במקרים מסוימים, משרד הפנים רשאי לשלול מתושב קבע את מעמד תושבות הקבע, וזאת אם תושב הקבע שהה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות
במקרים אלה עשוי אותו אדם להיות זכאי להשבת המעמד שנשלל אם יוכיח כי שמר על זיקה למדינת ישראל, עדיין רשום במרשם האוכלוסין, והוא לא קיבל אזרחות של מדינה זרה כמפורט בהמשך

כאשר תושב קבע שוהה מחוץ לישראל במשך 7 שנים רצופות, אז הוא נחשב כמי שהשתקע במקום אחר חוץ מישראל, ומדינת ישראל איננה עוד מרכז חייו.

  • במקרים אלה רשאי משרד הפנים לשלול מתושב קבע את מעמד תושבות הקבע ל ידי מחיקת רישומו ממרשם האוכלוסין או באמצעות הודעה שתימסר לאותו אדם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
  • תושב קבע אשר נשלל מעמדו לישיבת קבע בגלל שהייה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות, זכאי לבקש את החזרת מעמדו לישיבת קבע בישראל, בהתאם למפורט בהמשך.

מקרים שבהם ימשיך תושב הקבע להיחשב בעל רישיון ישיבת קבע בישראל

  • למרות זאת, תושב קבע שנשלל מעמדו בשל שהייה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות או יותר לאחר שנת 1995, עדיין ייחשב כמי שקיבל רישיון ישיבת קבע בישראל מיום חזרתו לישראל, אם התקיימו כל התנאים הבאים:
    1. משרד הפנים הודיע לו על שלילת מעמדו לתושבות קבע או שהוא נגרע ממרשם האוכלוסין לאחר ששהה מחוץ לישראל 7 שנים רצופות.
    2. ביקש להירשם מחדש במרשם האוכלוסין.
    3. ביקר בישראל בתקופת תוקפו של כרטיס היוצא שהיה ברשותו, והוא מתגורר בישראל למשך שנתיים לפחות לאחר ביקור זה.
  • כמו כן, תושב קבע אשר שהה מחוץ לישראל למשך 7 שנים רצופות, עדיין ייחשב כמי שנושא במעמד ישיבת קבע תקף בישראל, על אף השהייה הממושכת מחוץ לישראל וזאת אם התקיימו שני התנאים הבאים:
    1. משרד הפנים לא הודיע לו על פקיעת מעמדו לישיבת קבע בישראל והוא לא נגרע מרשם האוכלוסין (ללא קשר לסיבה שבגללה לא הודיע לו משרד הפנים על שלילת מעמדו או לסיבה שבגללה לא נגרע ממרשם האוכלוסין).
    2. ביקר בישראל בתקופת תוקפו של כרטיס היוצא אשר היה בידו בעת יציאתו מישראל.
  • תושבי קבע אשר היו קטינים בעת שהוריהם העתיקו את מרכז חייהם אל מחוץ לישראל – ייבדק מעמדם לתושבות קבע מיום בגירותם, ולא תיחשב התקופה שקדמה ליום בגירותם (הגעה לגיל 18 שנים).

החזרת המעמד למי שנשללה תושבותו

  • תושב קבע שנשלל מעמדו בגלל שהייה למשך 7 שנים רצופות מחוץ לישראל עשוי להיות זכאי להשבת מעמדו שנשלל אם יוכיח כי הוא עדיין רשום במרשם האוכלוסין, שמר על זיקה למדינת ישראל במשך 7 שנים אלו, והוא לא קיבל אזרחות של מדינה זרה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • תושב קבע בישראל שמעמדו נשלל בגלל שהייה למשך 7 שנים רצופות מחוץ לישראל, ואשר עונה על שני התנאים הבאים:
    1. תושב הקבע שמעמדו נשלל שמר על זיקתו לישראל במהלך שהותו מחוץ לה.
    2. תושב הקבע שמעמדו נשלל הוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל וכי הוא משתקע בה.
  • ככלל, אם התקיימו שני התנאים לעיל, יוחזר לתושב הקבע מעמדו, בכפוף לכך שאין מניעה פלילית, ביטחונית, או מניעה אחרת בחוק, וכי תושב הקבע המבקש החזרת מעמדו היה תושב קבע במשך תקופה משמעותית בישראל.
דוגמה
תושב קבע עזב את ישראל מיד לאחר קבלת המעמד לישיבת קבע בישראל. לאור זאת, הוא לא היה תושב קבע למשך תקופה משמעותית בישראל, ולכן לאחר שלילת מעמדו, ואף אם הוא עומד בשני התנאים לעיל, עלול שלא לקבל את מעמדו לישיבת הקבע בחזרה

למי ואיך פונים

  • על תושב הקבע המבקש להחזיר את מעמדו, להגיש בקשה במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום מגוריו.
  • על תושב הקבע אשר מבקש להחזיר את מעמדו לעמוד בתנאים הבאים:
    • נוכחות אישית של תושב הקבע המבקש במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
    • מילוי טופס בקשה לתעודת עולה/רישיון לישיבת קבע בישראל והגשתו למשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
    • תשלום אגרה בסך של 715 ₪ (נכון לשנת 2024).
    • הוכחת קיומה של "זיקה נאותה" לישראל במהלך תקופת השהות מחוץ לישראל.
  • לאחר מכן יידרש תושב הקבע להוכיח מרכז חיים בישראל, כמפורט בפסקה הבאה.
שימו לב
תושב הקבע שמעמדו נשלל והוא מבקש את החזרתו יקבל בינתיים מעמד של תושב ארעי (אשרת א/5) למשך שנתיים.

שלבי ההליך

הוכחת מרכז חיים בישראל

  • הוכחת מרכז חיים בישראל הוא הליך המנוהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעותו יכול אדם המבקש לקבל מעמד של תושב הקבע או להחזיר מעמד זה שנשלל ממנו, להוכיח כי הוא מנהל מרכז חיים בישראל.
  • כדי להוכיח מרכז חיים בישראל, יידרש אותו אדם להגיש מסמכים וראיות לרשות האוכלוסין וההגירה, אשר ייקבעו על ידי רכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה. רשימת הדרישות לראיות ולמסמכים תימסר על ידי עובד רשות האוכלוסין וההגירה לידי המבקש במעמד הגשת הבקשה או דרך משלוח בדואר רשום למענו של המבקש, וזאת לאחר ציונם על גבי "בקשה להמצאת ראיות למרכז חיים בישראל".
  • רשות האוכלוסין וההגירה, בדרך כלל, תדרוש את המצאת המסמכים הבאים או חלק מהם כדי להוכיח מרכז חיים בישראל (רשימה זו אינה סגורה, רשות האוכלוסין וההגירה יכולה לדרוש מסמכים נוספים מעבר לרשימה זו, אם הם רלוונטיים לבקשה):
    • חוזה רכישת דירה או חוזה שכירות.
    • אישור העירייה או המועצה המקומית על מגורים.
    • חשבונות הדירה (אם חשבונות הדירה כלולים בתוך דמי השכירות שמשלם המבקש, יש להמציא מכתב מהמשכיר אשר מציין זאת).
    • אישורים על כיסויים רפואיים (בין היתר, אסמכתאות לחברות בקופות חולים, פנקסי החיסונים של ילדי המבקש, המיקום של המרפאה המטפלת, דפי שחרור מאשפוז, וכו')
    • אישורים על קבלת שירותים במוסדות ממשלתיים.
    • אישורי לימודים מהמוסד החינוכי בו לומדים ילדי תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו (אם לתושב הקבע יש ילדים).
    • אישור מקום עבודה (אם תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו או בן/בת זוגו תלמיד, סטודנט, או מובטל, יש להגיש אסמכתאות אשר מאשרות זאת).
    • תלושי משכורת.
    • אישור ניהול חשבון בנק ופירוט תנועות העובר ושב בחשבון.
    • מסמכי נסיעה ישראליים ומסמכי נסיעה זרים (דרכונים, תעודות מעבר, אישורי כניסה ויציאה, לרבות מסמכים ואישורים מטעם הרשות הפלסטינית).
טיפ
  • בנוסף למסמכים שיידרשו, יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה כל ראיה נוספת שיש בה כדי להעיד על קיום מרכז חיים בישראל.
  • נוהל רשות האוכלוסין להוכחת מרכז חיים בישראל קובע כי אסור לעובד רשות האוכלוסין לבקש מסמכים שאינם רלוונטיים לבקשה ועליו למחוק אותם מהרשימה הנדרשת.
  • יש להגיש את המסמכים הנדרשים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
שימו לב
  • אם המסמכים הנדרשים לא יוגשו לרשות האוכלוסין תוך 45 ימים, רשות האוכלוסין וההגירה תמחק את הבקשה להחזרת המעמד.
  • במקרה זה, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישלח הודעת סירוב ויעדכן במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה את ההחלטה לסרב לבקשה. כמו כן, עובד רשות האוכלוסין וההגירה יעדכן במערכת הממוחשבת כי כל הגשה של בקשה חדשה מטעם אותו תושב קבע מותנת בהמצאת המסמכים החסרים שהתבקשו.
  • יש להגיש את המסמכים המקוריים בצירוף העתק של כל אחד מהמסמכים המוגשים.
  • לאחר הגשת המסמכים המקוריים וההעתקים, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישווה בין ההעתק לבין המסמך המקורי, ואם ימצא כי ההעתק תואם את המקור, הוא יחתום חתימה של "נאמן למקור" על ההעתק, ויחזיר את המסמכים המקוריים אל המבקש.
  • ההחלטה הסופית בבקשה תתקבל על סמך הראיות שהוגשו, הבדיקה שביצעה רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר קיום ראיון עם אותו אדם המבקש להסדיר את מעמדו כתושב קבע.

עריכת ראיון אישי עם תושב הקבע המבקש להחזיר את מעמדו

  • הראיון האישי ייערך באמצעות שיחה אישית של עובד רשות האוכלוסין וההגירה עם תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו, בדרך של שאלות ותשובות לגבי תוכן המסמכים שהגיש, היסטוריית הכניסה והיציאה מישראל, ועוד.
שימו לב
חובה על המראיין לתת לתושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו הזדמנות סבירה להשמיע את דבריו.
  • תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו יוזמן לראיון לאחר שהגיש את הבקשה להחזרת מעמדו, והראיון ייערך במשרדי רשות האוכלוסין בלבד.
  • תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו זכאי לנוכחות של מלווה בראיון -
    • למרואיין קטין חובה שיתלווה אחד מהוריו או אפוטרופוסו.
    • אסור למלווה להתערב בשיחה המנוהלת בין עובד רשות האוכלוסין תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו, וכל התערבות שכזו תתועד על ידי עורך הראיון.
    • עורך הראיון רשאי להרחיק את המלווה ממקום עריכת הראיון אם הפריע לשיחה.
  • הראיון ייערך בשפה שתושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו מבין ומדבר. גם אם אין מראיין ברשות האוכלוסין וההגירה אשר דובר את שפת תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו, יתורגם הראיון באמצעות מתורגמן מטעם רשות האוכלוסין וההגירה.
  • הראיון יירשם על ידי עורך הראיון בשפה העברית, בכתב קריא וברור, על גבי טופס עריכת ראיון. בתום הראיון יבקש עובד רשות האוכלוסין וההגירה מתושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו לקרוא את התיעוד שרשם, ולחתום עליו. אם תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו אינו דובר את השפה העברית או שאינו יודע או אינו מסוגל לקרוא, יתורגם עבורו הראיון לשפה שהוא מבין וקורא, ולאחר מכן יתבקש לחתום על התיעוד. סירובו של תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו לחתום על התיעוד שהוצג בפניו יירשם על ידי עורך הראיון .
  • עובד רשות האוכלוסין אשר ערך את הראיון, יסכם אותו וירשום את ממצאיו בטופס סיכום ראיון ויחתום עליו בשמו ובחותמתו האישית.
  • תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו איננו רשאי לקבל העתק מטופס עריכת ראיון, אלא לאחר קבלת החלטה סופית בבקשתו להחזרת מעמדו. כמו כן, לתושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו יימסר רק העתק מתיעוד הראיון, ולא יימסרו אליו המסקנות, הסיכומים, התרשומות הפנימיות וכיוצ"ב.

