הקדמה:

כל אדם, ללא קשר למעמדו האזרחי במצב חירום רפואי ו/או סכנה חמורה, זכאי לקבל טיפול רפואי דחוף ללא שום התניה, גם ללא חתימה על התחייבות כלשהי
במצב חירום רפואי ו/או סכנה חמורה חייבים כל מטפל וכל מוסד רפואי, לבדוק אדם שהתבקשו לתת לו טיפול רפואי, ולהעניק לו טיפול רפואי כמיטב יכולתם


במצב חירום רפואי ו/או במצב של סכנה חמורה זכאי כל אדם ללא קשר למעמדו האזרחי לקבל טיפול רפואי דחוף ללא שום התנייה (כגון: חתימה על התחייבות כלשהי).

  • מצב חירום - מוגדר בחוק, כנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.
  • סכנה חמורה - מוגדר בחוק כנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה לחייו או קיימת סכנה כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה אם לא יינתן לו טיפול רפואי.
  • כאשר במצב חירום או במצב של סכנה חמורה מתבקש מטפל או מוסד רפואי לתת טיפול רפואי לאדם, יבדוק אותו המטפל ויטפל בו ככל יכולתו. חובה זו חלה לא רק על רופא, אלא גם על עובדי בריאות אחרים כגון אחות, פסיכולוג או סטז'ר, במסגרת כישוריהם המקצועיים.
  • החוק לא קובע שהטיפול יהיה בחינם. מי שאינו תושב (המכוסה ע"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי) ואינו מבוטח באופן פרטי, יצטרך לשאת בעלויות האישפוז. במקרה חירום וטיפול דחוף חייבים על-פי החוק להגיש קודם כל טיפול רפואי ורק אחר כך להסדיר את התשלום.

הפניית המטופל למוסד רפואי מתאים

  • אם אין למטפל או למוסד הרפואי יכולת לטפל במטופל במצב חירום רפואי או סכנה, עליהם להפנות אותו במידת יכולתם למקום שבו יוכל המטופל לקבל את הטיפול המתאים.

מי זכאי?

  • כל אדם.

תהליך מימוש הזכות

  • יש להגיע לבית החולים ולדרוש בדיקת רופא. רק רופא רשאי לקבוע האם מדובר במקרה דחוף ו/או כי נשקפת סכנה חמורה. צוות מינהלי (פקידות קבלה, מזכירות רפואיות) אינו מוסמך לקבוע זאת.

חשוב לדעת

  • החוק לא פירט אילו מקרים מהווים מצב חירום רפואי.
  • כאשר יש התלבטות האם מדובר במצב חירום ו/או סכנה, מומלץ לפנות לרופא על מנת שיקבע האם יש צורך להגיע לבית חולים.
  • בית החולים יכול לתבוע אדם או קרוב מדרגה ראשונה בנוגע לתשלום עבור האשפוז או הטיפול הרפואי.
  • קיום של חוב אישפוז לא יכול להוות תנאי לקבלה חוזרת לבית החולים במצב חירום ו/או סכנה חמורה.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.