הקדמה:

ההחלטה אם ילד ילמד במסגרת החינוך המיוחד נקבעת על-ידי ועדת השמה
החלטה של ועדת השמה שהתקיימה בלא שהוזמנו לדיון הורי הילד אינה תקפה
במקרים מסוימים הורים יכולים לרשום ישירות את ילדם למסגרת של החינוך המיוחד, ללא דיון בוועדה
למידע נוסף, ראו בפורטל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים באתר משרד החינוך


ועדות ההשמה פועלות ברשויות המקומיות מכוח חוק חינוך מיוחד במטרה לקבוע האם ילד עם צרכים מיוחדים צריך ללמוד במסגרת של החינוך המיוחד.

  • על-פי החוק, יש לתת עדיפות ככל הניתן להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת זו.
  • רק לאחר מיצוי כל אפשרויות ההתערבות במסגרת הרגילה, יש לשקול במידת הצורך את הפניית התלמיד לדיון בוועדת השמה.
  • ועדות ההשמה אמורות להתקיים עד 15 ביוני. מומלץ להורים לוודא שהזמינו אותם לוועדה.

הנוכחים בדיון בוועדה

  • הרכב הוועדה יכלול את:
    • נציג הרשות המקומית (יו"ר הוועדה)
    • שני מפקחים של משרד החינוך (מפקח על החינוך המיוחד ומפקח כולל בחינוך הרגיל) או נציגיהם
    • פסיכולוג חינוכי מטעם הרשות המקומית
    • רופא מומחה ברפואת ילדים
    • עובד סוציאלי בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים
    • נציג ההורים - הורה לילד עם צרכים מיוחדים שנבחר מתוך רשימת ארגוני הורים שהוכרו לשם כך על-ידי שר החינוך
  • יו"ר הוועדה יזמין לדיון בוועדת ההשמה את מנהל המסגרת החינוכית ואת המחנך. המנהל רשאי לצרף איש מקצוע נוסף המכיר את התלמיד היכרות משמעותית.
  • חובה להזמין את ההורים ואת הילד עצמו לדיון בוועדה, ולאפשר להם או לנציג מטעמם להשמיע את דבריהם. החלטות ועדת השמה בעניינו של ילד, שהתקבלו בלי שהוזמנו הוריו, אינן תקפות.
  • בכל מקרה יש לזמן לדיון את הגורם המפנה שיזם את הבקשה לדיון בוועדה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • ילדים עם צרכים מיוחדים בגילאי 3 עד 21 שמתקיים לגביהם אחד מאלה:
    1. יש לבחון את השמתם במסגרות של החינוך המיוחד.
    2. הם לקראת מעבר בין חטיבות הגיל (גן-יסודי, יסודי-חטיבת ביניים, חטיבת ביניים-חטיבה עליונה).
    3. קיים שינוי משמעותי באבחנה שלהם וברמת תפקודם.
  • תלמיד הלומד במסגרת של החינוך הרגיל יופנה לוועדת ההשמה רק לאחר שמוצו כל הדרכים לשלבו, כלומר התקיימה ועדת שילוב מוסדית בעניינו, נבנתה עבורו תכנית חינוכית יחידנית (תח"י) ותועד תהליך היישום של התכנית. תכנית הכלה של תלמידים בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל קובעת כי תינתן שנה של מיצוי אפשרויות בחינוך הרגיל ולאחריה שנה של תמיכה מתכנית השילוב, בטרם יופנו התלמידים לוועדת השמה.
  • תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו, או שאפשר להוכיח שיש לו לקות משמעותית המשפיעה על הישגיו הלימודיים.

שלבי ההליך

  • הפניית תלמיד לוועדת השמה נעשית על-פי החלטת המסגרת החינוכית בה הוא נמצא, ההורים או כל גורם טיפולי אחר.
  • ברוב המקרים הפנייה חייבת להתבצע עד אמצע חודש אפריל.
  • על הגורם המפנה לנסח בכתב את בקשתו לדיון בוועדת ההשמה ולהפנות אותה אל יו"ר הוועדה במחלקת החינוך של הרשות המקומית.
  • הצוות המקצועי של הגן או בית הספר בו לומד הילד ימלא שאלון הפניית תלמיד לוועדת השמה. בשאלון יתוארו תפקודו הלימודי, החברתי וההתנהגותי של הילד, וכן הפעולות שנעשו כדי לקדמו ומידת השפעתן. ההורים יתבקשו לקרוא ולחתום על השאלון ועותק ממנו יימסר להם.
  • הפניית ההורים להערכה ואבחנה של הלקות:
    • ניתן להפנות את התלמיד לפסיכולוג מטעם השפ"ח המקומי, אם המסגרת החינוכית מקבלת שירות ברמה א' (ראו פרטים בחוזר מנכ"ל תשע/8(א)).
    • תוצאות האבחון יימסרו להורים על-ידי הפסיכולוג שביצע את הבדיקה, והם יכולים לדרוש את סיכום האבחון בכתב.
    • הורים רשאים לערוך לילד אבחון פרטי, ובלבד שייעשה על-ידי פסיכולוג חינוכי מומחה הרשום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות - האגף לרישוי מקצועות רפואיים (ניתן לבדוק אם שם מסוים מופיע ברשימה באמצעות קישור זה).
    • גם אם נערך לילד אבחון בשירות הפסיכולוגי, ההורים רשאים לפנות לפסיכולוג חינוכי פרטי כדי לקבל חוות דעת נוספת ולהגישה לוועדה.
    • ניתן לדון בהשמתו של ילד עם מוגבלות שכלית בהתבסס על קביעה של ועדה לאבחון מוגבלות שכלית התפתחותית.
  • ההורים יקבלו זימון לוועדת ההשמה בדואר רשום לפחות 16 ימים לפני הדיון.
  • אם ההורים חיים בנפרד, יש להזמין את ההורה שהילד נמצא במשמרתו, וליידע גם את ההורה השני (במקרה שכתובתו ידועה).
  • אם ההורים הם חירשים או לקויי שמיעה, או שאינם דוברי עברית, יש לדאוג למתרגם.
  • אם ההורים הם עיוורים או לקויי ראייה, יוקראו בפניהם המסמכים המוצגים בדיון.
  • בדיון חשוב שההורים ישאלו את כל השאלות המעסיקות אותם, ויוודאו שכל הדברים הנאמרים ברורים להם.
  • סיכום הדיון והחלטת הוועדה יעשו על-ידי חברי הוועדה ללא נוכחות ההורים.
  • בהחלטה, אשר צריכה להתקבל ברוב קולות, ייקבע סוג המסגרת אליה יופנה הילד:
    1. מסגרת חינוך רגיל. ועדת שילוב של המסגרת בה ישובץ הילד תדון בנושא זכאותו לתמיכה מתכנית השילוב.
    2. מסגרת חינוך מיוחד. הוועדה תציין את סוג המסגרת לחינוך מיוחד שבה ילמד התלמיד: גן ילדים לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל, או בית ספר לחינוך מיוחד (מבלי לנקוב בשם של מסגרת חינוכית מסוימת).
  • קביעת המסגרת הספציפית אליה ישובץ הילד נעשית ע"י ועדת שיבוץ, אליה לא מוזמנים ההורים. לכן, אם קיימת מסגרת מסוימת אותה מעדיפים ההורים, עליהם לציין את שמה במהלך הדיון בוועדת ההשמה.
  • הודעה בכתב תימסר להורים תוך 21 יום מקבלת ההחלטה.
  • לילדים שהופנו למסגרת של החינוך המיוחד נערך מדי שלוש שנים דיון חוזר בוועדת השמה, אותו יוזם המוסד החינוכי. גם לדיון זה יש להזמין את ההורים.
  • דיון חוזר יכול להתקיים גם לאחר תקופה של פחות משלוש שנים. הורים רשאים לבקש את כינוסה של ועדת ההשמה, אם יש בידם מידע חדש הקשור במצבו של ילדם, בתנאי שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בעניינו.

ועדת ערר

  • תוך 21 יום מקבלת ההחלטה של ועדת ההשמה, ניתן לערער עליה בפני ועדת ערר.
  • ועדת הערר, שהרכב חבריה שונה מהרכב חברי ועדת ההשמה, תדון מחדש בהשמתו של הילד.
  • ההורים יקבלו בדואר את הזימון לוועדת הערר לפחות שבועיים לפני הדיון.
  • אם נבצר מההורים להשתתף בדיון, הם רשאים לשלוח לדיון נציג מטעמם, או לבקש לקבוע מועד אחר.
  • בדיון בערר יוצגו המסמכים שהוצגו בפני ועדת ההשמה. כמו כן ניתן יהיה להוסיף מסמכים חדשים.
  • ועדת הערר יכולה:
    1. לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה
    2. להחזיר את העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן
    3. לדחות את הערר
  • החלטת ועדת הערר הינה סופית.
  • הסיכום וההחלטה ייעשו בלא נוכחות ההורים, והחלטה בכתב תימסר להורים תוך עשרה ימים.
  • למידע נוסף על ועדת הערר ראו בפורטל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים באתר משרד החינוך.

השמה ללא קיום דיון בוועדה

  • במקרה של ילד הסובל מלקות קשה, הוריו יכולים לפנות למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית ולבקש השמה ללא ועדה.
  • לקות קשה מוגדרת כאחת מן הלקויות ההבאות:
    1. כל סוגי המוגבלות שכלית התפתחותית, למעט מוגבלות שכלית קלה.
    2. פיגור בינוני מורכב.
    3. אוטיזם / PDD.
    4. הפרעות נפשיות.
    5. שיתוק מוחין או נכות פיזית, בתנאי שמתווספת אליהם לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות ברשימה זו.
    6. חירשות או כבדות שמיעה, בתנאי שמתווספת אליהן לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות ברשימה זו.
    7. עיוורון או לקות ראיה, בתנאי שמתווספת אליהם לקות נוספת מבין הלקויות המוזכרות ברשימה זו.
  • ההורים יגישו טופס בקשה למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית שבמקום מגוריהם ויצרפו חוות דעת עדכנית. לילדים שאובחנו כבעלי פיגור שכלי (למעט פיגור שכלי קל), תצורף החלטת ועדת האבחון.
  • הטופס צריך להיות חתום ע"י שני הוריו של הילד, או ע"י האפוטרופוס שלו (אם מונה לו).
  • יש להגיש את הבקשה לפחות שישים יום לפני המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

מעבר מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל

  • מעבר של תלמיד ממסגרת של חינוך מיוחד למסגרת של חינוך רגיל אינו מצריך דיון בוועדת השמה.
  • ההחלטה על המעבר תתקבל ע"י הצוות הבין מקצועי של המוסד שהתלמיד לומד בו, על בסיס חוות דעת חינוכית, פסיכולוגית ומקצועית אחרת - בהתאם לצורך.
  • ההחלטה טעונה אישור של המפקח על החינוך המיוחד ושל המפקח הכולל, בתיאום עם רשות החינוך המקומית.
  • ההחלטה מותנית בהסכמה בכתב של ההורים.

הגשת תלונה

  • תלונות על תפקוד לקוי של ועדת השמה יש להפנות אל הממונה על ועדות ההשמה והערר:
    • כתובת - רח' השלושה 2 יד אליהו, ת"א, מיקוד 67060.
    • טלפון - 6896102/4 -03.

חשוב לדעת


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים