על הורים לילד אשר נולד מחוץ לישראל ורק אחד מהוריו הוא תושב קבע להגיש טופס בקשה לקטין לאיחוד משפחות בצירוף אגרה למעמד תושבות קבע
טופס הבקשה יוגש על ידי נוכחות אישית של ההורה תושב הקבע במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה, בצירוף המסמכים הדרושים
קטינים שנולדו מחוץ לישראל, ואשר עומדים בתנאים הקבועים בהמשך, יקבלו מעמד תושבות ארעית למשך שנתיים בהן יוכיחו מרכז חיים בישראל ולאחר מכן יקבלו מעמד תושב קבע
למידע נוסף ראו נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד מחוץ לישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע באתר רשות האוכלוסין וההגירה
טפסים

הורים לילד אשר נולד מחוץ לישראל ורק אחד מהוריו הוא תושב קבע עליהם להגיש טופס בקשה לקטין לאיחוד משפחות בצירוף אגרה למעמד תושבות קבע.

  • טופס הבקשה יוגש על ידי נוכחות אישית של ההורה תושב הקבע במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה, בצירוף המסמכים הדרושים.
  • על הורי קטין שנולד מחוץ לישראל להנפיק תעודת לידה מקורית מהמדינה שבה התרחשה הלידה.
    • ככלל, רשות האוכלוסין וההגירה תיתן עדיפות לתעודת לידה מקורית שאיננה מאומתת על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי.
    • למרות זאת, בסמכות רשות האוכלוסין וההגירה לדרוש אימות על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ותרגום נוטריוני של התעודה.

מי זכאי?

  • ילדים שנולדו מחוץ לישראל ורק אחד מהוריהם הוא בעל מעמד תושב קבע בישראל.

תהליך מימוש הזכות

  • את הבקשה יש להגיש פיזית ברשות האוכלוסין וההגירה (נדרשת נוכחות אישית של ההורה בעל מעמד תושב קבע).
  • לטופס הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
    • הודעת לידה מאומתת ומקורית.
    • תעודת זהות של ההורה תושב הקבע.
    • תעודת זהות של ההורה שאינו תושב קבע או דרכון זר.
    • ראיות למרכז חיים בישראל של ההורה תושב הקבע והקטין בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כמפורט להלן (אם הילד מתחת לגיל שנתיים, יש להגיש ראיות למרכז חיים בישראל של ההורה תושב הקבע בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה ומרכז חיים בישראל עם הילד ממועד לידתו).
    • אם הקטין מעל גיל 14 - יידרש למלא טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני.
  • לאחר הגשת הבקשה , ייבדק מרכז חיים בישראל של הילד וההורה תושב הקבע בשנתיים האחרונות.
  • עובד רשות האוכלוסין וההגירה אשר קיבל את טופס הבקשה, יעדכן את הבקשה במערכת הממוחשבת, ויצרף לה את כל המסמכים הנדרשים.
  • לאחר רישום הבקשה, תישלח שאילתה למוסד לביטוח לאומי, למשרד החינוך או לרשות החינוך המקומית כדי לקבל מידע נוסף להוכחת מרכז חיים בישראל.
  • ככלל, לאחר שהוגשו כל המסמכים והוכח מרכז חיים בישראל כנדרש, ובהיעדר מניעה ביטחונית, יינתן רישיון לישיבת ארעי לשנתיים (אשרת א/5) ולאחר מכן יינתן לקטין רישיון לישיבת קבע, בתנאי שההורה הילד המשיכו לקיים מרכז חיים בישראל
    • למרות זאת, קטין מעל גיל 14 אשר נרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני, ומתגורר בגדה המערבית או ברצועת עזה, יקבל היתר שהייה בישראל בלבד, בכפוף לבחינת עמדת גורמי המשטרה והביטחון, ולא רישיון ישיבה בישראל.

הוכחת מרכז חיים בישראל

  • הוכחת מרכז חיים בישראל הוא הליך המנוהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעותו יכול אדם המבקש לקבל מעמד של תושב הקבע או להחזיר מעמד זה שנשלל ממנו, להוכיח כי הוא מנהל מרכז חיים בישראל.
  • כדי להוכיח מרכז חיים בישראל, יידרש אותו אדם להגיש מסמכים וראיות לרשות האוכלוסין וההגירה, אשר ייקבעו על ידי רכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה. רשימת הדרישות לראיות ולמסמכים תימסר על ידי עובד רשות האוכלוסין וההגירה לידי המבקש במעמד הגשת הבקשה או דרך משלוח בדואר רשום למענו של המבקש, וזאת לאחר ציונם על גבי "בקשה להמצאת ראיות למרכז חיים בישראל".
  • רשות האוכלוסין וההגירה, בדרך כלל, תדרוש את המצאת המסמכים הבאים או חלק מהם כדי להוכיח מרכז חיים בישראל (רשימה זו אינה סגורה, רשות האוכלוסין וההגירה יכולה לדרוש מסמכים נוספים מעבר לרשימה זו, אם הם רלוונטיים לבקשה):
    • חוזה רכישת דירה או חוזה שכירות.
    • אישור העירייה או המועצה המקומית על מגורים.
    • חשבונות הדירה (אם חשבונות הדירה כלולים בתוך דמי השכירות שמשלם המבקש, יש להמציא מכתב מהמשכיר אשר מציין זאת).
    • אישורים על כיסויים רפואיים (בין היתר, אסמכתאות לחברות בקופות חולים, פנקסי החיסונים של ילדי המבקש, המיקום של המרפאה המטפלת, דפי שחרור מאשפוז, וכו')
    • אישורים על קבלת שירותים במוסדות ממשלתיים.
    • אישורי לימודים מהמוסד החינוכי בו לומדים ילדי תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו (אם לתושב הקבע יש ילדים).
    • אישור מקום עבודה (אם תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו או בן/בת זוגו תלמיד, סטודנט, או מובטל, יש להגיש אסמכתאות אשר מאשרות זאת).
    • תלושי משכורת.
    • אישור ניהול חשבון בנק ופירוט תנועות העובר ושב בחשבון.
    • מסמכי נסיעה ישראליים ומסמכי נסיעה זרים (דרכונים, תעודות מעבר, אישורי כניסה ויציאה, לרבות מסמכים ואישורים מטעם הרשות הפלסטינית).
טיפ
  • בנוסף למסמכים שיידרשו, יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה כל ראיה נוספת שיש בה כדי להעיד על קיום מרכז חיים בישראל.
  • נוהל רשות האוכלוסין להוכחת מרכז חיים בישראל קובע כי אסור לעובד רשות האוכלוסין לבקש מסמכים שאינם רלוונטיים לבקשה ועליו למחוק אותם מהרשימה הנדרשת.
  • יש להגיש את המסמכים הנדרשים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
שימו לב
  • אם המסמכים הנדרשים לא יוגשו לרשות האוכלוסין תוך 45 ימים, רשות האוכלוסין וההגירה תמחק את הבקשה להחזרת המעמד.
  • במקרה זה, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישלח הודעת סירוב ויעדכן במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה את ההחלטה לסרב לבקשה. כמו כן, עובד רשות האוכלוסין וההגירה יעדכן במערכת הממוחשבת כי כל הגשה של בקשה חדשה מטעם אותו תושב קבע מותנת בהמצאת המסמכים החסרים שהתבקשו.
  • יש להגיש את המסמכים המקוריים בצירוף העתק של כל אחד מהמסמכים המוגשים.
  • לאחר הגשת המסמכים המקוריים וההעתקים, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישווה בין ההעתק לבין המסמך המקורי, ואם ימצא כי ההעתק תואם את המקור, הוא יחתום חתימה של "נאמן למקור" על ההעתק, ויחזיר את המסמכים המקוריים אל המבקש.
  • ההחלטה הסופית בבקשה תתקבל על סמך הראיות שהוגשו, הבדיקה שביצעה רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר קיום ראיון עם אותו אדם המבקש להסדיר את מעמדו כתושב קבע.

משך הטיפול בבקשה ואשרות זמניות

  • משך הטיפול בבקשה לקטין הוא כ-6 חודשים מיום הגשת הבקשה וכל המסמכים הדרושים.
  • יש מקרים בהם יש צורך בקיום בדיקות משך תקופה ארוכה יותר (בהתאם לנסיבות כגון: גיל הקטין במועד הגשת הבקשה, הצורך לקבל עמדות מרשויות וגורמים אחרים ובירורים הנדרשים לשם כך) במקרים אלה, משך הזמן יתארך מעבר ל-6 חודשים.
  • במקרה בו לא מתקבלת החלטה במשך 6 חודשים, והעיכוב במתן ההחלטה נובע מרשות האוכלוסין וההגירה, יינתן לקטין אישור שהייה זמני, כמפורט להלן:
    • לקטין שלא נרשם במרשם מחוץ לישראל ואין בידיו מסמך המאפשר הטבעת אשרה עליו, האשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 תוטבע בטופס "על 11".
    • לקטין בעל דרכון זר, כולל קטין הרשום במרשם אוכלוסין אחר, יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 על גבי דרכונו הזר.
    • קטין שנכנס בגדרי חוק איחוד משפחות, ישהה בישראל באמצעות היתרים זמניים שיונפקו ע"י מפקד האזור ביו"ש על פי הפניה של רשות האוכלוסין.
    • לקטין תושב הגדה המערבית ורצועת עזה שנכנס בגדרי חוק איחוד משפחות והוא מתחת לגיל 14 תינתן אשרה ורישיון לישיבה וביקור מסוג ב/2 שיוטבע בטופס "על/11".

חשוב לדעת

  • אם הילד הנדרש רישומו הוא מעל גיל 14, תדרוש רשות האוכלוסין וההגירה ממנו למלא טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני.
  • בקשת רישומו של ילד שנולד בחו"ל להורים תושבי קבע, תיבחן לפי גילו ביום הגשת בקשת הרישום על ידי ההורים. אם הבקשה הוגשה כאשר הילד הוא קטין, אך בזמן בחינת הבקשה על ידי משרד הפנים, הילד עבר את גיל 18, הבקשה עדיין תיבחן כאילו הילד קטין.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שםאתרדוא"לטל'
מענה ממשלתי מרכזי אתרדוא"ל
1299
שי"ל אתרפניה מקוונת
118

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • מידע זה נכתב בסיוע עו"ד רותם סלמה.