הקדמה:

לשם קבלת הסכמה מדעת, על המטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע
אסור להעניק טיפול רפואי אם לא נמסר למטופל המידע החיוני הנדרש והתקבלה הסכמתו לטיפול
אם לא נמסר למטופל המידע הדרוש והטיפול ניתן בכל זאת, רשאי המטופל להגיש תביעה כספית נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי
במקרים מסויימים ובאישור ועדת האתיקה מותר למטפל להימנע ממסירת מידע רפואי ולקבל את הסכמת המטופל ללא המידע


לשם קבלת הסכמה מדעת, על מטפל חלה חובה למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.

  • אם לא נמסר למטופל המידע הדרוש, הסכמת המטופל לטיפול הרפואי אינה תקפה, ולמטפל אסור להעניק לו את הטיפול הרפואי, מלבד מקרים חריגים שבהם מותר להימנע ממסירת המידע.
  • במקרה שהוענק טיפול רפואי מבלי שנמסר למטופל המידע הדרוש, הוא יוכל להגיש תביעה כספית נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי.

מי זכאי?

  • כל מטופל.

המידע אותו יש לספק למטופל

  • על המטפל למסור כל מידע הנדרש למטופל כדי לאפשר לו לקבל החלטה לגבי הטיפול, ובין השאר מידע על: האבחנה; הפרוגנוזה (ההתפתחות הצפויה של המחלה ללא קבלת טיפול רפואי); הטיפול המוצע; חלופות לטיפול המוצע; סיכויים וסיכונים של הטיפול המוצע; אופי הטיפול (חודרני או לא); משך הטיפול; היותו של הטיפול חדשני.

הדיאגנוזה והפרוגנוזה

  • על המטפל למסור למטופל את הדיאגנוזה (האבחנה) ואת הפרוגנוזה (ראייה לעתיד) של מצבו הרפואי של המטופל.

מידע בדבר הטיפול המוצע

  • במסגרת המידע על הטיפול הרפואי המוצע על המטפל לתאר את:
  • מהות ההליך (למשל טיפול חודרני ומידת חודרניותו: הוצאת דם, נטילת רקמת עור, חדירה לאיברים הפנימים);
  • משך הזמן שההליך יארך;
  • חלקי הגוף המעורבים בהליך;
  • מטרת ההליך (למשל, הקלה על כאב, ריפוי או מניעה);
  • התועלת הצפויה מהטיפול (למשל השבה מלאה של מאור עיניו של המטופל);
  • הסיכויים להצלחת הטיפול המוצע (למשל סיכוי של 50% שהניתוח ישיב באופן מלא למטופל את מאור עיניו).

הסיכונים הטמונים בטיפול המוצע ובהעדר טיפול רפואי

  • על המטפל למסור למטופל מידע בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע ובדבר הסיכונים הכרוכים בהיעדר טיפול רפואי, כולל תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות.
  • על המטפל לא חלה חובה למסור למטופל מידע על כל הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, ובמיוחד לא על סיכונים נדירים. חלה עליו חובה למסור למטופל מידע בדבר סיכונים מהותיים או משמעותיים בלבד. ככל שקיימת הסתברות גבוהה להמממשות הסיכון וככל שתוצאת הסיכון (אם יתממש) חמורה יותר, חלה חובה למסור את המידע לחולה.
דוגמה
סיכון בשיעור של 80% שהטיפול יביא למותו של המטופל הינו סיכון שיש לגלותו למטופל.
דוגמה
סיכון בשיעור 0.5% לכאב קל חולף, הטמון בטיפול שמטרתו הצלת חיי המטופל, הינו סיכון שאין חובה לגלותו למטופל.
  • כאשר הטיפול המוצע למטופל הינו טיפול אלקטיבי (למשל טיפול קוסמטי), חובת הגילוי החלה על המטפל רחבה יותר. לכן, המטפל צריך ליידע את המטופל גם על סיכונים קלים יותר שהסתברות התרחשותם נמוכה.
דוגמה
סיכון לנזלת כרונית בשיעור 5% הכרוך בניתוח קוסמטי באף הוא סיכון שעל המטפל חלה חובה למסור אותו למטופל.
  • אם המטופל מסרב לקבל את הטיפול הרפואי המוצע, על המטפל חלה חובה ליידעו בדבר הסיכונים הטמונים בהיעדר טיפול.
דוגמה
אדם מגיע לחדר מיון כשהוא סובל מכאבים חזקים בחזה. על אף המלצת הרופאים בחדר המיון לאשפזו להשגחה ולבדיקות, הוא מסרב להתאשפז ומחליט להשתחרר לביתו. במקרה כזה על הרופא חלה חובה ליידע את המטופל בדבר הסיכונים הכרוכים בעזיבת בית החולים.

סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים

  • על המטפל להציג בפני המטופל את החלופות הרפואיות האפשריות לטיפול הרפואי המוצע לו וכן את הסיכויים והסיכונים של טיפולים אלה.
  • החובה ליידע את המטופל בדבר טיפולים רפואיים חלופיים חלה רק על טיפולים רפואיים חלופיים אשר מוכרים ומקובלים בעולם הרפואה.
דוגמה
אישה המצויה בשבוע ה- 24 להריונה מגיעה לבית החולים כשהיא סובלת מדימום. הדימום אינו מסתיים בהפלה טבעית. על המטפל לא חלה חובה ליידע אותה בדבר האפשרות לבצע הפלה מלאכותית, על אף שדימום בשלב זה של ההריון עלול להעיד על סיכון מוגבר ללידת פג. הטעם לכך הוא שהפסקת הריון מלאכותית בנסיבות כאלה אינה מהווה חלופה רפואית מקובלת על עולם הרפואה.
  • על המטפל חלה חובה ליידע את המטופל גם על האפשרות שלא לקבל כל טיפול רפואי, אם היעדר טיפול רפואי הינו אפשרי ומקובל על עולם הרפואה.
דוגמה
אדם הסובל מכאבי גב קשים פונה לאורתופד. על פי הספרות הרפואית, בשלב זה ניתן לטפל בו באחת מהדרכים הבאות:
  1. זריקות משכחות כאבים;
  2. טיפול שמרני, כלומר, היעדר טיפול רפואי אקטיבי ומנוחה של המטופל.
במקרה כזה על המטפל ליידע את המטופל על שתי החלופות.
  • החובה למסור למטופל מידע על טיפולים רפואיים חלופיים אינה מוגבלת לטיפולים הנכללים בסל הבריאות. על המטפל חלה חובה ליידע את המטופל גם על קיומם של טיפולים שאינם נכללים בסל שירותי הבריאות, כלומר טיפולים שניתן לרכוש בשוק הפרטי בלבד ושיש להם יתרונות מוכחים למטופל.
דוגמה
על גניקולוגים מוטלת חובה ליידע נשים הרות בדבר האפשרות לבצע, באופן פרטי, סקירת מערכות מורחבת מזו המבוצעת במסגרת שירותי הרפואה הציבורית, בדיקה שמטרתה גילוי מומים בעובר, גם אם אין אינדיקציה רפואית לצורך בביצוע הבדיקה (למשל, רקע גנטי).
  • החובה למסור למטופל מידע בדבר טיפולים רפואיים חלופיים אינה מוגבלת לטיפולים המבוצעים במדינת ישראל. במקרים מסוימים עשויה חובת הגילוי להשתרע גם על טיפולים רפואיים הניתנים לביצוע בחו"ל בלבד.

עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני

  • כאשר הטיפול המוצע למטופל הוא טיפול חדשני, כלומר טיפול שאינו ניסיוני, אך שטרם נצבר ניסיון רב בביצועו, על המטפל חלה חובה ליידע את המטופל על כך ועל ההשלכות, למשל, קיומו של חוסר ודאות באשר להשלכותיו ארוכות הטווח של הטיפול.

מידע נוסף

  • רשימת הפרטים שצויינו אינה רשימה סגורה. בנסיבות מסוימות יש לגלות פרטים נוספים מעבר לפרטים אלו.
  • על המטפל למסור כל מידע חיוני עבור החלטתו של המטופל אם להסכים לטיפול או לא.
דוגמה
על המטפל עשויה לחול חובה ליידע את המטופל כי אין לו כל ניסיון בביצוע טיפול שביצועו דורש מיומנות וניסיון רבים.
  • חובת הגילוי של מידע מסוים חלה כל עוד הדבר חיוני למטופל, גם אם בדרך כלל הרופאים אינם נוהגים לחלוק מידע זה.
דוגמה
גם אם מרבית הרופאים אינם נוהגים למסור לנשים הרות מידע בדבר הסיכונים הכרוכים בזירוז לידה, על המטפל תחול חובה למסור מידע מסוג זה לאישה הרה, מאחר שזהו מידע חיוני עבורה.

אופן מסירת המידע

  • החוק אינו קובע דרך מסוימת למסירת המידע למטופל.
  • המטפל רשאי לבחור אם למסור למטופל את המידע בעל-פה, בכתב או בדרך אחרת, למשל, באמצעות קלטת וידאו, קלטת אודיו, תכנת מחשב וכדומה.
  • על המטפל להשתמש במילים ברורות ולא בשפה רפואית מקצועית, וזאת על-פי צרכיו ורמת הבנתו של המטופל.
  • על המטפל למסור את המידע למטופל בשפה המובנת לו.
  • על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 7/11 מיום 03.02.2011 בנושא התאמה והנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות, יש למסור את המידע בשפה הברורה למטופל ואף להשתמש במתורגמן אם יש צורך.
  • יש להימנע ככל האפשר משימוש בבן משפחה של המטופל כמתרגם אלא אם ביקש זאת המטופל ביוזמתו ובאופן עצמאי.
  • אין להיעזר בבן משפחה קטין לצורך תרגום, פרט למצבי חירום או למסירת מידע פשוט ההולם את גילו של הקטין.
  • למידע נוסף ראו על תרגום במערכת הבריאות ראן שירותי תרגום למטופל במערכת הבריאות.

פטור ממסירת מידע

  • המטפל אינו חייב למסור למטופל מידע אם התקיימו שני התנאים הבאים:
    1. מסירת המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל (למשל חולה לב עשוי ללקות בלבו אם יוודע לו על אבחנה של מחלה קשה נוספת, חולה בעל נטיות אובדניות עשוי לנסות לפגוע בעצמו וכו').
    2. ניתן היתר מאת ועדת האתיקה להימנע ממסירת המידע האמור למטופל.
  • במקרים הנ"ל מותר להימנע אך ורק מגילוי של אותו מידע שיכול לגרום לנזק למטופל. המטפל עדיין חייב למסור למטופל מידע בדבר הטיפול המוצע, מהותו, מטרתו והסיכונים הטמונים בו.
  • אסור למטפל למסור למטופל מידע שקרי.
  • הפטור הוא ממסירת המידע בלבד ולא מהחובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל. על המטפל חלה חובה לקבל את הסכמת המטופל לפני תחילת הטיפול.

חשוב לדעת

  • אם לא נמסר מידע רפואי חיוני למטופל, או שניתן מידע שגוי או שקרי ביחס לטיפול הרפואי, והמטופל נתן את הסכמתו לטיפול, אזי הסכמתו אינה תקפה, והדבר ייחשב כאילו לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול. במקרה כזה אסור לתת את הטיפול הרפואי.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

תודות