הגבלת מועדי תשלום שכר טרחה עבור סיוע או ייצוג בתביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי (זכות)

דף זה מפרט על מועדי תשלום שכר הטרחה למי שסייע או ייצג בתביעה שנקבעו לגביה הגבלות בחוק

מעבר לדמי פתיחת תיק, אסור לגבות שכר טרחה לפני שתתקבל בפועל הגמלה מהביטוח הלאומי

למידע רשמי ראו אתר המוסד לביטוח לאומי

בקצרה

החוק קובע כללים למועדים שמותר לגבות בהם שכר טרחה עבור סיוע או ייצוג בתביעות לגמלאות מהביטוח הלאומי בנושאים שבהם נקבעו הגבלות על גובה שכר הטרחה.

טיפ

• אפשר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי גם באופן עצמאי ללא ייצוג או סיוע, או בעזרת גופים וארגונים שמסייעים ללא תשלום.
• למידע נוסף ראו סיוע חינם בתביעות נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

מי זכאי?

• כל מי שמגישים תביעה לגמלה (קצבה חודשית מענק חד-פעמי וכו') מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות חברת מיצוי זכויות, רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין בנושאים שהחוק קבע לגביהם הגבלות על שכר הטרחה.

תשלום דמי פתיחת תיק

• כאשר חותמים על ההסכם לייצוג או לסיוע בתביעה לגמלה אפשר לבחור באחד משני מסלולי תשלום:
  1. תשלום שכולל דמי פתיחת תיק (961 ₪ נכון ל-2026)
  2. תשלום ללא דמי פתיחת תיק
• אחוזי שכר הטרחה שיחושבו מסכום הגמלה משתנים בהתאם למסלול שנבחר (לאחוזים שנקבעו לכל גמלה ראו בפורטל שכר טרחה עבור סיוע בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי).
• דמי פתיחת תיק הם התשלום היחיד שמותר לגבות לפני שתתקבל בפועל הגמלה מהביטוח הלאומי.

המועדים שמותר לגבות בהם שכר טרחה

• מעבר לדמי פתיחת תיק (אם נחתם הסכם שכולל דמי פתיחת תיק) תשלומי שכר הטרחה ישולמו רק אחרי שתתקבל בפועל הגמלה מהביטוח הלאומי.
• למי שנקבעה זכאות למענק חד-פעמי, שכר הטרחה (שיחושב באחוזים מסכום המענק) ייגבה עם קבלת המענק.
• למי שנקבעה זכאות להיוון קצבה (תשלום חד-פעמי שמחליף תשלומי קצבאות חודשיות) שכר הטרחה ייגבה באחוזים מהסכום המהוון עם קבלת התשלום.
• למי שנקבעה זכאות לקצבה חודשית:
  • שכר הטרחה ייגבה בתשלומים (באחוזים מסכומי הקצבאות) במשך עד 60 חודשים שבהם הקצבה משולמת בפועל.
  • שני הצדדים (התובע והגורם שמסייע בתביעה) יכולים להסכים על הקדמת תשלומי שכר הטרחה בזמן החתימה על ההסכם ביניהם (בתנאים שיפורטו בהמשך) או אחרי שנקבעה הזכאות לקצבה.

הסכמה על הקדמת תשלומי שכר טרחה בזמן החתימה על ההסכם

• כאשר חותמים על ההסכם לסיוע או ייצוג בתביעה, הצדדים יכולים להסכים בכתב על הקדמת מועדי תשלום שכר הטרחה, בתנאים הבאים:
  1. אם התובעים יקבלו מהביטוח הלאומי תשלום רטרואקטיבי של קצבה לתקופה שלפני הגשת התביעה, אפשר לגבות שכר טרחה בגובה של עד 60% מהתשלום הרטרואקטיבי (כך שיישארו לתובע לפחות 40% מהתשלום).
  2. שכר הטרחה שיישאר לתשלום (אם נשאר) ייגבה בתשלומים חודשיים של עד 25% מסכום הקצבה החודשית (כך שיישארו לתובע לפחות 75% מכל קצבה).
• התשלום שמותר לגבות במקרים אלה לא ישתנה גם אם יהיה שינוי בסכום הקצבה אחרי מועד התשלום שהוקדם.

לדוגמה

• נפגע עבודה חתם עם עורך דין על הסכם לייצוג בתביעה לגמלת נכות, במסלול עם דמי פתיחת תיק.
• בזמן החתימה הם הסכימו בכתב שאם תיקבע לתובע זכאות רטרואקטיבית לקצבה, שכר הטרחה יהיה 60% מהתשלום הרטרואקטיבי, והשארית תיגבה בתשלומים בגובה 25% מהקצבאות החודשיות.
• שכר הטרחה שעורך דין רשאי לגבות על ייצוג נפגע עבודה ששילם דמי פתיחת תיק הוא עד 15.75% מסכום של 60 קצבאות חודשיות (ראו טבלת שכר הטרחה בתביעה של נפגעי עבודה).
• אחרי שעורך הדין ייצג אותו בוועדה הרפואית, נקבעה לתובע זכאות לקצבת נכות חודשית בסך 3,000 ₪.
• נקבע גם שהזכאות התחילה 4 חודשים לפני הגשת התביעה, והתובע קיבל תשלום רטרואקטיבי בסך 12,000 ₪ (3,000 ₪ כפול 4).
• בנוסף לדמי פתיחת התיק, שכר הטרחה של עורך הדין הסתכם ב-28,350 ₪ (15.75% מ-3,000 כפול 60).
• עורך הדין גבה 7,200 ₪ מהתשלום הרטרואקטיבי (60% מ-12,000).
• לתובע נשאר תשלום שכר טרחה בסכום של 21,150 ₪ מהקצבאות החודשיות (28,350 פחות 7,200 ₪).
• עורך הדין היה רשאי לגבות מכל קצבה חודשית 750 ₪ (25% מ-3,000).
• התובע שילם לעורך הדין 750 ₪ מכל קצבה במשך 28 חודשים (28 כפול 750 = 21,000) ובחודש שלאחר מכן שילם את היתרה בסך 150 ₪.

לדוגמה

אם בדוגמה הקודמת נקבעה לתובע זכאות לקצבה חודשית בלי תשלום רטרואקטיבי:

• בהתאם למה שסוכם עם עורך הדין, הוא יגבה שכר טרחה בגובה 750 ₪ מהקצבאות החודשיות (25% מ-3,000) עד לסכום של 28,350 ₪.
• התובע שילם לעורך הדין 750 ₪ מכל קצבה במשך 37 חודשים (37 כפול 750 = 27,750) ובחודש שלאחר מכן שילם את היתרה בסך 600 ₪.

הסכמה על הקדמת תשלומי שכר הטרחה אחרי שנקבעה הזכאות

• אחרי שנקבעה לתובע זכאות לקצבה חודשית, הצדדים יכולים להסכים ביניהם בכתב על הקדמת מועדי תשלום שכר הטרחה בתנאים שיתאימו להם.

לדוגמה

• תשלום שכר הטרחה ב-4 תשלומים במהלך השנה הראשונה
• תשלום של 50% משכר הטרחה לאחר קבלת הקצבה הראשונה ו-50% נוספים בתשלומים שווים במשך 18 חודשים
• תשלום של כל שכר הטרחה בסכום אחד

הקדמת תשלומי שכר הטרחה כאשר התובע קיבל הבטחת הכנסה

• אם התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה לפני הגשת התביעה, אפשר להקדים את מועדי התשלום באותם תנאים כמו במקרה שבו הצדדים הסכימו על כך כאשר חתמו על ההסכם (ראו פרטים למעלה).

הפסקת התשלומים במקרה של פטירה

• ברוב המקרים, אם נפטר תובע שקיבל סיוע או ייצוג לפני שהסתיימו תשלומי שכר הטרחה, אסור לגבות תשלומי שכר טרחה מיורשיו.
• עם זאת, מותר לגבות מאלמנות ואלמנים שזכאים לקצבת תלויים תשלומי שכר טרחה שנותרו, אם מתקיימים שני התנאים:
  • התובע (נפגע העבודה) נפטר בשנה הראשונה מאז שהתחיל לקבל קצבת נכות מעבודה.
  • כאשר נחתם ההסכם לסיוע או לייצוג, בן או בת הזוג של התובע הסכימו שתשלום שכר הטרחה יושלם במקרה של פטירה.
• למידע נוסף ראו הפסקת תשלום שכר טרחה עבור סיוע או ייצוג בתביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי במקרה של פטירת המבוטח.

כדאי לדעת

• מי ששילמו שכר טרחה (או שתובעים מהם שכר טרחה) מעבר להגבלות שבחוק זכאים לסיוע משפטי חינם מהמדינה.
• שכר הטרחה משולם עבור העבודה של עורך הדין, יועץ המס, רואה החשבון או חברת מיצוי הזכויות, ולא כולל הוצאות אחרות, כגון: אגרות, חוות דעת מומחים, עלויות דואר, צילומי מסמכים וכו'. ייתכן שתובע הגמלה יידרש לשלם עבור הוצאות אלה בנוסף לתשלום שכר הטרחה.

ראו גם

• שכר טרחה עבור סיוע בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
• מסירת מידע לתובע לפני חתימה על הסכם לסיוע או ייצוג בתביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי
• אנשים עם מוגבלויות

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם	אתר	דוא"ל	טלפוןטל'
ביטוח לאומי	אתר		*6050
שי"ל	אתר		118

ארגוני סיוע

• הסיוע המשפטי במשרד המשפטים
• לרשימת ארגונים המסייעים לאנשים עם מוגבלויות

חקיקה ונהלים

• חוק הביטוח הלאומי - סעיף 315ה

הרחבות ופרסומים

• הגבלת שכר הטרחה בטיפול בתביעות מול ביטוח לאומי - דף מידע של המוסד לביטוח לאומי