אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
לשכה פרטית בישראל המטפלת במהלך התקופה שמיום 24.12.2023 ועד 04.08.2024 בהבאת עובדים זרים בחקלאות, שלא במסגרת הסכמים בילטראליים, זכאית לגבות לגבות מהעובד דמי תיווך בסכומים ובתנאים המפורטים בהמשך
תנאי לגביית דמי התיווך על ידי הלשכה הפרטית הוא שהלשכה חתמה עם העובד על חוזה תיווך בשפתו של העובד המפרט את תנאי התיווך, ומסרה לעובד עותק ממנו
אסור ללשכה פרטית לגבות דמי תיווך מעובד זר הנמצא כבר בישראל וזאת גם אם היא טיפלה בעבר בהבאתו ובתיווך לעבודתו
עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות בטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל זכאי מהלשכה הפרטית להחזר יחסי מהתשלום שהוא שילם לה עם כניסתו לישראל
למידע רשמי, ראו אתר משרד העבודה


הארכה גורפת של תוקף היתרים להעסקת עובדי חקלאות זרים לשנת 2024

  • ההיתרים להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות הוארכו באופן אוטומטית עד לסוף שנת 2024, ללא צורך בפניה או הגשת בקשה.
  • היתר שפקיעת תוקפו חל ביום ,31.03.24 יוארך עד ליום .31.12.2024.
  • הארכת ההיתר תעודכן במערכת והיתרי העסקה ישלחו לחקלאים.

הארכה גורפת זו לא תחול לגבי חקלאים לגביהם התקבלה החלטה פרטנית לאחר שימוע לביטול/ אי הארכת היתר העסק.



אסור לגבות מעובד זר דמי תיווך מעבר לדמי התיווך שהלשכות המורשות רשאיות לגבות על פי הדין, כמפורט בהמשך.

  • אסור ללשכה פרטית או אדם אחר לגבות תשלומים מעובד זר בגין הבאתו לישראל והשמתו לעבודה, אלא אם החוק התיר זאת במפורש. האיסור חל בגין גביה במישרין או בעקיפין, בישראל או בחו"ל, והפרת האיסור מהווה גם עבירה פלילית.

= דמי התיווך שלשכה פרטית רשאית לגבות מעובד זר בחקלאות שהובא לארץ שלא במסגרת הסכם בילטרלי, בתקופה שמיום 24.12.2023 ועד 04.08.2024

  • לשכה בעלת רישיון להביא עובדים זרים בענף החקלאות רשאית לגבות מהעובד דמי תיווך עבור הבאתו לישראל, בתנאי שחתמה עם העובד על חוזה תיווך או כתב התחייבות בשפתו של העובד המפרט בין היתר את תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
  • לשכה פרטית המטפלת בעובדים זרים בענף החקלאות שהבאתם לארץ בתקופה שמיום 24.12.2023 ועד 04.08.2024 נעשתה שלא במסגרת הסכם בילטרלי,רשאית לגבות מהעובדים עם כניסתם לישראל תשלום מירבי שלא יעלה על 2,963 ₪ + מע"מ נכון לינואר 2023, אם התקיימו כל התנאים הבאים:
    1. היא ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה
    2. היא מסרה לממונה על מתן ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה דיווח על דמי התיווך שגבתה מהעובד והצהירה כדלקמן:
      • שהיא לא גבתה מהעובד סכום מעבר לסכום המרבי המפורט למעלה וכן סיכמה עם הלשכה הזרה שלא תגבה מהעובד סכום מעבר לזכום המירבי שהלשכה הזרה רשאית לגבות ( (; 4,012 ₪, נכון לינואר 2023 ).
      • שהיא מסרה לעובד בטרם הגעתו לישראל מידע לגבי דמי התיווך שהלשכה הזרה והשלכה בישראל רשאית לגבות ממנו בהתאם בשפה המובנת לו;
      • התחייבה לדווח לממונה ברשות האוכלוסין וההגירה על גביית דמי תיווך בסכום העולה על המותר ע"י הלשכה הזרה .
      • היא כללה בהסכם שנערך בינה לבין הלשכה הזרה תניות בדבר גביית דמי תיווך בהתאם לחוק ומסרה רת ההסכם למונה ברשות האוכלוסין וההגירה.
  • הלשכה הפרטי תגבה תוך חצי שנה ממועד כניסתו של העובד הזר לישראל את דמי התיווךעד לסכום המקדימלי של 2,963 ₪ + מע"מ(נכון לינואר 2023), תר ב-3 תשלומים שווים, חודשיים או דו חודשיים,
טיפ
ניתן גם לשלם בהעברה בנקאית או בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר.
  • אסור לגבות את התשלום מעובד שהובא לישראל מראש לתקופה הקצרה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות.
  • אסור ללשכה פרטית לגבות דמי תיווך מעובד זר הנמצא כבר בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל.
  • עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות בטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל זכאי מהלשכה הפרטית להחזר יחסי מהתשלום שהוא שילם לה עם כניסתו לישראל כדלקמן:
    • 60% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • 33% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • התשלום יתבצע תוך 30 יום מהיום שנודע ללשכה הפרטית על עזיבתו של העובד את ישראל לצמיתות.
  • נוסף על הסכומים לפי תקנת משנה (א) או על הסכום המרבי לפי תקנת משנה (א1) או (א1א), רשאית לשכה פרטית לגבות או לקבל מעובד זר שהיא מטפלת בענינו, החזר בעד הוצאות הטיסה שבה הגיע העובד הזר לישראל.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • עובד זכאי לתבוע את החזר התשלום ממי שגבה ממנו דמי תיווך שלא כדין.
  • בנוסף, ניתן להגיש תלונה אל הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
  • מומלץ לשמור על תיעוד התשלום (למשל: אישור בכתב של מקבל התשלום על קבלת התשלום).
טיפ
ניתן להסתייע בארגוני הסיוע לעובדים זרים.

החזר דמי תיווך לעובד שלא הגיע לישראל או שקיבל שכר נמוך

  • לשכה פרטית שגבתה או קיבלה תשלומים מעובד זר, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
  • העובד הזר לא הגיע לישראל בתוך זמן סביר ממועד התשלום.
  • העובד הזר הגיע לישראל, אך בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר, או שהשכר שקיבל היה נמוך מ-70,560.24 ₪ (12 פעמים שכר המינימום החודשי).
  • למידע נוסף ראו החזר תשלום מלשכות גיוס עובדים זרים

חשוב לדעת

  • מעסיק או לשכה פרטית אשר מימנו לעובד הזר את הטיסה לישראל, רשאים לגבות או לקבל מהעובד הזר החזר עבור הוצאות הטיסה שבה הגיע לישראל בתנאי שיש בידם קבלות או מסמכים המאמתים הוצאות אלו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות עבור טיסת העובד הזר.
  • תשלום האגרה עבור היתר העסקת עובד זר חל על המעסיק בלבד ואסור לו לנכות סכום זה משכרו של העובד.
  • תשלום האגרה עבור הארכת רישיון העבודה בישראל ואשרת כניסה חוזרת (אינטר ויזה) חל על העובד.
    • תשלום האגרה עבור הארכת רישיון העבודה בישראל ואשרת כניסה חוזרת (אינטר ויזה) חל על העובד. ניתן לבצע את התשלום באמצעות כרטיס אשראי של העובד הזר המקושר למספר דרכון המוכר ע"י רשות האוכלוסין וההגירה. במקרים בהם העובד אינו מחזיק בכרטיס אשראי כאמור, רשאים הצדדים (העובד והמעסיק ) להסכים שהמעסיק ישלם את האגרה עבור העובד, ויגבה חזרה את סכום האגרה משכר העובד.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים