ניתן לאשפז בכפייה קטינים באותו אופן שבו מאשפזים בכפייה מתמודדי נפש בגירים
הסמכות להורות על אשפוז בכפייה של קטינים נתונה לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט לנוער, ובמקרים חריגים למנהל בית החולים
לבית משפט לנוער סמכות להורות על אשפוז כפוי גם כאשר קטינים לוקים במחלות נפש או בהפרעות נפשיות קשות שעלולות לסכן אותם או את זולתם סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותם
בית המשפט לנוער רשאי לחייב את הקטין או את הוריו לשאת בעלויות הטיפול
למידע נוסף, ראו באתר משרד הבריאות


במספר מקרים ניתן להורות על אשפוז פסיכיאטרי בכפייה של קטין.

  • לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין (בדומה למתמודדי נפש בגירים), אם התקיימו התנאים לכך. להרחבה ראו:
  • גם לבית משפט לנוער הדן בעניינו של קטין, סמכות להורות על אשפוז כפוי של קטין אם התקיימו התנאים הללו.
  • בנוסף, לבית משפט לנוער הדן בעניינו של קטין ישנה סמכות להורות על אשפוזו הכפוי גם אם לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק טיפול בחולי נפש, וזאת במקרה שחוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין קבעה כי הקטין לוקה במחלת נפש או הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז.
  • בית המשפט יורה על אשפוז הקטין, רק אם השתכנע כי לא ניתן לטפל בקטין בדרך אחרת שאינה אשפוז, בהתבסס על חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין.
  • במקרים מסוימים רשאי מנהל בית החולים להורות על אשפוז קטין בכפייה גם ללא הוראת אשפוז, וזאת למשך 48 שעות. להרחבה ראו בערך אשפוז פסיכיאטרי כפוי בידי מנהל בית חולים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • קטין מתחת לגיל 18 שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. הוא נמצא במצב פסיכוטי או מצב נפשי שעלול לגרום נזק להתפתחותו התקינה.
    2. כתוצאה ממצבו קיימת סכנת אובדנות או מסוכנות (תקיפה).
    3. הוא מסרב להתאשפז.

למי ואיך פונים

  • הפנייה לבית משפט לנוער נעשית על-ידי פקיד סעד בכל מקרה שבו הוא סבור שמדובר ב"קטין נזקק" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כגון במקרים שנשקפת סכנה לשלומו הבריאותי או הנפשי, או במקרים שבהם לצורך השגחה וטיפול בקטין יש צורך באשפוזו, ולא ניתן לקבל את הסכמת האחראי עליו או שהקטין אינו מציית לו.
  • כאשר אחראי על קטין, שמלאו לו 15 שנה, מבקש לאשפז את הקטין בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, והקטין מתנגד לכך, יועבר העניין לטיפולו של עובד סוציאלי, שייפנה לבית המשפט לנוער, כדי שיכריע בעניין. להרחבה ראו אשפוז פסיכיאטרי של קטין בהסכמת האחראי עליו.

שלבי ההליך

  • במקרה שהוראת האשפוז ניתנת כאשר התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש:
  • במקרה שהוראת האשפוז ניתנת על-ידי בית המשפט בשל חשש לנזק לקטין או לזולתו:
    • אם בית המשפט לנוער מחליט על אשפוזו הכפוי של קטין מפני שמחלתו הנפשית או ההפרעה הנפשית שממנה הוא סובל עלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי, או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז, קובע בית המשפט את משך תקופת האשפוז.
    • התקופה המקסימלית לאשפוז במקרה כזה היא 30 יום, אולם בית המשפט רשאי להאריך את האשפוז מדי פעם לתקופות של 3 חודשים בכל פעם, אם הובאה בפניו המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, הקובעת כי מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו.
    • בית משפט הדן בעניין אשפוזו של קטין במקרה זה רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
  • החלטת בית המשפט לנוער פוקעת ברגע שמלאו לקטין 18 שנה.
  • על-פי סעיף 10 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), בית המשפט לנוער רשאי לחייב את הקטין או את הוריו לשאת בעלויות הטיפול.
  • אשפוז של קטינים נעשה בדרך כלל במחלקות אשפוז מיוחדות לנוער המצויות בבתי חולים פסיכיאטריים או בבתי חולים כלליים.

ערעור

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים