הקדמה:

תלמידים שהם תושבים חוזרים ולומדים בכיתה י' ומעלה זכאים להקלות והתאמות בבחינות הבגרות, בהתאם למפורט להלן
הזכאות ללומדים בכיתה י"ב בשנת הלימודים התשע"ו (2016) ולאוכלוסיות תלמידים נוספות היא בהתאם לכללים קודמים שנקבעו בנושא זה (ראו פרטים בהמשך)


משרד החינוך קבע כללי היבחנות ייחודיים בבחינות הבגרות עבור תלמידים שהם תושבים חוזרים, במטרה לסייע בקליטתם בארץ ומתוך רצון להתחשב בצורכיהם ובקשייהם הלימודיים.

מי זכאי?

  • מי שעונה על 2 התנאים הבאים:
    • משנת הלימודים התשע"ה (2015) ואילך הוא תלמיד כיתה י' ומעלה (מלבד האוכלוסיות המפורטות בהמשך).
    • הוא נולד בישראל ושהה מחוץ לישראל במשך כמה שנות לימוד.
  • משך ההיעדרות מהארץ מחושב ביחידות של שנות לימוד, החל מכיתה א' ועד לחזרה לארץ, כאשר המועד הקובע הוא תאריך הכניסה לארץ.
  • הזכאות להתאמות נקבעת על-פי 3 רמות ונשארת בתוקף למשך 10 שנים, או עד גיל 23 (לפי המאוחר מביניהם).
  • תנאי ההיבחנות של נבחנים אקסטרניים (נבחנים במבחנים חיצוניים) זהים לאלו של הנבחנים במבחנים אינטרניים.

זכאות על-פי כללים קודמים

  • המידע בערך זה אינו רלוונטי לאוכלוסיות התלמידים הבאות, הזכאיות להתאמות בהתאם לכללים הקודמים שנקבעו בנושא:
    • מי שהיו תלמידי י"א-י"ב בשנת הלימודים התשע"ה (2015)
    • תלמידי י"ב בשנת הלימודים התשע"ו (2016)
    • מי שעד שנת הלימודים התשע"ד (2014) (כולל) נקבעה להם זכאות לתנאי היבחנות כשל "עולה ותיק" או "עולה חדש" (בהתאם לגיל ולתאריך כניסתם לארץ).
  • לפרטים לגבי הזכאות במקרים אלה, ראו הקלות בבחינות בגרות לתושבים חוזרים (נוהל ישן).

רמות הזכאות

  • ההתאמות בבחינות הבגרות נקבעות בהתאם ל-3 רמות:
    • רמה א'- תלמיד שלא למד בישראל לפחות 4 שנות לימוד מלאות, גם אם לא רצופות (הספירה היא החל מכיתה א').
    • רמה ב'- תלמיד שלא למד בישראל 6 שנות לימוד מלאות ומעלה, גם אם לא רצופות (הספירה היא החל מכיתה א').
    • רמה ג'- תלמיד שלא למד בישראל 6 שנות לימוד מלאות ומעלה, גם אם לא רצופות, ושב למערכת החינוך בישראל לאחר שמלאו לו 15 שנים או בכיתה י' (לפי המוקדם מביניהם) או תלמיד שלא למד בישראל לפחות 4 שנות לימוד מלאות ורצופות ושב למערכת החינוך בישראל לאחר שמלאו לו 15 שנים או בכיתה י' (לפי המוקדם מביניהם).

התאמות הניתנות בכל רמות הזכאות

  • ההתאמות הבאות ניתנות לתלמידים בכל 3 הרמות שצויינו לעיל:
    • היבחנות בשאלון לעולה החדש בשפה העברית בכתב במקצועות החובה הבאים: עברית, הבנה, הבעה ולשון (כללי, דתי, עצמאי), ספרות (כללי, דתי, עצמאי), אזרחות (כללי, דתי, עצמאי), תנ"ך (כללי, דתי, עצמאי), היסטוריה (כללי, דתי, עצמאי), תושב"ע (דתי), תלמוד, מחשבת ישראל (דתי) ויהדות.
    • תוספת זמן של 25% לכל הבחינות בכתב. התאמה זו ניתנת לנבחנים בשאלון רגיל ובשאלון לעולה.
    • התעלמות משגיאות כתיב בהיבחנות בכתב בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית, למעט תלמידים ברמה א' במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון. התאמה זו ניתנת לנבחנים בשאלון רגיל ובשאלון לעולה.
    • הקראת שאלון הבחינה בעברית בהיבחנות בכתב, בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית, למעט במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון. התאמה זו ניתנת לנבחנים בשאלון רגיל ובשאלון לעולה. שימו לב: בשאלון דו-לשוני לא ניתנת הקראת שאלון.
    • שימוש במילון (גם אלקטרוני) עברית-שפת-אם/שפת-אם-עברית בכל המקצועות והשאלונים בשפה העברית בהיבחנות בכתב, למעט תלמידים ברמה א' במקצוע עברית: הבנה, הבעה ולשון. התאמה זו ניתנת לנבחנים בשאלון רגיל ובשאלון לעולה.
    • שימוש במילון אלקטרוני אנגלית-שפת-אם או שפת-אם-אנגלית בבחינות בכתב באנגלית. לנבחנים באנגלית ברמה של 3 ו-4 יח"ל תינתן ההתאמה של התעלמות משגיאות כתיב. לתלמידים ברמת 3, 4, ו-5 יח"ל תתאפשר הקראת שאלון הבחינה.
    • שימוש בספר תנ"ך מלא ומתורגם לשפות שונות ללא פירושים בבחינת הבגרות בתנ"ך, לנבחנים בשאלון רגיל ובשאלון לעולה.

התאמות במקצועות העברית (הבנה, הבעה ולשון)

  • בבחינת הבגרות במקצועות העברית (הבנה, הבעה ולשון) אין מבחן דו-לשוני, אין הקראה, אין הכתבה ואין מבחן בעל פה.
  • התאמות לרמה ב': זכאות להשתמש במילון (או במילונית) עברית-שפת אם או עברית-עברית והתעלמות משגיאות כתיב במשימות הכתיבה. ההתאמות ניתנות גם בשאלון רגיל וגם בשאלון לעולים.
  • התאמות לרמה ג':
    • זכאות להשתמש במילון (או במילונית) עברית-שפת אם או עברית-עברית והתעלמות משגיאות כתיב במשימות הכתיבה. התאמות אלה ניתנות גם בשאלון רגיל וגם בשאלון לעולים.
    • שאלון במקצועות העברית (הבנה, הבעה ולשון) לעולים חדשים.

תוספת ניקוד בשאלונים רגילים

  • לתלמידים הנבחנים בשאלונים רגילים - כלומר בבחינה רגילה , חיצונית ובכתב - תינתן תוספת נקודות לציון, כפי שמפורט בהמשך.
  • לא תינתן תוספת ניקוד לתלמידים שנבחנים בבחינה פנימית, בשאלוני עולה חדש, בשאלונים דו-לשוניים או בשאלונים בעל-פה.
  • לתלמידים שיוערכו בהערכה חלופית במקצועות החובה והבחירה, בהתאם לחוזר מנכ"ל עד/7(ד), בית הספר יקבע את הציון הבית-ספרי המדווח כמו לכלל התלמידים, ולא יוסיף להם ניקוד.
    הערת עריכה
    חוזר המנכ"ל שמפנים אליו אינו בתוקף, אך אליו גם מפנה החוזר של התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים עולים
    הערה מאת הדר יוהס פלד (שיחה) 13:47, 9 בנובמבר 2020 (IST)
שימו לב
תוספת הניקוד ניתנת רק אם התלמיד נבחן בבחינה חיצונית
אם התלמיד נבחן במקצוע מסויים בבחינה פנימית, ולא בבחינה חיצונית, הוא לא יהיה זכאי לקבל תוספת נקודות לציון.

תוספת ניקוד לציון השנתי שניתן על-ידי בית הספר

  • תוספת ניקוד לציון השנתי (הפנימי), המדווח על-ידי בית הספר למשרד החינוך, תינתן לתלמיד שמתקיימים לגביו התנאים הבאים:
    1. במהלך ההערכה לקראת בחינת הבגרות התלמיד למד ונבחן בבחינות בשאלון הרגיל.
    2. התלמיד נבחן בבחינת הבגרות החיצונית - בשאלון רגיל, בכתב ובשפה העברית.
  • תוספת הנקודות ניתנת בכל המקצועות, כולל מתמטיקה ומקצועות מדעיים (לא כולל אנגלית).
  • תוספת הנקודות תינתן בהתאם לרמת הזכאות:
    • זכאות ברמה א': 10 נקודות
    • זכאות ברמה ב' ו-ג': 15 נקודות
  • תוספת הנקודות ניתנת על-ידי בית הספר. הציון השנתי המדווח למשרד החינוך כולל את תוספת הנקודות, ומשרד החינוך אינו מוסיף נקודות לציון השנתי.

תוספת ניקוד לציון בבחינת הבגרות - על-ידי משרד החינוך

  • תוספת ניקוד לציון בבחינת הבגרות תינתן לתלמיד שנבחן בבחינת הבגרות החיצונית - בשאלון רגיל, בכתב ובשפה העברית.
  • תוספת הנקודות ניתנת בכל המקצועות שנבחנים בהם בבחינה חיצונית, כולל מתמטיקה ומקצועות מדעיים (לא כולל אנגלית).
  • תוספת הנקודות תינתן בהתאם לרמת הזכאות:
    • זכאות ברמה א': 10 נקודות
    • זכאות ברמה ב' וג': 15 נקודות
  • תוספת הנקודות ניתנת באופן אוטומטי לציון בבחינת הבגרות, על-ידי משרד החינוך.

תוספת ניקוד לציון בבחינת הבגרות באנגלית

  • תוספת ניקוד ניתנת לתלמיד שנבחן בבחינת בגרות חיצונית באנגלית, בכתב.
  • התוספת ניתנת על-ידי משרד החינוך לציון הסופי המשוקלל .
    הערת עריכה
    לוודא שהכוונה היא לציון המשוקלל מהציון השנתי וציון הבגרות ולא שיקלול של כל השאלונים החיצוניים
    הערה מאת הדר יוהס פלד (שיחה) 13:47, 9 בנובמבר 2020 (IST)
  • בכל רמות הזכאות (א', ב', וג') ניתנת תוספת של 10 נקודות לציון הסופי המשוקלל.
  • לא ניתנת תוספת נקודות לתלמידים שהגיעו ממדינות שהשפה הרשמית בהן היא אנגלית.

בחינות דו לשוניות

  • ברמות ב' ו-ג' ישנה זכאות להיבחן בכתב בבחינות דו-לשוניות (כאשר טופס הבחינה כתוב הן בשפת-האם והן בעברית או ערבית), במקצועות הבאים:
    • מקצועות חובה: תנ"ך, ספרות, אזרחות, היסטוריה, תושב"ע (בבחינות לעולה), מתמטיקה (במבחן רגיל).
    • מקצועות בחירה (במבחנים רגילים): כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומחשבים, מדע וטכנולוגיה לכול ומדעי החברה – סוציולוגיה, פסיכולוגיה ושיטות מחקר.
  • הבחינות הדו-לשוניות יתורגמו לשפות הבאות בלבד:
    • רוסית
    • אמהרית
    • אנגלית
    • צרפתית
    • ספרדית
  • תרגום השאלונים לשפות השונות ייעשה בתנאי שיהיה מספר מינימלי של תלמידים דוברי השפה, בהתאם להחלטת משרד החינוך. רשימה של שאלוני בגרות עולים המתורגמים לשפות בכל מועד מופיעה באתר האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך.
  • ככלל, ב-5 השפות אליהן מתורגמים השאלונים תינתן אפשרות למענה בשפת-האם או בעברית או בערבית. עם זאת, האפשרות למענה באחת מן השפות מותנית במספר המעריכים העומדים בקריטריונים שנקבעו. רשימה של השאלונים עם אפשרות למענה בשפת אם בכל מועד מופיעה באתר האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך.
  • במקצועות שקיים בהם דף מילון מונחים מקצועיים דו-לשוניים בשפות אלה, הוא יסופק לנבחנים.
  • נבחנים בשאלון של בחינת בגרות דו-לשונית אינם זכאים לתוספת נקודות בציון הבחינה, להקראת שאלון, או לשימוש במילון.

היבחנות בעל-פה

  • ברמה ג' ישנה זכאות להיבחן בעל-פה בשפה העברית או הערבית בכל המקצועות בשאלונים רגילים ובשאלונים לעולה, מלבד במקצועות עברית: הבנה, הבעה ולשון, ושפות. יש מקצועות שבהם לא ניתן להיבחן בעל-פה בשל מהותו של המקצוע (למשל בפיזיקה).
  • התלמידים הנבחנים בעל-פה זכאים להיבחן בשאלון דו-לשוני.
  • הנבחנים בעל-פה אינם זכאים לתוספת נקודות בציון הבחינה, להקראת שאלון ולשימוש במילון.

התאמות לתלמיד תושב חוזר או אזרח יליד חו"ל ששפת אמו היא ערבית

  • תוספת זמן של 25% בעת ההיבחנות בכתב בערבית.
  • התעלמות משגיאות כתיב בעת ההיבחנות בשפה הערבית.
  • הקראת שאלון הבחינה בעת היבחנות בכתב, בכל המקצועות והשאלונים בכתב בשפה הערבית (לא תהיה הקראת שאלון בשאלון דו-לשוני).
  • שימוש במילון ערבית-שפת אם או שפת אם-ערבית בכל המקצועות והשאלונים בשפה הערבית, בהיבחנות בכתב, למעט במקצוע עברית: הבעה, הבנה ולשון.
  • היבחנות בשאלון ייחודי בשפה קלה שיחובר עבור התלמיד - בעת היבחנות בשאלונים בשפה הערבית בכתב במקצועות הבאים: ערבית, עברית, אזרחות, היסטוריה, מורשת ודת האסלאם, מורשת דת נוצרית ומורשת דרוזית.
  • היבחנות בבחינות בגרות דו-לשוניות במתמטיקה ובמקצועות הבחירה: כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומחשבים (בכפוף להנחיות המפורטות בסעיף בחינות דו-לשוניות).
  • זכאות לקבלת כל תוספות הניקוד המפורטות בסעיף תוספת ניקוד בשאלונים רגילים, בשאלונים רגילים בשפה הערבית. לא תינתן תוספת ניקוד בשאלונים בעל-פה ובבחינות דו-לשוניות.
    הערת עריכה
    לבדוק מה זה שאלוני מפמ"ר - שגם בהם לא תינתן תוספת נקודות
    הערה מאת הדר יוהס פלד (שיחה) 15:01, 23 באפריל 2018 (IDT)
  • היבחנות בעל-פה ברמה ג' בשפה הערבית בכל המקצועות, בכפיפות להנחיות המפורטות בסעיף היבחנות בעל-פה.

תלמידים עם לקויות למידה

  • תלמידים שאובחנו עם לקויות למידה זכאים להתאמות אלה בנוסף להתאמות הניתנות בגין לקויות הלמידה.
  • התאמות בגין לקויות למידה יינתנו גם בבחינות רגילות וגם בבחינות לעולים.
  • תלמידים בעלי לקות למידה שקיבלו אישור להיבחנות בעל-פה לא יקבלו תוספות ניקוד.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכאות להקלות אמורה להינתן לתלמידים באופן אוטומטי.
  • לבירורים בנושא, או לתלונה במקרה שהמוסד החינוכי מסרב לאפשר לתלמיד להיבחן עם הקלות, ניתן לפנות אל:

תלמידים דוברי עברית

  • האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך
  • טלפון: 073-3931543, בימים א'-ה' בין השעות 14:00-10:00
  • פקס: 073-3931547
  • דוא"ל:

תלמידים דוברי ערבית

  • בחברה הערבית: מנהל אגף בכיר לחינוך בחברה הערבית
  • בחברה הדרוזית: מנהלת אגף החינוך הדרוזי והצ'רקסי
  • בחברה הבדואית: הממונה על החינוך הבדואי

האגף לפניות ותלונות הציבור במשרד החינוך

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים