הקדמה:

לא ניתן להטיל עיקול על דירת מגורים הרשומה על שם אחד מבני הזוג בשל חובות בן הזוג האחר כאשר בן הזוג הרשום הוכיח כי הרישום אמיתי ולא פיקטיבי
בני זוג רשאים לתכנן את חלוקת הנכסים שלהם באופן המפריד בין נכסים פרטיים לנכסים המשמשים לצורך עסקו של אחד מהם
הפרדת הנכסים היא לגיטימית גם כאמצעי להגן על חלק מהרכוש המשפחתי מפני חובות עסקיים עתידיים
על מנת שחלוקת הנכסים לא תיחשב כהברחת נכסים, יש לבצעה מראש

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט המחוזי מרכז
מס' תיק:
ה"פ 13815-07-09
תאריך:
17.05.2011

הרקע העובדתי

  • בני זוג נשואים רכשו חלקת אדמה, שעליה בנו את בית מגוריהם.
  • הבית נרשם בטאבו על שמה של האישה בלבד.
  • בעת רישום בית המגורים על שם האישה היה מצב עסקיו של האיש טוב/
  • מספר שנים לאחר מכן הורע מצב עסקיו של האיש, ונוצרה יתרת חובה גבוהה בחשבונות בנק עסקיים, להם היה הבעל ערב אישית.
  • הבנק, שבו מנוהלים החשבונות, העמיד את האשראי בחשבונות העסקיים לפירעון, ותבע את תשלומם מהבעל כערב, אולם מאחר שהבעל לא יכול היה לשלם את החובות, ביקש הבנק להיפרע באמצעות מימוש נכסיו, ובכלל זה באמצעות עיקול חלקו של הבעל בבית המגורים, ופנה אל בית המשפט על מנת שיאפשר את הטלת העיקול.
  • האישה התנגדה להטלת העיקול על בית המגורים, בטענה כי כל עוד נמשכים יחסי הנישואין, בית המגורים מצוי בבעלותה בלבד, ועל כן לא ניתן לעקל אותו בשל חובות בן הזוג.
  • הבנק מצדו טוען כי דירת המגורים שייכת בחלקה לבן הזוג, ועל כן יש לאפשר לו לעקל את חלקו בדירת המגורים לצורך פירעון חובותיו.

החלטת בית המשפט

  • כל עוד בני הזוג נשואים והנכס רשום על שם אחד מהם בלבד, לא ניתן לעקל את הנכס או את חלקו בגין חובות של בן הזוג השני.
  • יחד עם זאת, יתכנו מקרים בהם ניתן להוכיח כי לבן הזוג השני יש זכויות בנכס אשר ניתן לעקל גם הן לא רשומות (הנכס לא רשום על שמו) וגם אם הנישואים לא פקעו, לדוגמה:
    • רישום פיקטיבי - אם הרישום של הזכויות עם שם אחד מבני הזוג בלבד נעשה ללא כוונה אמיתית שהבעלות תהיה רק של בן הזוג הרשום, יש להתעלם מהרישום הפקטיבי, ולהכיר בזכות בן הזוג השני (זה שהזכויות אינן רשומות על שמו) במחצית הנכס.
    • הברחת נכסים - כאשר בן הזוג בעל חובות ומעביר את נכסיו לבן הזוג האחר במטרה להגן עליהם מפני נושיו, הוא עלול להיחשב כמי שביצע פעולה של הברחת נכסים. במקרה כזה ניתן לעקל את אותם נכסים שהוברחו ונרשמו על שם בן הזוג.
    • הסכמה על שיתוף או נאמנות - יתכן כי בני זוג יסכימו ביניהם על כך שנכס הרשום על שם אחד מהם אולם הוא שייך למעשה לשניהם או שהאחד מחזיק בו בנאמנות בעבור האחר. במקרה כזה ניתן לעקל את אותם נכסים הנחשבים לנכסיו של בעל החוב והמוחזקים בנאמנות על ידי בן הזוג השני.
  • חלוקה מראש והפרדה בין נכסים פרטיים לנכסים המשמשים לצורך עסקו של אחד מבני הזוג היא פעולת תכנון לגיטימית, ועל כן לא ניתן לעקל נכסים פרטיים שרשומים על שם אחד מבני הזוג בשל חובות עסקיים של בן הזוג השני. לעומת זאת הפרדה של הנכסים בדיעבד (לאחר שאחד מבני הזוג נקלע לקשיים עסקיים) עלולה להיחשב הברחת נכסים, ובמקרה כזה ניתן יהיה לעקל את אותן זכויות בנכסים שהוברחו.
  • בעניין זה הוכח כי הרישום על שם האישה בלבד נעשה בכוונת מכוון, ומתוך הסכמה הדדית שהיא תהיה הבעלים הבלעדי של בית המגורים, ובנקודת זמן בה מצבו הכלכלי של האיש היה טוב. לפיכך אין לאיש זכויות בנכס שניתן לעקל אותן (יש לו זכויות עתידיות של קבלת מחצית מהבית אם וכאשר ייפרדו בני הזוג בעתיד).

משמעות

  • בני זוג יכולים לתכנן מראש את חלוקת הנכסים שלהם באופן המפריד בין נכסים פרטיים לנכסים המשמשים לצורך עסקו של אחד מהם.
  • ניתן לבצע את ההפרדה בין הנכסים במגוון רחב של דרכים משפטיות, כגון רישום, הקמת חברה או העברת הרכוש המשפחתי לקרן נאמנות.
  • אם ניתן להוכיח כי רישום נכס על שם אחד מבני הזוג נעשה מראש ואינו פיקטיבי, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על הנכס בשל חוב של בן הזוג האחר.
  • מי שנותן הלוואה עסקית לאדם צריך לדעת שאם נכסים מסוימים, במיוחד נכסים משפחתיים, כגון דירת המגורים, אינם רשומים על שמו, נכסים אלו לא ישמשו לפירעון חובות העסק.

חשוב לדעת

  • על בני הזוג, במקרה זה, חל חוק יחסי ממון, הקובע כי זכויותיו של בן הזוג שאינו רשום בנכס מתגבשות רק עם פקיעת הנישואים, ולכן קבע בית המשפט כי לבן הזוג שאינו רשום אין זכויות בנכס שניתן לעקלן.
  • לעומת זאת, קיימת מערכת היחסים רכושית שונה לגבי בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 וידועים בציבור (עליהם לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג) או זוגות שערכו הסכם יחסי ממון:
    • אי תחולתו של חוק יחסי ממון עשוי להוביל לכך שניתן יהיה להטיל עיקול על נכס שרשום על שם אחד מבני הזוג בשל חובות האחר גם לפני פקיעת הנישואים.
    • קיומו של הסכם ממון יכול למנוע הטלת עיקול על נכס הרשום על שם אחד מבני הזוג בשל חובות בן הזוג האחר גם לאחר פקיעת הנישואים.
  • כאשר מקרקעין אינם רשומים על שם החייב (ואף לא רשומה הערת אזהרה לטובתו), כפי שהדברים בעניין זה, רשם ההוצאה לפועל אינו יכול להורות על עיקול הנכס, אלא סמכות זו נתונה לבית משפט לפי סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו