ניתן להעסיק מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני בישראל מסוג 2א5, אשר עליו נכתב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה" בכל רחבי הארץ וללא הגבלה
במספר מקרים המפורטים בהמשך, אסור להעסיק מבקשי מקלט
מבקשי מקלט אלו זכאים לאותן הזכויות אשר להם זכאים עובדים זרים, למעט נקודות זיכוי במס הכנסה
על מעסיקים של מבקשי מקלט חלה חובה להפקיד 16% משכר העובד לפיקדון חודשי
למידע נוסף ראו אתר רשות האוכלוסין וההגירה
תקציר
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 2020 חיים בישראל כ 30,000 מבקשי מקלט (המכונים גם "מסתננים") מאריתריאה וסודן. מדינת ישראל מכירה בסכנת החיים שנשקפת להם אם יחזרו לארצות מוצאם ולכן נמנעת מלגרשם חזרה למדינותיהם.
- למבקשי המקלט אין היתר עבודה בישראל, אולם המדינה התחייבה שלא תנקוט פעולות אכיפה כלפי מעסיקים המעסיקים מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני מסוג 2א5, אשר על גביו נכתב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה". מבקשי מקלט המחזיקים באשרה מסוג זה יכולים לעבוד בכל רחבי הארץ ללא הגבלה.
- מבקשי מקלט המועסקים בישראל זכאים לכל הזכויות בעבודה להן זכאים עובדים זרים, למעט נקודות זיכוי ממס הכנסה.
האם מותר להעסיק מבקשי מקלט?
- מעסיק רשאי להעסיק מבקשי מקלט המחזיקים ברישיון שהייה זמני מסוג 2א5, אשר על גביו נכתב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה". מבקשי מקלט שמחזיקים באשרה מסוג זה יכולים לעבוד בכל רחבי הארץ ללא הגבלה.
- מעסיקים רשאים להעסיק מבקשי מקלט בעלי רישיון כאמור, והם אינם נדרשים להיתר העסקה כדי להעסיקם כדין.
הגבלות על העסקת מבקשי מקלט
- קיימים מספר מקרים בהם ישנה הגבלה על העסקת מבקשי מקלט:
- אסור להעסיק מבקש מקלט אשר על רישיון השהייה שלו בישראל מופיעות המילים "אינו רשאי לעבוד".
- יש להבדיל בין רישיון זמני בו נכתב "רישיון זמני זה אינו מהווה רישיון עבודה", אשר ניתן להעסיק את מי שמחזיק בו ללא חשש מפני אכיפה, לעומת רישיון בו נכתב "אינו רשאי לעבוד".
- דוגמה לרישיון שהייה הכולל את המילים "אינו רשאי לעבוד" ניתן לראות באתר רשות האוכלוסין וההגירה (רישיון שהייה האוסר עבודה).
- ישנם מבקשי מקלט אשר על רישיון השהייה שלהם מופיע איסור להתגורר ולעבוד בערים מסוימות (אילת ותל אביב). במקרה כזה, אסור להעסיק את מבקש המקלט באותן ערים, אולם ניתן להעסיקו בכל מקום אחר בישראל.
- דוגמה לרישיון שהייה המכיל הגבלת העסקה בערים מסוימות ניתן לראות באתר רשות האוכלוסין וההגירה (רישיון שהייה בעל הגבלה גיאוגרפית).
- אסור להעסיק מבקש מקלט אשר שוהה או אמור לשהות במתקן חולות.
- דוגמה להוראת שהייה במתקן חולות ניתן לראות באתר רשות האוכלוסין וההגירה (הוראת שהייה).
- אסור להעסיק מבקש מקלט אשר על רישיון השהייה שלו בישראל מופיעות המילים "אינו רשאי לעבוד".
- נגד מעסיק של מבקש מקלט אשר קיימת הגבלה על העסקתו, ניתן להגיש כתב אישום פלילי ולהטיל עליו קנסות.
ביטול ההיטל על העסקת מבקשי מקלט
- עד שנת 2022 על מעסיקים של מבקשי מקלט מסודאן ואריתראה חלה חובה לשלם בגין העסקתם היטל לרשות המיסים .
- החל מיום 01.01.2022 בוטל ההיטל.
תנאי העבודה של מבקשי מקלט
- מבקשי מקלט המועסקים בישראל זכאים לכל הזכויות בעבודה להן זכאים עובדים זרים, למעט נקודות זיכוי ממס הכנסה. למידע נוסף ראו :
הפקדת פיקדון למבקשי מקלט
- בבג"ץ 2293/17 פסק בית המשפט העליון שעל מעסיקים של מבקשי מקלט להמשיך ולהפריש על חשבונם 16% משכר העובד לפיקדון שמנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה וביטל את החובה שהיתה עד כה, לנכות בנוסף 20% משכרם של העובדים לפיקדון.
- ההפרשה לקופת הפיקדון הינה על חשבון המעסיק בלבד והיא מחליפה את התשלומים שעל המעסיק לשלם לביטוח פנסיוני, לתוכנית חיסכון אחרת או לקופת תגמולים . *בתקופה שבין 01.05.2017 ועד לפסיקת בית המשפט העליון נדרש המעסיק להפקיד בקופת הפיקדון החודשי 36% משכר העובד, כאשר 16% שולמו על-ידי המעסיק ו-20% נוכו משכרו של העובד. בית המשפט פסק שהעובדים זכאים לקבל חזרה את הכספים שנוכו ממשכורתם עבור הפיקדון במהלך תקופה זו.
- מבקשי מקלט זכאים לקבל לרשותם את מלוא הכספים שנצברו לזכותם בקופת הפיקדון אם יעזבו את הארץ לצמיתות בתום התקופה הקבועה ברישיון השהייה בארץ. מי שיעזוב את הארץ לאחר המועד הקבוע ברישיון השהייה, ינוכו לו מכספי הפיקדון סכומים מסויימים בהתאם לאורך התקופה בה נשאר בארץ ללא אשרה.
- למידע נוסף ראו: הפקדת פיקדון לעובדים מבקשי מקלט (מסתננים) וכן- משיכת כספי הפיקדון על ידי עובד מבקש מקלט (מסתנן).
הפרת חובות המעסיק
- העסקת מבקשי מקלט ללא אשרת שהייה מתאימה בתוקף הינה עבירה פלילית חמורה שעונשה קנס כספי ואף מאסר.
- בגין כל העבירות על חוק עובדים זרים ניתן להטיל קנס של עד עשרות אלפי שקלים או מאסר של עד שנה.
- אם המעסיק הפר את חובתו ולא שילם למבקש המקלט את זכויותיו:
- ניתן להגיש תלונה לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
- ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה . למידע אודות ההליך ראו הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
- בהתאם לתקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) מעסיק שנתבע ע"י עובד שאינו תושב ישראל רשאי לבקש מבית הדין שהעובד התובע יפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק הנתבע. במקרה זה על בית הדין או הרשם להורות לעובד התובע להפקיד ערובה, אלא אם העובד הציג ראיה ראשונית להוכחת תביעתו או הוכיח שהנתבע יוכל לקבל את הוצאותיו אם התביעה תידחה או שבית הדין ראה לנכון לפטור את התובע מהפקדת הערובה, מטעמים מיוחדים שירשמו. אם העובד לא הפקיד ערובה בהתאם להחלטת בית הדין, התביעה תימחק. למידע נוסף אודות השיקולים המנחים ואמות המידה ליישום התקנה ראו עע (ארצי) 2385-02-17.
גורמים מסייעים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- בג"ץ 6312/10 - במסגרת העתירה התחייבה המדינה להימנע מאכיפת האיסור על העסקת מבקשי מקלט שלא ניתן לגרשם למדינות מוצאם. כמו כן התחייבה המדינה להודיע 30 יום מראש לפני שתתחיל להפעיל את אכיפת האיסור.
- בג"ץ 2293/17 - בית המשפט העליון פסק שעל מעסיקים של מבקשי מקלט להמשיך ולהפריש על חשבונם 16% משכר העובד לפיקדון שמנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה וביטל את החובה לנכות 20% משכרם של העובדים לפיקדון והורה להחזיר לעובדים את הכספים שנוכו משכרם.
חקיקה ונהלים
הרחבות ופרסומים
- מידע על העסקת עובדים זרים ומסתננים אתר רשות האוכלוסין וההגירה.
- מכתב משרד התמ"ת מיום 04.09.2011 - תחולת חוק עובדים זרים על מבקשי מקלט.
- מידע למעסיקים על העסקת מבקשי מקלט באתר "קו לעובד"
- העסקת מבקשי מקלט א.ס.ף ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל.
- תמונת מצב - מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן -פברואר 2021א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל