עובד אינו זכאי לתשלום שכר עבור שעות טיסה לעבודה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים או שהתקיימו נסיבות מיוחדות
בבואו לבחון קיומן של נסיבות מיוחדות יבחן בית הדין, בין היתר, את הסכמתו של העובד בחוזה העבודה לטוס לחו"ל במסגרת העבודה, היקף הנסיעות לחו"ל, שכרו של העובד והאם נפגע שכרו הרגיל של העובד בשל טיסותיו

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 15233-09-13
תאריך:08.11.2015
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • העובד הועסק אצל החברה כמיישם פיננסי במשך כ 3 שנים.
  • במסגרת עבודתו נדרש העובד לטוס לחו"ל מעת לעת, לצורך עבודה במשרדי לקוחות החברה.
  • העובד התפטר מעבודתו והגיש תביעה נגד החברה לתשלום פיצויי פיטורים ולתשלום גמול עבור שעות נוספות בגין שעות הטיסה ללקוחות החברה בחו"ל.
  • בעניין התביעה לתשלום שעות נוספות עבור שעות הטיסה ללקוחות החברה בחו"ל, הבדיל בית הדין האזורי לעבודה בין השעות בהן שהה העובד בשדה התעופה ועשה את דרכו מביתו לשדה התעופה ומשדה התעופה הזר לבית המלון, לבין שעות הטיסה עצמן. לגבי השעות הראשונות קבע בית הדין שדינן כנסיעה למקום העבודה ועל כן אינן מזכות בשכר, ולגבי שעות הטיסה עצמן קבע בית הדין כי דינן כשעות עבודה המזכות בשכר.
  • החברה הגישה ערעור על חיובה בתשלום שכר בגין שעות הטיסה עצמן, והעובד הגיש ערעור לתשלום עבור השעות בהן שהה בשדה התעופה והשעות בהן עשה את דרכו לשדה התעופה ובחזרה ממנו.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 מגדיר שעות עבודה כזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה.
  • ככלל, שעות בהן עשה עובד דרכו אל מקום העבודה, אינן שעות בהן עמד העובד לרשות העבודה כלשון החוק ועל כן אינן מזכות בתשלום שכר, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים או בהתקיים התקיימו נסיבות מיוחדות.
  • במקרה זה לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום שכר עבור שעות הטיסה של העובד ללקוחות החברה בחו"ל:
    • בהסכם העבודה החל על העובד אין הוראה לפיה העובד זכאי לתשלום שכר בגין זמן הטיסה לעבודה בחו"ל.
    • העובד ידע במועד ההתקשרות בחוזה העבודה כי עבודתו תהיה כרוכה בנסיעות לחו"ל והוא קיבל על עצמו את התפקיד על דעת כך.
    • במהלך 3 השנים בהן עבד העובד בחברה הוא נדרש לטוס לחו"ל 7 פעמים בלבד. מהאמור לעיל עולה כי ההיקף היחסי של שעות הטיסה היה זניח והטיסות לחו"ל לא היו שגרת יומו של העובד אלא חריג לה.
    • העובד השתכר שכר חודשי ממוצע של כ-17,000 ₪, אשר הנו שכר גבוה יחסית לממוצע במשק והוא משקף תמורה ראויה בעד נכונותו של העובד לצאת לצורך עבודתו לחו"ל, בהיקף המוגבל שנדרש ממנו.
    • כאשר שעות הטיסה חפפו את שעות יום העבודה נהגה החברה לשלם עבור שעות הטיסה, אולם במקרה זה שעות הטיסה של העובד היו בלילה. מכך עולה שששכרו הרגיל שעל העובד לא נפגע כתוצאה מטיסותיו לחו"ל.
  • לאור האמור לעיל עולה ששעות הטיסה במהלכן עשה העובד את דרכו לעבודה עבור לקוחות החברה בחו"ל אינן נופלות להגדרת "שעות עבודה", והעובד אינו זכאי לתשלום שעות נוספות בגינן.

משמעות

  • עובד אינו זכאי לתשלום שכר עבור שעות טיסה לעבודה, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים או שהתקיימו נסיבות מיוחדות.
  • בבואו לבחון קיומן של נסיבות מיוחדות יבחן בית הדין, בין היתר, את הסכמתו של העובד בחוזה העבודה לטוס לחו"ל במסגרת העבודה, היקף הנסיעות לחו"ל, שכרו של העובד והאם נפגע שכרו הרגיל של העובד בשל טיסותיו.

חשוב לדעת

  • ככלל זמן הנסיעה לעבודה (הן בטיסה והן בנסיעה ברכב) אינו נחשב לזמן עבודה, והעובד אינו זכאי לשכר עבור שעות אלה, מלבד נסיבות מיוחדות. למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.
  • עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה כדי להגיע למקום העבודה, ללא קשר לשאלה האם הוא זכאי גם לשכר עבודה עבור שעות הנסיעה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.