הסכמה מדעת לטיפול רפואי (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

על פי חוק זכויות החולה, על המטפל לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי (מלבד במקרים מסויימים המפורטים בהמשך)
על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו על מנת להחליט אם להסכים לטיפול המוצע
אין לתת טיפול רפואי למטופל, בטרם נתן לכך הסכמה מדעת או אם לא נמסר לו מידע כנדרש בחוק
אם ניתן טיפול רפואי ללא הסכמה או בלי שניתן מידע רפואי כנדרש, יכול המטופל להגיש תביעה כספית נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי
למידע נוסף ראו סעיפים 16-13א לחוק זכויות החולה

טפסים:

סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע כי על המטפל לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לכל טיפול רפואי.

  • אין לתת טיפול רפואי למטופל, בטרם נתן לכך הסכמה מדעת.
  • על מנת לקבל הסכמה מדעת של מטופל לטיפול בו, על המטפל למסור למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו על מנת להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
  • על המטפל למסור את המידע למטופל מוקדם ככל הניתן ובאופן שיאפשר למטופל לקבל החלטה מרצון וללא תלות.
  • ככל שהטיפול מורכב או מסוכן יותר - ישנה זכאות לקבל מידע מפורט יותר.
  • במצבים מיוחדים וחריגים (המפורטים בהמשך) ניתן לתת טיפול ללא קבלת ההסכמה, או אף בניגוד לרצונו של החולה.
  • לגבי טיפולים מסוגים שונים מחייב החוק שההסכמה מדעת תינתן בכתב (בטופס הסכמה) שיכיל את תמצית המידע שניתן למטופל.

מי זכאי?

  • כל מטופל.

לאיזה טיפולים יש צורך בקבלת הסכמה?

  • החובה לקבל את הסכמת המטופל חלה על כל טיפול רפואי, כולל:
  • פעולות שמטרתן אבחון מצבו הרפואי של המטופל (למשל בדיקת דם);
  • טיפולים מונעים (למשל חיסונים);
  • טיפולים שמטרתם שימור מצבו של המטופל (למשל טיפול סיעודי);
  • טיפול שאינו כרוך בשימוש בכוח נגד גופו של המטופל, כגון: טיפול פסיכולוגי, החלטה להפסיק טיפול רפואי, והחלטה שלא לתת למטופל כל טיפול רפואי אקטיבי (למשל להורות לו לנוח).

מסירת מידע לצורך קבלת הסכמה מדעת

  • לשם קבלת הסכמה מדעת, על המטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
  • להסבר על תוכן המידע ואופן מסירתו למטופל ראו: מסירת מידע למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת.

הדרך שבה ניתנת ההסכמה

  • ככלל, הסכמת המטופל לטיפול יכולה להינתן באחת מהדרכים הבאות:
  1. הסכמה בכתב;
  2. הסכמה בעל-פה;
  3. הסכמה על דרך של התנהגות (למשל הנהון בראש).
  • במקרים הבאים, חלה חובה לקבל את הסכמת המטופל באמצעות טופס הסכמה בכתב:
  1. ניתוחים (למעט כירוגיה זעירה);
  2. צנתורים של כלי דם;
  3. דיאליזה;
  4. טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה);
  5. טיפולי הפריה חוץ-גופית;
  6. כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים;
  7. היפנוזה;
  8. תרומת ביצית;
  9. הפסקת הריון;
  10. בדיקת מי שפיר.

מועד קבלת ההסכמה

  • על המטפל לבקש את הסכמת המטופל ולמסור לו את המידע הנדרש זמן סביר טרם מתן הטיפול.
  • ההכרעה בשאלה מהו "זמן סביר" טרם הטיפול, תיעשה בכל מקרה על פי נסיבותיו (למשל, סוג הטיפול הנדון ומצבו הרפואי של המטופל), ובהתחשב ברצון לאפשר לחולה להבין את המידע שנמסר לו ולקבל החלטה מרצון חופשי.
דוגמה
אין לקבל את הסכמת המטופל לבדיקה חודרנית בסמוך לביצועה אלא אם קיימת הצדקה רפואית לכך. אם ניתן, יש להקדים ולקבל את הסכמתו המודעת לבדיקה טרם אשפוזו או טרם הגיעו למרפאה.
  • כאשר הטיפול מורכב ממספר טיפולים חוזרים ונשנים, הזהים זה לזה (למשל טיפולים כימותרפיים) ניתן לקבל את הסכמת המטופל מראש לכלל הטיפולים. הסכמה זו תהיה תקפה כל עוד לא חל שינוי בנסיבות הרפואיות המצדיק בחינה מחודשת של הטיפול הניתן למטופל (למשל המטופל פיתח תגובות לוואי קשות לטיפול ויש צורך בקבלת החלטה אם להמשיך במתן הטיפול או לא).

הסכמה חופשית ומרצון

  • על מנת שהסכמת המטופל לטיפול תהיה תקפה, עליה להינתן מרצון חופשי. כלומר, להינתן שלא תחת לחץ או השפעה, שאליהם לא יכול היה המטופל להתנגד.
  • על המטפל לנקוט אמצעים סבירים שיאפשרו למטופל לקבל החלטה מרצון חופשי.
  • אין לקבל את הסכמת המטופל לטיפול כאשר הוא נמצא על שולחן הטיפולים.
  • אין להפעיל לחץ כבד על המטופל להסכים לטיפול המוצע, בין ישירות ובין באמצעות קרובי משפחה.
דוגמה
אם המטופל נתן הסכמה לטיפול המוצע תחת איום של המטפל כי המשך היחסים הטיפוליים ביניהם מותנה בהסכמתו לבצע את הטיפול המוצע, הסכמתו לטיפול לא ניתנה מרצון חופשי והיא אינה תקפה.
דוגמה
הסכמה שניתנה תחת איום של בני משפחה כי סירוב המטופל לביצוע הטיפול יוביל לניתוק קשרי משפחה, אינה הסכמה שניתנה מרצון חופשי ולכן אינה תקפה.
  • אין להציע למטופל מתנות, פרסים או טובות הנאה בעלות משקל תמורת הסכמתו לבצע את הטיפול.
  • על המטפל להימנע מלנצל את תלותו של המטופל בו לשם קבלת הסכמתו לטיפול המוצע.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין

  • ככלל, לצורך טיפול רופא בקטין נדרשת הסכמת שני הוריו או אפוטרופוס אחר, אם קיים.
  • במקרה של טיפול רפואי דחוף, ניתן להסתפק בהסכמת אחד מההורים.
  • למרות האמור לעיל, קיימים מקרים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו, וכן מקרים שבהם ניתן להספק בהסכמת הקטין ללא צורך בהסכמת הוריו, כפי שמפורט להלן.

טיפול רפואי בקטין שהורהו הורשע או מואשם בביצוע עבירת מין או אלימות כלפיו

בדיקה וטיפול רפואי שגרתי בקטין שמלאו לו 14

  • מטפל רשאי לבצע בדיקה או טיפול שגרתי בקטין שמלאו לו 14 שנה, גם ללא הסכמה מפורשת של הורה וגם ללא נוכחות מלווה מטעמו, בתנאי שהקטין עצמו נתן הסכמה מדעת לבדיקה או לטיפול הרפואי.
  • יש לוודא כי האבחנה וההמלצה לטיפול יימסרו ויוסברו לקטין בשפה המובנת לו ויימסרו לו במכתב המיועד להוריו.
  • למרות זאת, לפני בדיקות וטיפולים נוספים 'שאינם שגרתיים וכן במקרה שיש חשד לבעיה רפואית חמורה או כזו המצריכה מעקב וטיפול נוסף, על המטפל לזמן את ההורים או לשוחח עמם טלפונית למסור להם את המידע ולקבל את הסכמתם. אם הקטין מתנגד לכך או כאשר יש חשש שפנייה להורים תפגע בקטין או בהיענותו לטיפול או תזכן את שלומו יש לערב עובד סוציאלי לפי חוק הנוער.

טיפולים רפואיים מסוימים בקטין ללא הסכמת וידיעת הוריו

טיפולים רפואיים שבהם נדרשת הסכמת הקטין בנוסף להסכמת הוריו

  • קיימים טיפולים מסוימים בקטין שבהם אמנם נדרשת הסכמת ההורים, אולם בנוסף נדרשת הסכמת הקטין או שניתנת לו זכות וטו חמרות הסכמת הוריו.
דוגמה
אדם שאובחן כאינטרסקס
  • כאשר קטין אובחן אינטרסקס וגילו לפחות 14 שנה, לצורך טיפול רפואי נדרשת הסכמתו בנוסף להסכמת הוריו, אלא אם כן סירובו לטיפול מהווה סכנה לשלומו, והוריו מסכימים לטיפול.
  • אם גילו של הקטין מתחת לגיל 14, יש לקבל את הסכמת ההורים בלבד, אך נתונה לו זכות וטו, בתנאי שאין חשש לבריאותו.
  • למידע נוסף ראו זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס).

