הקדמה:

עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתו
בהתאם לצו הרחבה, החל מ-01.02.2016 גובה ההחזר הוא עד 22.60 ש"ח ליום (26.40 ש"ח לפני כן) או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי", לפי הזול מביניהם (מלבד בשבתות וחגים, שבהם אין תחבורה ציבורית)
אם נקבע בהסכם העבודה החזר גבוה יותר מזה שקבוע בצו ההרחבה, זכאי העובד לסכום הקבוע בהסכם ולא בצו ההרחבה
ההחזר נחשב להכנסה לצרכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות
למידע נוסף, ראו החזר הוצאות נסיעה וכן צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים


בהתאם לצווי ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (לרשימת הצווים יש לבחור בנושא: הוצאות נסיעה), עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש (או עשוי היה להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתו.

  • גובה ההחזר נקבע לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס "חופשי חודשי" (לפי הזול מביניהם).
  • עובד הנעזר במוניות בשל הצורך לנסוע בשבת, בחג או בשעה מאוחרת, אינו זכאי להחזר מעבר לסכום הקבוע, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי (לדוגמה בענף השמירה) או בהסכם העבודה האישי.
  • המעסיק אינו מחויב לשלם החזר הוצאות נסיעה הגבוה מהסכום שנקבע לכלל העובדים. בכל מקרה, מדובר בזכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה או להסכים על תשלום הוצאות נסיעה נמוכות מהמינימום הקבוע לפי הדין.

סכום ההחזר ליום

  • החל מה-01.02.2016 סכום ההחזר שעל המעסיק לשלם לעובד הוא שווי הוצאות הנסיעה של העובד עד 22.60 ש"ח ליום (גם אם העובד הוציא בפועל סכום גבוה יותר בכל יום), וזאת בהתאם לצו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה שפורסם ביום 11.08.2016. הוראה זו חלה על כלל העובדים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים.
  • לפני כן עמד סכום החזר הוצאות הנסיעה ליום על 26.40 ש"ח (החל מה-01.01.2014).
טיפ
הסכום שנקבע בצו הוא סכום ההחזר המקסימלי שעל מעסיק לשלם עבור יום עבודה, גם אם העובד הוציא בפועל סכום גבוה יותר באותו יום, וגם אם העובד מועסק במשרה מפוצלת ונוסע מביתו לעבודתו פעמיים ביום.
  • אם בהסכם עבודה (הסכם אישי או הסכם קיבוצי) שחל על העובד נקבע סכום גבוה יותר, יש לנהוג לפי הסכם העבודה ולא לפי צו ההרחבה.

חישוב ההחזר הכולל בחודש עבודה

  • יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה, ועד לסכום ההחזר ליום.
  • המעסיק רשאי לתת החזר הוצאות נסיעה כולל עבור כל הנסיעות באותו חודש על-ידי תשלום גלובלי בשווי של עלות כרטיס חופשי-חודשי.
  • עם זאת, כאשר העובד נדרש להגיע לעבודה או לחזור ממנה הביתה בימים ובשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לסכום ההחזר היומי. על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תשלום לפי תעריף חופשי-חודשי, שהוא כרטיס נסיעה מוזל בתחבורה הציבורית בימי חול, מעצם טיבו אינו "מכסה" הוצאות נסיעה בשבת ובחג.
  • לפרטים לגבי מחיר הנסיעה בפועל, ניתן לפנות לחברות התחבורה הציבורית.

מי זכאי?

  • כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, ואינו מוסע על-ידי המעסיק או מישהו מטעמו.
  • על-פי פסיקת בית הדין לעבודה (ראו סעיף פסקי דין):
    • עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
    • אין צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית בפועל ממקום מגוריו של העובד למקום עבודתו, או אם בפועל נסע העובד לעבודה ברכבו, באוטובוס, באופניים או לעתים צעד רגלית. כל שנדרש לבדוק הוא אם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק בין מקום המגורים לעבודה.
    • עובד המתגורר במרחק הקצר מ-500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, נחשב ברוב המקרים כמי שאינו זקוק לתחבורה, אולם גם במקרים כאלה עשוי העובד להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם יוכיח כי הוא זקוק לתחבורה, למשל בשל היותו מוגבל בניידות.
    • עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו (למשל: שומר באתר בנייה, עובד מלון המתגורר במלון עצמו וכיו"ב) וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.
  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה גם אם לא השתמש בפועל בתחבורה הציבורית.

מי לא זכאי?

  • עובד עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן.
  • עובד שהמעסיק מעמיד לרשותו הסעות מביתו למקום העבודה.
  • עובד שלא הגיע לעבודתו בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, אינו זכאי לקבלת תשלום הוצאות נסיעה עבור תקופת היעדרותו.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי על-ידי המעסיק בהתאם למקום מגוריו של העובד.
  • אין צורך להגיש קבלות או חשבוניות על-מנת לקבל החזרי נסיעות.
  • במקרה של הפרת הזכות ואי מתן החזר על-ידי המעסיק, ניתן להגיש תביעה משפטית כנגד המפר.

חשוב לדעת

  • החזר הוצאות נסיעה משולם לעובד בנוסף לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובד. עם זאת ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
    1. נחתם על-ידי העובד הסכם בעניין לפני כניסתו לתפקיד, הקובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
    2. שיעור השכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
  • התשלום אינו מהווה הטבת שכר, אלא החזר הוצאות בלבד. לכן אם עובד זכאי לתעריף מוזל בתחבורה הציבורית, למשל כאזרח ותיק, אין מקום להחזר בשיעור גבוה יותר מההוצאות שנגרמו לו בפועל.
  • החזר הוצאות נסיעה נחשב להכנסה לצרכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות.
  • ככלל זמן הנסיעה לעבודה (הן בטיסה והן בנסיעה ברכב) אינו נחשב לזמן עבודה, והעובד אינו זכאי לשכר עבור שעות אלה, מלבד נסיבות מיוחדות. למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.
  • כשעובד נדרש במהלך עבודתו לעבור בין מטופל למטופל, זמן המעבר בין המטופלים ייחשב כזמן עבודה המזכה את העובד בשכר, בתנאי שמדובר בזמן קצר אשר אינו מאפשר לעובד להתפנות לענייניו האישיים. למידע נוסף ראו: עובד סיעוד זכאי לשכר עבור זמן הנסיעה בין מטופל למטופל, בתנאי שזמן זה קצר ואינו מאפשר לו להתפנות לענייניו.

הרחבות לגבי ענפים שונים

ענף הרחבה למידע נוסף
אולמות וגני אירועים
  • עובדים באולמות ובגני אירועים יקבלו החזר הוצאות נסיעה בסכום כפול על יום עבודה מפוצל (או בגובה עלות כרטיס "חופשי חודשי").
  • המעסיק חייב לארגן לעובדים המסיימים את עבודתם בשעות שאין בהן תחבורה ציבורית הסעה לביתם, אם אין לעובדים סידור אחר.
 הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי שמירה ואבטחה
  • נסיעות מהבית למקום עבודה ישולמו על-ידי המעסיק.
  • אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
  • במקרה שעובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה יחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.
הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה
  • המעסיק ישלם לעובד הוצאות נסיעה מביתו למקום העבודה ובחזרה.
  • אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
  • המעסיק מחוייב לדאוג להסעות עבור העובד בכל מקרה שהעובד מתבקש להגיע לעבודה באתר שאין אליו תחבורה ציבורית, או להגיע לעבודה בימים או שעות שהתחבורה הציבורית אינה פועלת בהם. המעסיק יישא במלוא ההוצאות עבור הסעות אלו, ואסור לו לחייב את העובד בגין הוצאות תחבורה.
  • אם עובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה יחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.
הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה

ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

פסקי דין

הרחבות ופרסומים

תודות