בני משפחתו של נפטר רשאים לסרב לתרום את איבריו לאחר מותו, גם אם הנפטר הסכים לתרום את איבריו וחתם על כרטיס אדי


בני משפחה מדרגה ראשונה של אדם שנפטר, רשאים להתנגד לנטילת איברים מגופו לצורך השתלה, גם אם אותו אדם חתם בחייו על כרטיס תורם (כרטיס אדי) או הביע את הסכמתו לתרומת איבריו לאחר מותו.

מי זכאי?

  • בני משפחה מדרגת קרבה ראשונה של נפטר שבמהלך חייו חתם על כרטיס אדי או הסכים לתרום בדרך אחרת את איבריו לאחר מותו.

תהליך מימוש הזכות

  • לאחר קביעת המוות, בית החולים מודיע לבן המשפחה של הנפטר כי קיים צורך לבצע ניתוח ולהשתמש באיברי הנפטר לצורך ריפוי אדם אחר.
  • בית החולים מיידע את בן המשפחה שהניתוח יבוצע, אלא אם כן, תוגש התנגדות בכתב של בן הזוג, ילד או הורה של הנפטר.
  • הפניה למשפחה נעשית על-ידי מתאם השתלת איברים.
  • הפניה נעשית באופן אישי בשיחה פנים אל פנים או במקרים מסוימים בפניה טלפונית.
  • ההסכמה צריכה להינתן על-ידי קרובי משפחת הנפטר מדרגה ראשונה לפי הסדר הבא:
    1. תחילה מבקשים את הסכמת בן הזוג.
    2. אם אין לנפטר בן זוג, יבקשו את הסכמת ילדיו.
    3. אם אין לנפטר בן זוג וילדים, תתבקש הסכמת הוריו.
    4. אם אין לנפטר בן זוג, ילדים והורים, תתבקש הסכמת אחיו או אחיותיו.
  • אם התקבלה ההסכמה מבני המשפחה, יבדקו הרופאים אלו איברים ניתן ליטול מאותו תורם כדי להשתילם בחולים הזקוקים לכך.

חשוב לדעת

  • חוק השתלת איברים לא מחייב לקבל את הסכמת בני המשפחה לתרומת האיברים כשהנפטר הסכים לתרומת האיברים, אולם נוהגים להתחשב בעמדת המשפחה ולאפשר לה לסרב לתרום את איברי הנפטר.
  • אם הנפטר התנגד בחייו לתרום את איבריו, אסור לבצע ניתוח לשם נטילת איבריו להשתלה.
  • תרומת איברים מן המת אפשרית רק לאחר שנקבע מותו. קביעת המוות יכולה להיעשות באחת מ-2 דרכים:
    • מוות לבבי - הפסקת פעולת הלב. במצב כזה לא ניתן לנצל את איברי המת, אלא רק רקמות כמו קרניות, מסתמי לב, עור ועצמות.
    • מוות מוחי (הפסקת פעולת המוח באופן בלתי הפיך):
      • המנגנון לקביעת מוות מוחי מוסדר בחוק מוות מוחי נשימתי.
      • קביעת מוות מוחי של מטופל תיעשה על ידי 2 רופאים שלא עוסקים בהשתלות איברים ולא מעורבים באופן ישיר בטיפול בו.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.