למטופל יש זכות לקבל מידע רפואי בשפה המובנת לו
טפסים שנדרשת בהם חתימת המטופל חייבים להיות בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית
אסור להיעזר בבני משפחה או בעוברי אורח לצורך תרגום, מלבד במקרים שיפורטו


אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות הנבדלות ביניהן בתחומים כמו דת, תרבות ושפה.

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי לכלל התושבים ישנה זכאות אוניברסלית לקבל שירותי בריאות ללא תלות במשתני רקע כלשהם.
  • בהתאם לכך נקבעו הנחיות לגבי הנגשת מידע בשפות שונות שאינן עברית.

מי זכאי?

  • כל אדם המקבל טיפול רפואי במערכת הבריאות.

טפסים

מידע למטופל בשפות שונות

  • המטפל מחויב לוודא כי המטופל הבין את כל הקשור בטיפול הרפואי שקיבל או שהוא צפוי לקבל, כולל את זכותו שלא להסכים לטיפול המוצע. לשם כך יש להיעזר באמצעים שונים, כגון חומר כתוב מתורגם, שירותי תרגום באמצעות מוקד טלפוני או באמצעות "מגשרים" דוברי השפה ומתורגמנים.
  • המטופל זכאי לקבל חומר מינהלי כתוב (כגון על הזכויות לקבלת שירותי בריאות, פריסת מרפאות ושעות העבודה, שעות קבלת מבקרים באשפוז, דרכי תשלום וכד') בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
  • קיימת חובה לפרסם את המידע הקיים בכתב בנושאי קידום בריאות, רפואה מונעת, אלימות במשפחה ועוד, בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית.
  • שילוט במוסדות בריאות צריך להיות מוצג, ככל הניתן, בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
  • ביחידות לפניות הציבור צריך להינתן מענה טלפוני בכל אחת מהשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית, בטווח זמן סביר, ובכל מקרה בתוך 24 שעות (בהתאם לזמני הפעילות של המוסד).
  • פניות בכתב מהציבור תתקבלנה בשפה העברית.
    • עם זאת, יטופלו גם פניות שנכתבו מסיבה כלשהי בשפה הערבית, הרוסית או האנגלית.
    • הפונה יעודכן כי זמן הטיפול בפנייתו עלול להתארך מעבר למשך הטיפול בפנייה שהוגשה בעברית וכי להבא עליו לפנות בשפה העברית.
    • המענה לפונה ייכתב בשפה העברית, אלא אם בחרה היחידה לפניות הציבור להשיב לו בשפתו.
  • במוסדות בריאות ציבוריים מוקדי השירות הטלפוניים לזימון תורים ולמתן מידע ייתנו מענה לפונים בשפות עברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית. כל מוסד רפואי רשאי לבחור את הדרך שבה יינתן המענה ובתנאי שהמטופל יקבל מענה בשפה המובנת לו בתוך 24 שעות, לכל המאוחר.
  • במוקדים טלפוניים של שירותי חירום (כגון: מד"א, מוקדי חירום של קופות חולים וכד'), יש לתת מענה מיידי בשפות עברית, ערבית, רוסית, אנגלית ואמהרית.
  • אתרי האינטרנט של ארגוני הבריאות ומוסדות הבריאות צריכים להיות נגישים גם לקוראי ערבית, רוסית ואנגלית, ולפרט בשפות אלה מידע חיוני כגון זכויות בסיסיות, שירותי ליבה וכתובת לפניות.

שירותי תרגום במהלך טיפול

  • על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, על כלל הארגונים והמוסדות במערכת הבריאות (כולל שירותי רפואה ראשונית, מערכת אשפוז, שירותי חירום, שירותי מניעה, לשכות בריאות וכד') להיערך לאספקת שירותי תרגום זמינים למקרים שהם נדרשים בהם במהלך טיפול או ייעוץ רפואי. את שירותי התרגום ניתן לספק בכל אחת מהדרכים הבאות:
    • הפעלת שירות תרגום טלפוני מקצועי באמצעות מוקד ייעודי.
    • הפעלת מגשרים תרבותיים דוברי שפות במוסד.
    • העסקת אנשי צוות דוברי שפות.

מוקד תרגום סימולטני של משרד הבריאות

  • מוקד טלפוני מטעם משרד הבריאות מספק שירותי תרגום סימולטני לבתי החולים הממשלתיים, לשכות משרד הבריאות, מרפאות קופות החולים ובתי חולים פרטיים.
  • במקרה שמטפלים ומטופלים אינם דוברים את אותה שפה, אנשי הצוות הרפואי יכולים להתקשר למוקד והמתורגמנים יתרגמו את השיחה ביניהם (לאחר שיקבלו לכך אישור מהמטופל).
  • השירות ניתן ללא תשלום בשפות רוסית, ערבית, צרפתית, אמהרית ותיגרינית.
  • למידע נוסף על מוקד התרגום, ראו באתר משרד הבריאות.

שירותי תרגום נוספים ללא תשלום

  • מבוטחי מכבי שירותי בריאות יכולים לקבל שירותי מתורגמנות טלפוניים בשפות שונות. למידע נוסף ראו באתר מכבי.
  • במרכז הרפואי הדסה מטופלים ובני משפחותיהם הדוברים ערבית או רוסית יכולים להסתייע במתורגמנים שמגיעים אליהם על-פי הזמנה טלפונית. למידע נוסף ראו באתר הדסה.

הסתייעות בבן משפחה או באדם זר לצורך תרגום

  • ככלל, אין להיעזר בבן משפחה של המטופל כמתרגם, אלא אם כן זוהי בקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
  • בכל מקרה, אין להיעזר בבן משפחה קטין. עם זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה קטין:
    • במצבי חירום
    • לשם מסירת מידע פשוט התואם את גילו של הקטין.
  • אין להיעזר בבני משפחה לשם תרגום במסגרת שירותי בריאות הנפש. למרות זאת, במקרים הבאים מותר להיעזר בבן משפחה:
    • במצב חירום.
    • לבקשתו המפורשת של המטופל וביוזמתו.
  • אין להיעזר בעובר אורח או אדם זר לצורך תרגום, אלא לפי בקשתו המפורשת של המטופל.

חשוב לדעת

  • כאשר נעזרים באדם זר לצורך תרגום, הצוות הרפואי מחויב להבהיר לאותו אדם כי חלה עליו חובה לשמור על סודיות המידע הרפואי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים