דף זה עוסק בחובת המטפלים לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של כל מטופל לטיפול רפואי, ובזכותם של המטופלים לקבל מידע חיוני כדי לגבש הסכמה חופשית ומודעת לטיפול או לסרב לו
המטופל רשאי להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי אם הופרה החובה לקבל את הסכמתו לטיפול הרפואי
קיימים הסדרים מיוחדים לקבלת הסכמה מדעת עבור מטופלים קטינים. למידע נוסף ראו: קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין
טפסים
ניתן למצוא שירותי סיוע ותמיכה שעשויים להיות רלוונטיים עבורך באתר 'כל שירות':

שירותי מיצוי זכויות לחולים

בקצרה

  • לפני מתן הטיפול למטופל, חובה על כל מטפל (לדוגמה: רופאים, אחיות) לתת למטופל את כל המידע הרלוונטי, ולקבל את הסכמתו החופשית והמודעת לכל טיפול רפואי.
  • על המטפל למסור למטופל את כל המידע הרפואי שנדרש כדי לתת הסכמה מודעת לטיפול שמוצע לו.
  • המטפל צריך למסור למטופל את המידע במועד המוקדם האפשרי, ובאופן שיאפשר למטופל לקבל החלטה חופשית ומרצון.
  • בטיפולים מסויימים המטפל צריך לקבל את הסכמת המטופל בכתב, על גבי טופס ייעודי שמכיל את תקציר המידע שהועמד בפני המטופל.
  • יש מצבים מיוחדים וחריגים (שמפורטים בהמשך) בהם אפשר לתת טיפול מבלי לקבל את הסכמת המטופל, ואפילו בניגוד לרצונו.

מי זכאי?

  • כל אדם שעומד לעבור כל טיפול רפואי, למשל:
    • חולה לפני ניתוח.
    • חולה לפני התחלת טיפול תרופתי.
    • חולה לפני בדיקות.
    • פעולות לאבחון המצב הרפואי של המטופל (למשל בדיקת דם).
    • טיפולים מונעים (למשל חיסונים).
    • טיפולים לשימור מצבו של המטופל (למשל טיפול סיעודי).
    • טיפול שאין בו מגע פיזי בגופו של המטופל (למשל, טיפול פסיכולוגי, החלטה להפסיק טיפול רפואי).

מהי הסכמה מדעת (הסכמה חופשית ומרצון)?

  • "הסכמה מדעת" היא זכות המטופל לקבל החלטה חופשית ומרצון לגבי כל טיפול רפואי שהוא אמור לקבל (להסכים או לסרב לטיפול).
  • התנאים לקבלת הסכמת המטופל לטיפול הם שההסכמה ניתנה מרצון חופשי. כלומר, שההסכמה לא ניתנה תחת לחץ או השפעה שהמטופל לא היה יכול להתנגד להם.

תהליך מימוש הזכות

  • חובה על המטפל לנקוט אמצעים סבירים שיאפשרו למטופל לקבל החלטה מרצון חופשי, ובין היתר:
    • לקבל את הסכמת המטופל לטיפול מבעוד מועד, ולא כאשר הוא נמצא על שולחן הטיפולים.
    • לא להפעיל לחץ כבד על המטופל כדי שיסכים לטיפול המוצע (לא באופן ישיר, ולא באמצעות קרובי משפחה).
    • לא להציע למטופל מתנות, פרסים או טובות הנאה בעלות ערך תמורת הסכמתו לביצוע הטיפול.
    • לא לנצל את תלות המטופל במטפל כדי לקבל את הסכמתו לטיפול המוצע.
לדוגמה
  • מקרים שבהם ההסכמה תיחשב שלא חופשית ומרצון:
    1. אם המטופל נתן הסכמה לטיפול לאחר שהמטפל איים עליו שלא יטפל בו עוד אם הוא לא יסכים.
    2. אם המטופל נתן הסכמה לטיפול לאחר שבני משפחתו איימו עליו שאם יסרב לטיפול ינתקו איתו קשרי משפחה.
    3. אם המטופל נתן הסכמה לטיפול לאחר שהמטפל הציע לו פרס או מתנה תמורת ההסכמה.
  • המטפל יכול לבחור את דרך מסירת המידע למטופל: אפשר למסור את המידע בעל-פה, בכתב או בדרך אחרת (למשל, באמצעות קלטת וידאו, קלטת אודיו, תכנת מחשב וכד').
  • בזמן מסירת המידע, יש להשתמש במילים ברורות ולא בשפה רפואית מקצועית, אלא בשפה שמובנת למטופל הספציפי.
    • שימו לב
    • יש למסור את המידע בשפה ברורה למטופל ולהשתמש במתורגמן אם צריך:
      • מומלץ להימנע משימוש בבן משפחה של המטופל כמתרגם אלא אם ביקש זאת המטופל בעצמו.
      • אסור להיעזר בבן משפחה קטין לצורך תרגום, פרט למצבי חירום או למסירת מידע פשוט שמתאים לגילו של הקטין.
      • למידע נוסף על תרגום במערכת הבריאות ראו שירותי תרגום למטופל במערכת הבריאות.

    מהו המידע שצריך למסור לפני קבלת הסכמה מדעת?

    • זכותו של המטופל לקבל מהמטפל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
    • חובה על המטפל למסור למטופל כל מידע שנדרש לו לקבלת החלטה מודעת לגבי הטיפול. בין השאר, יש למסור למטופל מידע על:
      • האבחנה הרפואית: על המטפל למסור למטופל את הדיאגנוזה (האבחנה).
      • הפרוגנוזה: על המטפל למסור למטופל מידע על ההתפתחות הצפויה של המחלה ללא קבלת טיפול רפואי.
      • הטיפול המוצע והחלופות לטיפול המוצע: על המטפל לתאר את מהות הטיפול (למשל טיפול חודרני ומידת החודרנות - הוצאת דם, חדירה לאיברים הפנימים), משך הזמן של הטיפול, חלקי הגוף המעורבים, מטרת הטיפול (למשל, הקלה על כאב, ריפוי או מניעה), התועלת הצפויה מהטיפול (למשל השבה מלאה של ראיית המטופל).
      • הסיכויים והסיכונים שיש בטיפול המוצע: על המטפל למסור למטופל מידע על הסיכונים שבטיפול המוצע והסיכונים שבהיעדר הטיפול, כולל תופעות לוואי, כאב ואי-נוחות.
        • אין חובה למסור למטופל מידע על כל הסיכונים שבטיפול המוצע, ובמיוחד לא על סיכונים נדירים. החובה היא למסור למטופל מידע על סיכונים מהותיים או משמעותיים בלבד.
        • אם יש סיכוי גבוהה להמממשות הסיכון, וככל שתוצאת הסיכון חמורה יותר, יש חובה למסור יותר מידע למטופל.
        • אם הטיפול המוצע למטופל הוא טיפול אלקטיבי (למשל טיפול קוסמטי), חובה למסור מידע באופן רחב יותר. לכן, המטפל צריך ליידע את המטופל גם על סיכונים קלים יותר שהסתברות התרחשותם נמוכה.
      • הסיכויים והסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים: על המטפל להציג למטופל את החלופות הרפואיות לטיפול הרפואי המוצע ואת הסיכויים והסיכונים של טיפולים אלה.
        • יש ליידע את המטופל על טיפולים רפואיים חלופיים שמוכרים ומקובלים בעולם הרפואה, כולל על האפשרות שלא לקבל כל טיפול רפואי, אם היעדר טיפול רפואי הוא אפשרי ומקובל בעולם הרפואה.
        • החובה למסור למטופל מידע על טיפולים רפואיים חלופיים לא מוגבלת לטיפולים שנכללים בסל הבריאות. חובה ליידע את המטופל גם על קיומם של טיפולים שלא נכללים בסל שירותי הבריאות
        • החובה למסור למטופל מידע על טיפולים רפואיים חלופיים לא מוגבלת לטיפולים המבוצעים במדינת ישראל.
      • טיפול בעל אופי חדשני: אם הטיפול המוצע למטופל הוא טיפול חדשני, כלומר טיפול שהוא לא ניסיוני, אבל עדיין לא נצבר ניסיון רב בביצועו, על המטפל ליידע את המטופל על כך ועל ההשלכות (למשל, חוסר הודאות בנוגע להשלכותיו ארוכות הטווח של הטיפול).
    • במקרים חריגים, בהם לא התקיימו שני התנאים הבאים - המטפל לא חייב למסור למטופל מידע מלא:
      1. מסירת המידע עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל (למשל חולה לב עשוי ללקות בלבו אם יידע על אבחנה של מחלה קשה נוספת, חולה בעל נטיות אובדניות עשוי לנסות לפגוע בעצמו וכו').
      2. ועדת האתיקה נתנה היתר לפי אפשר שלא למסור את המידע למטופל.
    • במקרים אלו מותר להימנע אך ורק מגילוי של המידע שיכול לגרום לנזק למטופל. המטפל עדיין חייב למסור למטופל מידע על הטיפול המוצע, מהותו, מטרתו והסיכונים הטמונים בו.

    מהו אופן מתן ההסכמה מדעת?

    • הסכמת המטופל לטיפול תינתן באחת מהדרכים הבאות:
      • הסכמה בכתב
      • הסכמה בעל-פה
      • הסכמה על-ידי התנהגות (למשל הנהון בראש)
    • במקרים הבאים חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה בכתב:
    שימו לב
    זכותו של המטופל לקבל את טופסי ההסכמה בכל אחת מ-4 השפות: עברית, ערבית, רוסית, אנגלית.לאיתור טופסי הסכמה מדעת בשפות השונות באתר ההסתדרות הרפואית בישראל.

    באיזה מועד צריך לקבל את ההסכמה מדעת?

    • חובה על המטפל למסור למטופל את המידע שנדרש לו לקבלת החלטה מודעת, ולבקש את הסכמתו לטיפול זמן סביר לפני מועד מתן הטיפול.
    • התשובה לשאלה מהו "זמן סביר" לפני הטיפול, תהיה בהתאם לנסיבות המקרה (בהתאם לסוג הטיפול ולמצבו הרפואי של המטופל). יש לוודא שלמטופל יש זמן להבין את המידע שנמסר לו ולקבל החלטה מרצון חופשי.
    • אם הטיפול מורכב ממספר טיפולים חוזרים שזהים זה לזה (למשל טיפולים כימותרפיים) אז אפשר לקבל את הסכמת המטופל מראש לכל הטיפולים. במקרה זה, ההסכמה תהיה בתוקף כל עוד לא חל שינוי בנסיבות הרפואיות שמצדיק בחינה מחודשת של הטיפול (למשל, המטופל פיתח תגובות לוואי קשות לטיפול ויש צורך לקבל החלטה אם להמשיך בטיפולים).

    מה קורה כאשר המטופל לא יכול לתת הסכמה?

    שימו לב
    במקרים מסוימים, אפשר לתת טיפול גם ללא קבלת הסכמה מדעת. למידע נוסף ראו בפסקה הבאה.

    מתי מותר לתת טיפול ללא הסכמה מדעת?

    מצב חירום רפואי

    • במקרים של מצב חירום רפואי, שבהם אי אפשר לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. אם המטופל לא יקבל טיפול רפואי דחוף, הוא יהיה בסכנת חיים מיידית או בסכנה מיידית שתיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה.
      2. אי אפשר לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל (למשל, אם הוא מחוסר הכרה).
    לדוגמה
    • אדם שלקה בהתקף לב ויש לבצע לו החייאה באופן מיידי להצלת חייו.
    • אדם שנפגע קשות בתאונה, איבד את הכרתו וזקוק לטיפול רפואי מיידי להצלת חייו.
    • אדם שעובר ניתוח בהרדמה מלאה, ובמהלך הניתוח מצבו מתדרדר למצב מסכן חיים ויש צורך בביצוע פעולות דחופות להצלת חייו.
    • אדם שנכווה וסובל מכאבים עזים, הוא זקוק לטיפול רפואי דחוף ובגלל הכאבים אי אפשר לקבל ממנו הסכמה.
    • שבר בירך אצל קשישים מוגדר כ"מצב חירום רפואי" וביצוע ניתוח לתיקון שבר בירך מהווה "טיפול רפואי" דחוף שאפשר לבצע גם ללא הסכמת המטופל (על פי חוזר מינהל הרפואה 30/2004).

    מצב שבו נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתת לו בהקדם

    • אם נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי שיש לתת לו בהקדם, ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. התקבל אישור של ועדת אתיקה לתת את הטיפול הרפואי למטופל גם בניגוד לרצונו.
      2. נשקפת סכנה לחיי המטופל אם לא יקבל את הטיפול הרפואי, או שיש סכנה שתגרום לו נכות חמורה ובלתי הפיכה.
      3. הטיפול הרפואי דרוש בהקדם להצלת חייו של המטופל או למניעת הנכות החמורה והבלתי הפיכה.
      4. הטיפול הרפואי צפוי לשפר את מצבו הרפואי של המטופל במידה ניכרת (למשל, לא ניתן לכפות טיפול רפואי על חולה סופני שימיו ספורים בגלל שהוא לא ישפר את מצבו הרפואי במידה ניכרת).

    מצב שבו לא נשקפת למטופל סכנה חמורה

    • אם לא נשקפת למטופל סכנה חמורה ומתקיימים כל התנאים הבאים:
      1. המצב הגופני או הנפשי של המטופל לא מאפשר לו לתת הסכמת מדעת לטיפול.
      2. לא ידוע למטפל שהמטופל או אפוטרופסו מתנגדים לקבלת הטיפול הרפואי.
      3. אם המטופל הוא קטין או פסול דין - אי אפשר לקבל את הסכמת מיופה כוחו של המטופל, או אי אפשר לקבל את הסכמת אפוטרופסו.
    שימו לב
    אם התקיימו התנאים למתן טיפול ללא הסכמה מדעת, המטפל יכול לתת למטופל רק את הטיפול הרפואי הדחוף שהוא זקוק לו. ואסור לו לתת למטופל טיפולים רפואיים נוספים.

    כדאי לדעת

    • כדי להיערך מראש למקרה שבו לא ניתן יהיה לתתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי, המטופל יכול מבעוד מועד לרשום את הנחיותיו או למנות אדם שיקבל החלטות עבורו, על ידי אחת האפשרויות הבאות:
    • אם מטפל כפה טיפול רפואי על מטופל, או שביצע בו טיפול רפואי ללא הסכמתו, או ביצע בו טיפול בהסכמתו אך לא מסר לו מידע לגבי מצבו הרפואי או הטיפול המוצע, המטופל יכול להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    חקיקה ונהלים