אישור הבקשה להחזרת המעמד לתושבות קבע

  • לאחר שאושרה בקשת תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו, יקבל תושב הקבע אשרת שהייה ואת מעמדו לישיבת קבע בישראל בחזרה, על גבי תעודת המעבר שברשותו, ויירשם מחדש במרשם האוכלוסין.
  • תושב הקבע שאושרה בקשתו ישלם אגרה בסך 85 ₪ (נכון ל-2012) עבור קבלת אשרת שהייה ומעמדו כתושב קבע בחזרה, ואותו סכום עבור כל ילד קטין ובן/בת זוג הרשומים יחד איתו.

דחיית הבקשה להחזרת המעמד לתושבות קבע

  • אם הבקשה להחזרת המעמד לתושבות קבע תידחה, תודיע רשות האוכלוסין לתושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו בהקדם האפשרי .
  • אם הבקשה להחזרת המעמד לתושבות קבע תידחה, משרד הפנים רשאי להוציא צו גירוש כנגד תושב הקבע שנשלל מעמדו.
  • אם החליט משרד הפנים להוציא צו גירוש, יימסר הצו לתושב הקבע שנשלל מעמדו בהקדם, ויהיה עליו לעזוב את ישראל עד תום 3 ימים לאחר מסירת הצו לידו.
  • אם תושב הקבע שנשלל מעמדו והוצא נגדו צו גירוש לא עזב את ישראל, ונעצר על ידי שוטר או על ידי קצין ביקורת גבולות, יוחזק עד יציאתו מישראל או עד גירושו, במשמורת. המשמורת תהיה בתחנת משטרה, בבית הסוהר, במקום הסגר של משרד הבריאות, או בכל מקום מתאים לפי שיקול דעת השוטר או הקצין.
  • שר הפנים רשאי להטיל את הוצאות החזקת תושב הקבע שנשלל מעמדו במשמורת או את הוצאות הגירוש עליו.
  • ההרחקה או הגירוש לא יעוכבו רק בשל הסיבה שאין בידי תושב הקבע שנשלל מעמדו לשלם את הוצאות החזקתו במשמורת או את הוצאות גירושו.

ערעור

  • תושב קבע אשר נדחתה בקשתו להחזרת מעמדו רשאי לערור על ההחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה לבית הדין לעררים.
  • על תושב הקבע להגיש את הערר תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בבקשה.
  • תושב קבע שנדחתה בקשתו יכול להגיש את הערר לבית הדין לעררים בשתי דרכים:
  • תושב קבע אשר נדחה הערר שהגיש לבית הדין לעררים, זכאי להגיש ערעור בזכות על החלטת בית הדין לעררים לבית המשפט לעניינים מנהליים.
  • על תושב הקבע להגיש את הערעור תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה בבית הדין לעררים.
  • תושב קבע שנשלל מעמדו, והוא הגיש ערר על ההחלטה של רשות האוכלוסין, יקבל אשרת שהייה בישראל לניהול ההליך המשפטי, ולא יגורש כל עוד ההליך מתנהל.

חשוב לדעת

  • תושב קבע שמעמדו נשלל ואשר עלול להישאר ללא מעמד, זכאי במקרים מסוימים לקבל רישיון לישיבה בישראל שאינו רישיון לישיבת קבע.
  • בפסיקה נקבע כי כאשר שוקלים החזרה של רישיון ישיבת קבע לתושבים ממזרח ירושלים, על משרד הפנים להתחשב במצבם הייחודי, זאת בגלל שהם תושבים ילידים בעלי זיקה חזקה למקום מגוריהם. למידע נוסף, ראו פסק דין של בית המשפט העליון בעניין (פסקה 27).
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים