הקדמה:

עובד זכאי לסביבת עבודה בטוחה ומכבדת ואסור למעסיק להתעמר בעובד במסגרת יחסי העבודה
הסמכות הניהולית הנתונה למעסיק אינה בלתי מוגבלת, ועל המעסיק להפעילה בכבוד, בתום לב, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע
עובד אשר המעסיק התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש


פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזור לעבודה בתל אביב
מס' תיק:
סעש 25725-05-14‏ ‏
תאריך:
29.05.2016


אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • העובדת (התובעת) הועסקה אצל החברה (הנתבעת) בסריקת מסמכים למחשב במשך כ-4 שנים.
  • לאחר פיטוריה הגישה העובדת תביעה כנגד החברה לתשלום פיצויים, בין היתר בגין התעמרות בעבודה.
  • לטענתה, שניים הם הנושאים העיקריים המהווים התעמרות ופגיעה קשה בזכויותיה:
    • מכתב שנמסר לידי העובדת ובו ננזפה העובדת על ידי מנהל החברה בגין שיחות טלפון ארוכות, נדרשה להגיע לאחר השעה 8:00 בבוקר ולא לשוחח בטלפון כלל בשעות העבודה. במכתב הובהר לעובדת כי ככל שתשוחח בטלפון יקוזז זמן השיחה משעות עבודתה וקיזוז מינימלי לשיחה יעמוד על 15 דקות. כן הודע לעובדת כי משכרה יקוזזו 45 דקות מדי יום בגין הפסקות.
    • לאחר חזרתה מחופשה מחלה בחודש ספטמבר 2013, נדרשה העובדת לשבת משך מספר חודשים בחדר ריק, שהיה בו חלון פנימי לכיוון חדרו של מנהל החברה, ללא מעש מרבית התקופה, והתבקשה לדווח על כל יציאה משטח המשרדים, כולל יציאה לשירותים.
  • החברה טוענת כי אין המדובר בהתעמרות בעובדת אלא בזלזול ועזות מצח מצד העובדת עצמה, אשר ניהלה שיחות טלפון פרטיות ממושכות בשעות העבודה, תחת ביצוע העבודה וכי בשל היעדר אמון בעובדת היא הועברה לחדר נפרד.

פסיקת בית הדין לעבודה

בית הדין לעבודה קבע שהחברה התעמרה בעובדת ונהגה עמה בחוסר תום לב במסגרת יחסי העבודה ופסק לטובת העובדת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח.

  • ככלל, למעסיק הסמכות לנהל את עסקיו כראות עיניו ולהחליט החלטות המצויות במסגרת הסמכות הניהולית שלו. עם זאת, הסמכות הנתונה למעסיק אינה בלתי מוגבלת ויש להפעילה בתום לב, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע.
  • בית הדין קבע כ המכתב שנמסר לעובדת כולל מספר הוראות שיש בהן פגיעה בלתי סבירה ומידתית בעובדת, הן ביחס לאיסור הגורף על העובדת לשוחח בטלפון במשך כל יום העבודה הן ביחד להוראה לפיה ינוכו 15 דקות לפחות משכרה בגין כל שיחה, והן ביחס לקיזוז זמן הפסקה של 45 דקות מדי יום, מבלי לאזכר את שעות ההפסקה שהיו נהוגות בפועל.
  • עם זאת, עצם הוצאת המכתב, כשלעצמה, ללא יישום האמור בו, אינו עולה כדי התעמרות.
  • החברה נקטה בדרך משפילה, מבזה ופוגעת בזכויות התובעת כעובדת וכאדם כשדרשה מהעובדת לשהות ימים ארוכים לבדה, בחדר ריק מציוד עבודה, ללא מעש, תחת מעקב צמוד אשר במסגרתו נדרשה העובדת לדווח על כל יציאה, לרבות לחדר השירותים.
  • בהתנהלותה זו נהגה החברה עם העובדת כאילו הייתה חפץ המונח לעת עתה בפינה נסתרת עד למועד בו תתקבל ההחלטה מה לעשות עמו.

משמעות

  • עובד זכאי לסביבת עבודה בטוחה ומכבדת ואסור למעסיק להתעמר בעובד במסגרת יחסי העבודה.
  • עובד אשר המעסיק התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש.

חקיקה ונהלים

חשוב לדעת

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.