקשה עבור עצמו ולכלול בה את ילדיו הקטינים.
  • ילדיו הקטינים תושבי ישראל של תושב הקבע יכללו אוטומטית בבקשה, אלא אם ההורה השני שלא מתאזרח מתנגד להכללתם.
  • לצורך קבלת עמדת ההורה הנוסף של הקטין הנלווה לבקשת ההתאזרחות, יידרש ההורה המתאזרח להציג תעודה ציבורית מקורית ומאומתת (ובמידת הצורך מתורגמת בתרגום נוטריוני), המעידה על כתובתו העדכנית של ההורה הנוסף של הקטין, למעט אם ההורה הנוסף שוהה בישראל וכתובתו מעודכנת במערכת רשות האוכלוסין.
  • רשות האוכלוסין תשלח להורה הנוסף הודעה בכתב לפיה הוגשה עבור הקטין בקשה לקבלת אזרחות ישראלית וכי באפשרותו להביע התנגדות לכך.
    • אם ההורה הנוסף מתגורר בישראל - ההודעה תישלח בדואר רשום.
    • אם ההורה הנוסף מתגורר בחו"ל - ההודעה תישלח בדואר באמצעות נציגות ישראלית בחו"ל.
    • אם ההורה הנוסף הוא תושב הגדה המערבית או עזה -
      • אם הוא נמצא בישראל בהיתר, יוזמן להגיע לרשות האוכלוסין וההגירה ולתת את דעתו.
      • אם הוא נמצא בגדה המערבית או עזה, ייתן את דעתו במת"ק הקרוב למקום מגוריו.
  • אם ההורה הנוסף מתנגד להתאזרחות, כל עוד הקטין הוא מתחת לגיל 18 לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית.
  • מעמדו של הקטין לא ישודרג עד לקבלת תשובת ההורה הנוסף או עד לחלוף 6 חודשים מיום שליחת ההודעה אליו.


חשוב לדעת


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע נכתב בסיוע עו"ד רותם סלמה.