הקדמה:

גם אם שחקן הסכים להגדרתו כקבלן עצמאי וניהל תיק עצמאי ברשויות המס תוך הוצאת חשבוניות מס, עשוי בית הדין להכיר בדיעבד ביחסי עבודה בינו לתאטרון ולהעניק לו את הזכויות שמגיעות לעובד שכיר, וזאת בתנאי שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה
זכויותיו הסוציאליות של שחקן יחושבו על פי השכר שקיבל מהתיאטרון, אלא אם המעסיק יוכיח כי קיים שכר אחר, שאותו מקובל לשלם לעובדים שכירים באותו תפקיד

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
מס' תיק:
סע"ש 40349-03-15
תאריך:
10.07.2017

רקע עובדתי

  • התובע הנו שחקן תאטרון (להלן: "השחקן") ששיחק במשך כ-15 שנים בתאטרון ילדים ונוער שבבעלות הנתבע.
  • השחקן הועסק כנותן שירותים עצמאי (פרילנסר). הוא דיווח על עצמו ככזה לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי והתמורה שולמה לו כנגד קבלות שהנפיק כעוסק פטור.
  • השחקן אינו חבר בשח"ם (איגוד השחקנים) וההסכם הקיבוצי שנחתם בין שח"ם לבין איגוד התיאטראות לאומנויות הבמה, הילדים והנוער, אינו חל על הצדדים.
  • השחקן טוען בתביעתו שבינו לבין התאטרון התקיימו יחסי עבודה ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות כעובד.

פסיקת בית הדין

קיומם של יחסי עובד-מעביד

  • השאלה אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד במקרה מסוים היא שאלה משפטית, ואינה תלויה בשאלה, מה הסכימו הצדדים ביניהם. כלומר גם אם הצדדים הסכימו כי אין ביניהם יחסי עובד-מעביד, ייתכן שבית המשפט יקבע בדיעבד כי בניגוד להסכמתם, התקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.
  • השאלה אם התקיימו יחסי עובד-מעביד נבחנת על פי קריטריונים שנקבעו בפסיקה:
    • מבחן ההשתלבות - השחקן היה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של התאטרון ולא הוכח שהיה לו עסק משלו.
    • מבחן הכפיפות והשליטה - השחקן היה כפוף להנחיות בעל התאטרון והוראותיו.
    • מבחן כלי העבודה - השחקן העמיד לרשות התאטרון רק את כח עבודתו וכל הציוד להצגות נרכש וסופק על ידי התאטרון.
    • מבחן סיכוני הפסד וסיכויי רווח - לשחקן לא הייתה השקעה עסקית בתאטרון והוא לא נשא בסיכוני הפסד ורווח של התאטרון.
    • סדירות ורציפות העבודה - השחקן עבד בתאטרון במשך תקופה ממושכת של למעלה מ-15 שנה כשהתשלומים לשחקן בוצעו על בסיס חודשי. על אף שהשחקן השתכר כשכיר מביצוע עבודות נוספות, עבודתו כשחקן הייתה כמעט רק בתאטרון.
  • בענף התקשורת והאומנות מקובל אומנם להכיר במעמדם של נותני שירותים עצמאים (פרילנסרים) ולא לראות בהם שכירים, אך במקרה זה עולה בבירור מהראיות כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, על פי הקריטריונים שפורטו לעיל.
  • העובדה שהשחקן הסכים להגדרתו כקבלן עצמאי ואף ניהל תיק עצמאי ברשויות המס תוך הוצאת חשבוניות מס, אינה מכרעת ואין בה כדי לסתור קיומם של יחסי עובד -מעסיק על פי מבחני הפסיקה.
  • לאור העובדה שבין השחקן לבין התאטרון התקיימו יחסי עבודה, השחקן זכאי לזכויותיו כעובד עבור כל תקופת עבודתו וסיומה.

תשלום זכויות סוציאליות לפי השכר שקיבל או לפי שכר חלופי

  • המעסיק צריך להוכיח את גובהו של "שכר חלופי" משוער שניתן להניח כי השחקן היה מקבל אילו הועסק מלכתחילה כשכיר, ואז יהיה על המעסיק לשלם לו את זכויותיו הסוציאליות לפי שכר זה.
  • ניתן להוכיח שכר חלופי משוער באמצעות:
    • ראיות אודות שכרו של עובד מקביל שביצע עבודה דומה
    • טבלת שכר בהסכמים קיבוציים רלוונטיים
    • ראיות אודות שכר ראוי לעובד שכיר באותו מעמד
    • ראיות לגבי שכר חלופי שהוצע או נקבע בין הצדדים
  • אם לא יוכיח המעסיק את גובהו של שכר חלופי שכזה, יחושבו זכויותיו הסוציאליות של העובד לפי התשלום שקיבל בפועל כאילו היה זה השכר.
  • במקרה זה בעל התאטרון לא הוכיח את השכר החלופי שהיה השחקן מקבל, לו היה מועסק מלכתחילה כשכיר, ולכן חייב בית הדין את המעסיק לשלם לשחקן זכויות סוציאליות (פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, ביטוח פנסיוני וגמול עבודה במנוחה השבועית) אשר חושבו על סמך השכר שקיבל השחקן כעצמאי.

משמעות

  • גם אם שחקן הסכים להגדרתו כקבלן עצמאי וניהל תיק עצמאי ברשויות המס תוך הוצאת חשבוניות מס, עשוי בית הדין להכיר בדיעבד ביחסי עבודה בינו לתאטרון ולהעניק לו את הזכויות שמגיעות לעובד שכיר, וזאת בתנאי שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה.
  • זכויותיו הסוציאליות של עובד עצמאי שהוכר בדיעבד כעובד שכיר, יחושבו על פי השכר שקיבל בפועל, אלא אם המעסיק יוכיח כי קיים שכר אחר, שאותו מקובל לשלם לעובדים שכירים באותו תפקיד, ואז יקבל העובד את זכויותיו הסוציאליות לפי שכר זה.

חשוב לדעת

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות "נבו".