מקרים בהם ניתן להעניק טיפול ללא הסכמה מדעת

  • סעיף 15 לחוק זכויות החולה מפרט מספר מצבים בהם מטפל רשאי לתת טיפול גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל:
    • בנסיבות שבהן לא נשקפת למטופל סכנה חמורה יש צורך בהתקיימות כל התנאים הבאים:
      1. מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר את קבלת הסכמתו מדעת.
      2. לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי.
      3. אין אפשרות לקבל את הסכמת מיופה כוחו של המטופל, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו - אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
    • בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי (שיש לתת בהקדם) יש צורך באישור ועדת האתיקה ובהתקיימות כל התנאים הבאים:
      1. למטופל נשקפת סכנה חמורה, כלומר, הוא מצוי בסכנה לחייו או קיימת סכנה כי תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי.
      2. יש לתת את הטיפול הרפואי בנסיבות העניין בהקדם, כלומר, מדובר בטיפול רפואי אשר ביצועו דרוש בהקדם לשם הצלת חייו של המטופל או לשם מניעת נכות חמורה בלתי הפיכה מהמטופל. טיפול אשר ביצועו אינו דרוש בדחיפות, אינו ממלא תנאי זה.
      3. צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל. למשל, לא ניתן לכפות טיפול רפואי על חולה סופני שימיו ספורים, שכן הוא לא ישפר את מצבו הרפואי במידה ניכרת.
      4. ועדת האתיקה שוכנעה כי נמסר למטופל מידע כנדרש לשם קבלת הסכמה מדעת.
      5. קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו בדיעבד.
    • בנסיבות של מצב חירום רפואי, שבהן לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל או שאין זמן לכך, ניתן להעניק טיפול רפואי גם ללא הסכמת המטופל, ובתנאי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
      1. המטופל מצוי בסכנה מידית לחייו או קיימת סכנה מידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.
      2. לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל (למשל עקב חוסר הכרה של המטופל, עקב חוסר כשירות לתת הסכמה כאשר הוא סובל מכאבים עזים, עקב דחיפות הטיפול לא ניתן להמתין לשם קבלת הסכמת המטופל)
דוגמה
  • במקרים הבאים ניתן לתת טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל:
    • אדם לקה בהתקף לב ויש לבצע החייאה באופן מיידי לשם הצלת חייו.
    • שבר בירך אצל קשישים מהווה "מצב חירום רפואי" וביצוע ניתוח לתיקון שבר בירך מהווה "טיפול רפואי" דחוף שניתן לבצעו גם ללא הסכמת המטופל (על פי חוזר מינהל הרפואה 30/2004).
    • אדם נפגע קשות בתאונה ואבד את הכרתו. הוא זקוק לטיפול רפואי מיידי לשם הצלת חייו.
    • אדם הנזקק לניתוח בהרדמה מלאה. במהלך הניתוח מצבו מתדרדר למצב מסכן חיים, ויש צורך בביצוע פעולות דחופות לשם הצלת חייו.
    • אדם שנכווה, הסובל כאבים עזים, הזקוק לטיפול רפואי דחוף, ובשל כאביו לא ניתן לקבל ממנו הסכמה.
    • אדם שלקה בליבו, הנמצא בהכרה ומתקשר עם סביבתו, הזקוק לצינתור באופן מיידי.
  • החלטה על מתן טיפול רפואי ללא הסכמתו מדעת של המטופל במצב חירום רפואי יכולה להתקבל על ידי הרופא המטפל.
  • הטיפולים הרפואיים הבאים מצריכים אישור של שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת:
    1. ניתוחים (למעט כירורגיה זעירה);
    2. צינתורים של כלי דם;
    3. דיאליזה;
    4. טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה);
    5. טיפולי הפריה חוץ גופית;
    6. כימותרפיה.
  • אם התקיימו התנאים למתן טיפול ללא הסכמה, המטפל רשאי לתת למטופל רק את הטיפול הרפואי הדחוף שלו הוא זקוק. סעיף 15 (3) לחוק אינו מתיר למטפל להעניק למטופל טיפולים רפואיים נוספים.

חשוב לדעת

  • אם כפה המטפל טיפול רפואי על המטופל, ביצע בו טיפול רפואי ללא הסכמתו או ביצע בו טיפול בהסכמתו אך לא מסר לו מידע בדבר מצבו הרפואי או הטיפול המוצע, יכול המטופל להגיש תביעה נזיקית (תביעה כספית לפיצויים) נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות