החזר הוצאות נסיעה (זכות)

עובד שזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה, זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום עבודה פרט לימים שבהם השתמש בהסעות מטעם המעסיק

גובה ההחזר הוא לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ועד 22.60 ₪ ליום או לפי עלות הסדר "חודשי אזורי או ארצי", לפי הזול מביניהם

אם העובד נדרש לעבוד בימים שבהם אין תחבורה ציבורית (למשל שבתות וחגים) המעסיק צריך לשלם לו את הוצאות הנסיעה עבור אותו יום עד 22.60 ₪, גם אם שילם לו החזר לפי חופשי חודשי באותו חודש

ההחזר נחשב להכנסה לצורכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לדמי ביטוח בריאות

תוכן עניינים

תקציר

עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, פרט להסעות מטעם המעסיק.

גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה ליום נקבע לפי שווי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס ולא יותר מהתקרה היומית (22.60 ₪), או לפי עלות הסדר נסיעה "חודשי אזורי או ארצי" - לפי הזול מביניהם.
עובד שנעזר במוניות בשל הצורך לנסוע בשבת, בחג או בשעה מאוחרת אינו זכאי להחזר נוסף מעבר לתקרה היומית (22.60 ₪), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי (לדוגמה בענף השמירה) או בהסכם העבודה האישי. אם המעסיק משלם לפי הסדר נסיעה חודשי, זכאי העובד לקבל בנוסף החזר יומי של 22.60 ₪ לפחות על נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.
המעסיק אינו מחויב לשלם החזר הוצאות נסיעה הגבוה מהסכום שנקבע לכל העובדים. העובד אינו יכול לוותר על הזכות או להסכים לתשלום הוצאות נסיעה נמוכות מהמינימום.

סכום ההחזר ליום

סכום החזר הנסיעות עבור יום עבודה מחושב לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ולא יותר מ-22.60 ₪ ליום. זאת גם אם העובד הוציא בפועל סכום גבוה יותר בכל יום.
אם בהסכם העבודה נקבע סכום גבוה יותר, יש לנהוג לפיו.

חישוב ההחזר החודשי

יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה, עד לסכום ההחזר המרבי ליום. ימים שבהם העובד לא הגיע פיזית לעבודה (מחלה, חופשה, עבודה מהבית), אינם באים בחשבון.
אם עלות הסדר נסיעה חודשי אזורי או ארצי זולה מעלות נסיעה יומית כפול ימי העבודה בחודש, המעסיק רשאי לתת החזר הוצאות בשווי עלות הסדר הנסיעה החודשי.

דוגמה

עובד מועסק 22 ימים בחודש.
עלות הסדר חודשי אזורי היא 99 ש"ח.
עלות נסיעה יומית הלוך ושוב היא 11 ש"ח, או 242 ש"ח לחודש לפי 22 ימי עבודה.
במקרה זה, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 99 ש"ח (עלות הסדר חודשי אזורי).
אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 8 ימים, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 88 ש"ח = 8 X‏ 11 ש"ח.

כאשר העובד נדרש להגיע לעבודה או לחזור ממנה לביתו בימים ובשעות שבהם אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות ובחגים), על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לתקרה היומית (22.60 ₪).
כשהמעסיק משלם לעובד דמי נסיעות לפי עלות כרטיס חודשי והעובד נעדר מהעבודה במהלך החודש, אסור למעסיק להפחית באופן יחסי את ימי ההיעדרות מעלות "חופשי חודשי" אלא על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בהתאם לימי עבודתו בפועל עד לגובה התקרה היומית. כך עולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה.

מי זכאי?

כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, ואינו מגיע בהסעה מטעם המעסיק.
עובד המתגורר במרחק הקצר מ-500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, נחשב ברוב המקרים כמי שאינו זקוק לתחבורה. אולם גם במקרים אלו עשוי העובד להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם יוכיח כי הוא זקוק לתחבורה, למשל בשל היותו מוגבל בניידות.
עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו (למשל: שומר באתר בנייה, עובד מלון המתגורר במקום) וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.
העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה גם אם לא השתמש בפועל בתחבורה הציבורית (למשל אם נסע ברכבו).

שימו לב

עובדים הזכאים להנחה או פטור מתשלום בתחבורה ציבורית

עובדים הזכאים להנחה במחיר הנסיעה (כגון: אזרחים ותיקים, סטודנטים, אנשים עם מוגבלויות או בני נוער), זכאים להחזר הוצאות הנסיעה לפי התעריף המוזל לאחר ההנחה.
מהאמור לעיל עולה שעובדים שפטורים מתשלום בתחבורה הציבורית (למשל, בני 75 ומעלה) אינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה.

מי לא זכאי?

עובד עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן.
עובד שהמעסיק מעמיד לרשותו הסעות מביתו למקום העבודה.
עובד שלא הגיע לעבודתו בשל מחלה, חופשה או כל סיבה אחרת, אינו זכאי לקבלת תשלום הוצאות נסיעה עבור תקופת היעדרותו.
עובד שעבד מהבית אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בימים בהם שהה בבית, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.

תהליך מימוש הזכות

המעסיק משלם החזר הוצאות נסיעה בהתאם למקום מגוריו של העובד בלי שהעובד יצטרך הגיש קבלות או חשבוניות.
במקרה של הפרת הזכות ואי מתן החזר על-ידי המעסיק:
- ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. למידע על אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו: הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
תקופת ההתיישנות של תביעה שעניינה החזר הוצאות נסיעה היא 7 שנים, וניתן לתבוע החזר הוצאות נסיעה באופן רטרואקטיבי עבור 7 שנים שקדמו למועד התביעה.

שימו לב

עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית. למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מזמין שירות בשל הפרת הזכויות של עובדי הקבלן המועסקים אצלו.

חשוב לדעת

גם עובד שמועסק במשרה חלקית זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
החזר הוצאות נסיעה משולם לעובד בנוסף לשכר שעליו סיכמו המעסיק והעובד. עם זאת, ניתן לשלם שכר הכולל בתוכו כבר את הוצאות הנסיעה, בתנאי שהתקיימו שני התנאים הבאים:
1. העובד חתם על הסכם בעניין לפני כניסתו לתפקיד, הקובע כי השכר כולל בתוכו את הוצאות הנסיעה.
2. גובה השכר ללא הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
התשלום אינו מהווה הטבת שכר, אלא החזר הוצאות בלבד. לכן אם עובד זכאי לתעריף מוזל בתחבורה הציבורית, למשל כאזרח ותיק, אין מקום להחזר בשיעור גבוה יותר מההוצאות שנגרמו לו בפועל.
החזר הוצאות נסיעה נחשב להכנסה לצורכי מס, ועל המעסיק לנכות ממנו את הסכומים הנדרשים למס הכנסה, לדמי ביטוח לאומי וכן לתשלום דמי ביטוח בריאות.
החזר הוצאות הנסיעה אינו מהווה רכיב שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים ואין מפרישים מרכיב זה כספים לביטוח הפנסיוני.
זמן הנסיעה לעבודה אינו נחשב לזמן עבודה, והעובד אינו זכאי לשכר עבור שעות אלה, מלבד בנסיבות מיוחדות. למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה.
אין התייחסות בחוק להחזר הוצאות רכב . הזכאות להחזר הוצאות רכב היא מכוח הסכם קיבוצי החל על הצדדים או הסכם אישי.

הרחבות לגבי ענפים שונים

ענף	הרחבה	למידע נוסף
אולמות וגני אירועים	עובדים באולמות ובגני אירועים יקבלו החזר הוצאות נסיעה בסכום כפול על יום עבודה מפוצל (או בגובה עלות הסדר נסיעה חודשי). המעסיק חייב לארגן לעובדים המסיימים את עבודתם בשעות שאין בהן תחבורה ציבורית הסעה לביתם, אם אין לעובדים סידור אחר.	הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי חברות שמירה ואבטחה	נסיעות מהבית למקום עבודה ישולמו על-ידי המעסיק. אם המעסיק מסיע על חשבונו את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה, הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו. במקרה שעובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, ייחשב זמן הנסיעה כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.	הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה	המעסיק ישלם לעובד הוצאות נסיעה מביתו למקום העבודה ובחזרה. אם המעסיק מסיע על חשבונו את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה, הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו. המעסיק מחויב לדאוג להסעות עבור העובד בכל מקרה שהעובד מתבקש להגיע לעבודה באתר שאין אליו תחבורה ציבורית, או להגיע לעבודה בימים או שעות שהתחבורה הציבורית אינה פועלת בהם. אם עובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, ייחשב זמן הנסיעה לזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה, וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.	הסעות והחזר הוצאות נסיעה לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה
עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין)	עובדי בניין (כולל עובדי שיפוצים) שנדרשו להגיע למקום עבודה המרוחק למעלה מ–40 ק"מ ממקום מגוריהם, מבלי שהמעסיק יעמיד לרשותו הסעה, זכאים להחזר הוצאות נסיעה עד למקסימום של 33.9 ₪ ליום או לפי הוצאות בפועל כנגד קבלות, בהתאם לסיכום עם המעסיק. עובד שיפוצים בלבד, שהמרחק בין ביתו או מקום איסופו על-ידי המעסיק למקום העבודה הוא מעל 50 ק"מ, זכאי בנוסף לתשלום שכר עבור זמן הנסיעה החל מהק"מ ה-51 ועד למקום העבודה.	החזר הוצאות נסיעה לעובדי בניין ושיפוצים תשלום שכר לעובד שיפוצים עבור זמן הנסיעה אל מקום העבודה

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם	אתר	דוא"ל	טלפוןטל'
שי"ל	אתר	פניה מקוונת	118
דיווח על הפרת חוקי עבודה	אתר	דוא"ל	*2570
דיווח על אפליה בעבודה	אתר	דוא"ל	074-7696562
מענה ממשלתי מרכזי	אתר	דוא"ל	1299

ארגוני סיוע

לרשימת ארגונים המסייעים בתחום התעסוקה

גורמי ממשל

לרשימת גורמי הממשל האחראים על נושא התעסוקה וזכויות העובדים