הקדמה:

אדם שהוטל עליו עונש של מאסר בפועל (בכלא או בעבודות שירות), רשאי בתנאים מסוימים, לפנות לנשיא המדינה בבקשה להקל בעונש או להמיר אותו (חנינה)
ככלל, בקשת חנינה תתקבל במקרים חריגים במיוחד בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות
הבקשה תוגש רק לאחר מיצוי כל ההליכים המשפטיים האפשריים בתיק שבמסגרתו הוטל העונש
הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום

כל אדם, אשר נגזר עליו במסגרת הליך משפטי עונש של מאסר בפועל (בבית כלא או בעבודות שירות) והוא עומד בתנאים, רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשה להקל בעונש או להמיר אותו בעונש אחר (חנינה).

  • ככלל, בקשת חנינה תתקבל במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.

מי זכאי?

  • אדם שמתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים:
    1. נגזר דינו לעונש מאסר בפועל (בבית כלא או בדרך של עבודות שירות).
    2. מוצו עד תום כל ההליכים המשפטיים בתיק (ערעורים, בקשות למשפט חוזר, בקשות לדיונים נוספים).
    3. ישנן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות את קבלת הבקשה להקלה בעונש או המרתו.
הערת עריכה
מציע כאן להכניס דוגמה לנסיבות יוצאות דופן. אפשר מקסימום לשחרר ואז נשלח מייל למחלקת החנינות ונשאל אותם אם הם יכולים לתת דוגמה לנסיבות כאלה
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 01:13, 15 ביולי 2018 (IDT)

תהליך מימוש הזכות

  • אם לא מדובר באסיר עולם, יש למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים, אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • תעודת שחרור מצה"ל, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה והטיפול בה

  • במקרה של מילוי מקוון (אינטרנטי) של טופס הבקשה- בסיום מילוי הטופס וצירוף המסמכים, הבקשה תישלח למחלקת החנינות במשרד המשפטים.
    • ישנה אפשרות לשמור את הטופס המקוון בסיום מילויו במחשב ולשלוח לדוא"ל שכתובתו: Pardons@justice.gov.il.
  • במקרה של הורדת הטופס והגשתו באופן ידני, יש לשלוח אותו בצירוף המסמכים למחלקת חנינות במשרד המשפטים:
    • בדואר:רח' צלאח א-דין 29, ירושלים, ת.ד 49029, מיקוד 91400.
    • בפקס: 02-6467027 (מומלץ להתקשר לאחר מס' שעות לוודא כי המסמכים התקבלו בטל: 02-6546642/3/4).
  • מחלקת החנינות תגיש את חוות דעתה על הבקשה לאישור שר המשפטים שיעביר את המלצתו ללשכת נשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה לחנינה לא כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • לא ניתן לערער על החלטת הנשיא, אך ניתן להגיש בקשה נוספת 6 חודשים לאחר ההחלטה, אם חל שינוי משמעותי בנסיבות לאחר ההחלטה.
  • סמכות החנינה של הנשיא חלה על הרשעות בבתי דין צבאיים, אך לא חלה על הרשעות בבתי משפט צבאיים.
  • עורכי דין מתבקשים לשלוח את הבקשה באמצעות טופס מקוון בלבד.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים