הורה שחתם על מסמך הסכמה למסירת ילדו לאימוץ רשאי לחזור בו מההסכמה, כל עוד לא הושלם תהליך האימוץ על-ידי המשפחה המאמצת
במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לאשר אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח"), שבו נשמר הקשר של הילד עם בני משפחתו הביולוגיים
למידע נוסף בנושא זכויות ההורים הביולוגיים, ראו באתר משרד הרווחה


ישנם מקרים שונים שבהם הורים נדרשים למסור את הילדים שנולדו להם לאימוץ. דף זה מפרט לגבי הליכים וזכויות הרלוונטיים להורים אלה.

  • צו אימוץ לילד ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים:
    • במקרה שההורה הביולוגי הגיע להחלטה כי אין ביכולתו לתפקד כהורה לילדו, והוא חתם על "הסכמת הורה לאימוץ".
    • במקרים שבהם ההורה הביולוגי אינו מסוגל לדאוג לילדו (או שהוא נטש את הילד או נמנע מלמלא את חובותיו כלפיו) ובית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ.

חתימה על הסכמת הורה לאימוץ

  • הורה המבקש למסור את ילדו למשפחה מאמצת צריך לחתום על "כתב הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ".
  • מי שטרם מלאו לו 18 שנים רשאי לחתום על הסכמה למסירת ילדו לאימוץ, מבלי שתידרש לכך הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
  • החתימה על "הסכמת הורה לאימוץ" מתבצעת רק אחרי לידת הילד, ורק לאחר שההורה שקל פעם נוספת את בקשתו לחתום.
  • ההורה הביולוגי מוותר בחתימתו על זכויותיו וחובותיו כלפי הילד (פרט לזכאותו של הילד לרשת את ההורה הביולוגי).
  • מרגע החתימה מתנתק הקשר בין ההורה לבין הילד, מלבד במקרים שבהם הוחלט על אימוץ עם קשר.
  • למידע נוסף ראו הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ.

ביטול או חזרה מההסכמה על מסירת ילד לאימוץ

  • הורה שחתם על מסמך הסכמה למסירת ילדו לאימוץ רשאי לחזור בו מהסכמתו או לבקש לבטל את ההסכמה.
  • ניתן לבטל או לחזור מההסכמה אם טרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למשפחה המאמצת או מיום חתימת ההורה על מסמך ההסכמה (לפי המאוחר מביניהם), ובתנאי שלא ניתן עדיין צו אימוץ (צו האימוץ יכול להינתן רק אחרי שעברו לפחות 6 חודשים שבהם הילד נמצא אצל המשפחה המאמצת).
  • ההורה יידרש להוכיח לבית המשפט כי ההסכמה נלקחה ממנו בדרך פסולה, או שהנסיבות שהביאו אותו לחתימה על ההסכמה השתנו.
  • בית המשפט ימנה להורה עורך דין שייצג את עמדתו בבקשת החזרה מהסכמה.
  • למידע נוסף ראו ביטול או חזרה מהסכמה של הורה למסירת ילדו לאימוץ.

הכרזת בית משפט על ילד כבר-אימוץ

  • ועדה בשירות למען הילד דנה בעניינם של ילדים בסיכון ומחליטה אם יש לפנות לבית המשפט בבקשה להכריז כי קטין הוא בר-אימוץ.
  • הדיון בוועדה נערך בהשתתפות ההורים הביולוגיים או נציגיהם.
  • הוועדה יכולה להסתייע בהערכת מסוגלות הורית, שבה נבדקת מידת יכולתו של ההורה לגדל את ילדו.
  • הדיון בבית המשפט ייערך בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט החליט לקיימו בפומבי.
  • בית המשפט ימנה להורה הביולוגי עורך דין שייצג אותו ואת עמדתו לגבי הבקשה להכריז על ילדו כבר-אימוץ, ויביא ראיות שיחזקו את עמדתו.
  • בית המשפט ישקול את כל הראיות שהוצגו בפניו ויקבל החלטה אם להכריז על הילד כבר-אימוץ.
  • למידע נוסף ראו הכרזה על ילד כבר-אימוץ.

שמירת קשר עם ההורה הביולוגי

אימוץ סגור

  • ככלל, האימוץ במדינת ישראל הוא סגור על פי צו, כלומר הקשר בין ההורה לילד מתנתק וההורה אינו זכאי לקבל פרטים על הילד במהלך השנים.
  • עם זאת, ההורים יכולים להמשיך את הקשר עם השירות למען הילד, להשאיר מזכרות ומכתבים עבור הילד ולעדכן את כתובתם במהלך שנות האימוץ.
  • החומר יישמר בתיקו של הילד המאומץ בגנזך השירות ויימסר לו אם וכאשר יחליט לפתוח את תיק האימוץ לאחר שיגיע לגיל 18 (מי שאומץ רשאי לפתוח את תיק האימוץ שלו מגיל 18 ואילך, לדעת מהן נסיבות מסירתו לאימוץ ולבקש לפגוש את הוריו הביולוגיים).

אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח")

  • למרות שהאימוץ הוא לרוב סגור, במקרים מסוימים בית המשפט רשאי להחליט על אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח") שבו נשמר הקשר של הילד עם בני משפחה ביולוגיים המשמעותיים עבורו (כגון הורים, אחים, סבים וסבתות), וזאת כאשר שמירת הקשר נעשית לטובת הילד המאומץ וצרכיו.
  • אימוץ עם קשר יכול להתבצע רק כאשר הוא מתאים לכל שלושת הצדדים: לילד המאומץ, להורה/בן המשפחה הביולוגי ולמשפחה המאמצת.
  • שמירת הקשר נעשית בדרגות שונות, החל מהעברת מידע ועד לקיום מפגשים בפועל בין הילד המאומץ לבני משפחתו הביולוגית והיכרות בין בני המשפחה הביולוגית לבני המשפחה המאמצת.
  • למידע נוסף ראו אימוץ עם קשר (אימוץ פתוח).

חשוב לדעת

  • בעת מסירת הילד לאימוץ, השירות למען הילד יתחשב בבקשת ההורה הביולוגי לגבי המשפחה שעתידה לאמץ את ילדו.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים