במקרים שבהם שירותי הרווחה מתרשמים כי יש למסור ילד לאימוץ ולא ניתנה הסכמה של ההורה לכך, מוגשת לבית המשפט בקשה להכריז על הילד כבר-אימוץ
לצורך ההכרזה חייבת להתקיים אחת מהנסיבות שנקבעו בחוק, ובנוסף על בית המשפט להשתכנע כי טובת הילד מחייבת את מסירתו לאימוץ
משמעות ההכרזה היא כי הילד ינותק מהוריו הביולוגיים ויחל ההליך של מסירתו למשפחה מאמצת
הורה שלא ידע כי ילדו הוכרז כבר-אימוץ יכול בנסיבות מסוימות לבקש לבטל את ההכרזה, אם הוא מעוניין לגדל את הילד
למידע רשמי ראו אתר משרד הרווחה


במקרים שבהם הורים אינם מסוגלים לגדל את ילדם ואינם מסכימים למסור אותו לאימוץ (או שלא ניתן לקבל את הסכמתם), בית המשפט יכול להכריז על הילד כ"בר-אימוץ", וזאת בתנאי שמתקיימת לפחות אחת מהסיבות המצדיקות זאת בחוק, ובית המשפט השתכנע כי טובת הילד מחייבת שיימסר לאימוץ.

  • הכרזה על ילד כבר-אימוץ מנתקת את הקשר בין הילד לבין משפחתו הביולוגית.
  • לאחר ההכרזה, יכול מי שמבקש לאמץ את הילד להגיש בקשה לצו אימוץ.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • ילדים שהוריהם לא הסכימו למסור אותם לאימוץ, בכל אחת מהנסיבות הבאות:
    • לא ניתן לאתר את ההורה, גם לאחר בדיקה במרשם האוכלוסין או ברשויות הרווחה.
    • ההורה הוא אבי הילד שלא היה נשוי לאם ולא הכיר בילד כילדו, או שהכיר בילד אך הוא מסרב לאפשר לו לגור איתו, ללא הצדקה סבירה.
    • ההורה נפטר או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו.
    • ההורה הפקיר את הילד.
    • במשך 6 חדשים רצופים ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים קשר אישי עם הילד או למלא את חובותיו כלפי הילד.
    • הילד היה מוחזק מחוץ לבית ההורה במשך 6 חדשים שהחלו לפני שמלאו לו 6 שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו.
    • בשל התנהגותו או מצבו ההורה אינו מסוגל לדאוג לילד כראוי, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הקרוב למרות קבלת סיוע כלכלי וטיפולי מרשויות הרווחה.
    • ההורה מסרב להסכים למסור את הילד לאימוץ ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.
שימו לב
גם אם אחת מהנסיבות שצוינו מתקיימת, בית המשפט לא יכריז על הילד כבר-אימוץ באופן אוטומטי, אלא יבחן אם לאור המצב טובת הילד מחייבת הכרזה עליו כבר-אימוץ.

שלבי ההליך

דיון בוועדה לתכנון טיפול והערכה

  • ההחלטה על פנייה לבית המשפט בבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ, מתקבלת במסגרת ועדת תכנון טיפול והערכה לילדים ובני נוער בסיכון במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.
  • הוועדה היא גוף טיפולי ולא משפטי, והיא דנה בעניינם של הילדים בהשתתפות הוריהם הביולוגיים.
  • בפגישת ההכנה לקראת הוועדה ההורים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורך דין שיהיה נוכח יחד איתם, אך בדיוני הוועדה יהיו נוכחים ההורים בלבד, ללא עורך הדין.
  • במקרה שבו נשקל אימוץ, הוועדה תדון בהרכב מורחב.
  • הוועדה יכולה להסתייע בהערכת מסוגלות הורית לצורך הכנת תוכנית טיפול במשפחה.
  • אם הוועדה מתרשמת כי יש להגיש בקשה להכריז על הילד כבר-אימוץ, היא תמנה עו"ס לפי חוק האימוץ שיערוך תסקיר המפרט את נסיבות חייו של ההורה ואת השתלשלות העניינים הקשורה לילד.
שימו לב
  • ההורה (וכן הילד, בהתאם לגילו ולמצבו) זכאי להגיש ערר לוועדת ערר, בעניינים טכניים בלבד הקשורים לעבודת הוועדה.
  • במקרה שוועדה בהרכב חדש ומורחב המליצה על הוצאת הילד למסגרת חוץ ביתית (כגון אימוץ) וההורה הביולוגי מתנגד, הוא רשאי להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הוועדה המחוזית.

הגשת הבקשה והדיון

  • הבקשה להכריז על ילד כבר-אימוץ מוגשת לבית משפט לענייני משפחה על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, בצירוף התסקיר שנערך.
  • אם ההורה אינו מיוצג, בית המשפט ימנה לו עורך דין שייצג אותו ויביא ראיות שיחזקו את עמדתו לגבי הבקשה להכריז על ילדו כבר-אימוץ.
  • אם לילד או להורהו יש אפוטרופוס, בית המשפט לא יקבל החלטה לפני ששמע את עמדת האפוטרופוס ונתן לו הזדמנות להביא ראיות מטעמו.
  • בית המשפט יבדוק אם מתקיימת אחת מהנסיבות המאפשרות הכרזה על ילד כבר-אימוץ. אם כן, בית המשפט יבחן אם טובת הילד מחייבת הכרזה עליו כבר-אימוץ.

ערעור

  • ניתן לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתוך 45 יום.
  • הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי.

ביטול הכרזה

  • אם הילד הוכרז כבר-אימוץ מפני שלא ניתן היה לאתר או לזהות את הורהו באותה עת, אך לאחר מכן ההורה מזדהה ומבקש לגדל את הילד, ההורה יכול להגיש בקשה לביטול ההכרזה.
  • למידע נוסף ראו בקשה לבטל הכרזה על ילד כבר-אימוץ.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים