על הורים לילד אשר נולד בישראל ורק אחד מהוריו הוא תושב קבע להגיש טופס בקשה לרישום ילד שנולד בישראל לתושב ישראל
טופס הבקשה יוגש על ידי נוכחות אישית של ההורה תושב הקבע במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה, בצירוף המסמכים הדרושים
קטינים שנולדו בישראל ואינם רשומים במרשם אוכלוסין כלשהו, ואשר עומדים בתנאים הקבועים בהמשך, יקבלו מעמד תושב קבע
למידע נוסף ראו סעיף 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974
טפסים

הורים לילד אשר נולד בישראל ורק אחד מהוריו הוא תושב קבע, צריכים להגיש טופס בקשה לרישום ילד שנולד בישראל לתושב ישראל.

  • טופס הבקשה יוגש בנוכחות אישית של ההורה תושב הקבע במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
  • כאשר הלידה מתרחשת בבית חולים בישראל, על ההורים לדאוג למילוי הודעת לידת חי על ידי האחראי על הרישום בבית החולים, ולקבל לידיהם את ההודעה המקורית, למידע נוסף ראו בהמשך.
  • אם הלידה לא התרחשה במוסד (לידה לא בבית חולים), על ההורים לפנות אל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, לרשום את הודעת לידת החי, ולקבל את ההודעה לידיהם, למידע נוסף ראו בהמשך.

מי זכאי?

  • ילדים שנולדו בישראל ורק אחד מהוריהם הוא בעל מעמד תושב קבע בישראל.

תהליך מימוש הזכות

  • הורים לילד שנולד בישראל ושרק אחד מהם הוא בעל מעמד תושב קבע בישראל, חייבים להגיש בקשה לרישום ילד לרשות האוכלוסין וההגירה.
  • הבקשה תוגש על גבי טופס "רישום ילד שנולד בישראל".
  • בנוסף עליהם למלא טופס בקשה למתן רישיון לישיבת קבע (רישום ילדים).
  • את הבקשה עליהם להגיש פיזית ברשות האוכלוסין וההגירה, ולצרף א, המסמכים הבאים:
    1. הודעה על לידת חי מבית החולים בישראל (מקורית) או הודעת לידה מפקיד הלידות במינהל האוכלוסין במשרד הפנים אם הלידה לא הייתה בבית החולים.
    2. תעודת זהות של ההורה תושב הקבע.
    3. תעודת זהות של ההורה שאינו תושב קבע או דרכון זר.
    • הנפקת ראיות למרכז חיים בישראל של ההורה תושב הקבע והקטין בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כמפורט בהמשך (אם הילד מתחת לגיל שנתיים, נדרשת הנפקת ראיות למרכז חיים בישראל של ההורה תושב הקבע בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה ומרכז חיים בישראל עם הילד ממועד לידתו).
    • אם הקטין מעל גיל 14 – יידרש למלא טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני.
שימו לב
אין לגבות אגרה על מתן רישיון לישיבת קבע.
  • לאחר הגשת הבקשה לילד שנולד בישראל וטרם נרשם במרשם אוכלוסין אחר, ייבדק מרכז חיים בישראל של הילד וההורה תושב הקבע בשנתיים האחרונות.
  • עובד רשות האוכלוסין וההגירה אשר קיבל את טופס הבקשה, יעדכן את הבקשה במערכת הממוחשבת, ויצרף לה את כל המסמכים הנדרשים.
  • לאחר רישום הבקשה, תישלח שאילתה למוסד לביטוח לאומי, למשרד החינוך או לרשות החינוך המקומית כדי לקבל מידע נוסף להוכחת מרכז חיים בישראל.
  • אם הוגשה הבקשה וכל המסמכים הדרושים, הוכח מרכז חיים בישראל, יינתן לילד מעמד כדלקמן:
    • אם הילד אינו רשום במרשם אוכלוסין אחר (ברשות הפלסטינית או בחו"ל), יינתן לו מעמד של תושב קבע.
    • אם הילד מחזיק בדרכון זר או התגורר בחו"ל דרך קבע, יינתן לו מעמד תושב ארעי (אשרת א/5) למשך שנתיים, ולאחר הוכחת המשך קיום מרכז חיים בישראל בשנתיים אלו, יקבל מעמד של תושב קבע.
    • ילד מתחת לגיל 14, שנרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני, או מתגורר בגדה המערבית או ברצועת עזה, יקבל מעמד תושב ארעי (אשרת א/5) למשך שנתיים, ולאחר הוכחת המשך קיום מרכז חיים בישראל בשנתיים אלו, יקבל מעמד של תושב קבע.
    • ילד מעל לגיל 14, שנרשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני, או מתגורר בגדה המערבית או ברצועת עזה, יקבל היתר שהייה בישראל בלבד, בכפוף לבחינת עמדת גורמי המשטרה והביטחון, ולא מעמד של תושב.

הנפקת תעודת לידת חי לילד שנולד בבית החולים

  • החובה למסור לרשות האוכלוסין וההגירה הודעת לידת החי לילד אשר נולד בבית חולים, מוטלת על בית החולים בו התרחשה הלידה.
  • לאחר הלידה, האחראי על רישום הודעת לידת החי בבית החולים ימלא את הודעת הלידה:
    • הורי הילד ימסרו לאחראי על רישום הודעת לידת החי את כל הפרטים הדרושים.
    • הורי הילד יינכחו אישית לפניו.
    • ההורה תושב הקבע יציג תעודת זהות, וההורה שאינו תושב קבע יציג דרכון או תעודת מעבר.
    • במידת הצורך, על האחראי על רישום הודעת לידת החי לפנות למרשם האוכלוסין ולקבל מידע נוסף.
  • לאחר מילוי הפרטים ואימותם, ימסור האחראי על רישום הודעת לידת החי את הודעת הלידה להורים, וישלח אותה ללשכת מינהל האוכלוסין במשרד הפנים.
שימו לב
  • הודעת לידת החי המונפקת על ידי בית החולים איננה מהווה תעודת לידה ורישום במרשם האוכלוסין.
  • על יסוד הודעת הלידה המונפקת על ידי בית החולים, פקיד הרישום במשרד הפנים יורה על רישומו של תינוק במרשם האוכלוסין, במידה והתקיימו התנאים לעיל

הנפקת תעודת לידת חי לילד שנולד במקום שאינו בית חולים

  • החובה למסור לרשות האוכלוסין וההגירה הודעה על לידת חי אשר התרחשה מחוץ לבית החולים מוטלת על הורי התינוק.
  • על ההורים לפנות לפקיד הלידות בלשכת מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, אשר רושם את הודעות הלידה.
  • בכדי להנפיק הודעת לידה, פקיד הלידות ידרוש מההורים לעמוד בתנאים הבאים:
    • נדרשת נוכחות אישית של שני ההורים, במידה והם נשואים.
    • ההורה תושב הקבע יציג תעודת זהות, וההורה שאינו תושב קבע יציג דרכון או תעודת מעבר.
    • הצגת תעודת רופא או תצהיר מאת מיילדת מוסמכת אשר טיפלו בלידה. בהעדר מסמכים רפואיים אלו, יידרשו המסמכים הבאים:
      1. תצהירים מטעם הורי הילד המצביעים על היותה של האם אמו הביולוגית.
      2. אישור רפואי שניתן בידי רופא מוסמך על מעקב אחר היריון, שנערך החל משבוע 28 להיריון
      3. אישור רפואי שניתן בידי רופא מוסמך אשר בדק את אם היילוד ,תוך 48 שעות מיום הלידה.
שימו לב
בהעדר המסמכים הרפואיים לעיל, נדרש ביצוע בדיקה גנטית שנעשתה על פי צו של בית משפט לענייני משפחה לפי חוק מידע גנטי התשס"א – 2000 ,לשם קביעה כי האם היא אכן אימו הביולוגית של הילד (בדיקת רקמות של אם הילוד והילוד).
  • לאחר מסירת המסמכים לעיל, תונפק להורים הודעת לידה.

הוכחת מרכז חיים בישראל

  • הוכחת מרכז חיים בישראל הוא הליך המנוהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעותו יכול אדם המבקש לקבל מעמד של תושב הקבע או להחזיר מעמד זה שנשלל ממנו, להוכיח כי הוא מנהל מרכז חיים בישראל.
  • כדי להוכיח מרכז חיים בישראל, יידרש אותו אדם להגיש מסמכים וראיות לרשות האוכלוסין וההגירה, אשר ייקבעו על ידי רכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה. רשימת הדרישות לראיות ולמסמכים תימסר על ידי עובד רשות האוכלוסין וההגירה לידי המבקש במעמד הגשת הבקשה או דרך משלוח בדואר רשום למענו של המבקש, וזאת לאחר ציונם על גבי "בקשה להמצאת ראיות למרכז חיים בישראל".
  • רשות האוכלוסין וההגירה, בדרך כלל, תדרוש את המצאת המסמכים הבאים או חלק מהם כדי להוכיח מרכז חיים בישראל (רשימה זו אינה סגורה, רשות האוכלוסין וההגירה יכולה לדרוש מסמכים נוספים מעבר לרשימה זו, אם הם רלוונטיים לבקשה):
    • חוזה רכישת דירה או חוזה שכירות.
    • אישור העירייה או המועצה המקומית על מגורים.
    • חשבונות הדירה (אם חשבונות הדירה כלולים בתוך דמי השכירות שמשלם המבקש, יש להמציא מכתב מהמשכיר אשר מציין זאת).
    • אישורים על כיסויים רפואיים (בין היתר, אסמכתאות לחברות בקופות חולים, פנקסי החיסונים של ילדי המבקש, המיקום של המרפאה המטפלת, דפי שחרור מאשפוז, וכו')
    • אישורים על קבלת שירותים במוסדות ממשלתיים.
    • אישורי לימודים מהמוסד החינוכי בו לומדים ילדי תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו (אם לתושב הקבע יש ילדים).
    • אישור מקום עבודה (אם תושב הקבע המבקש את החזרת מעמדו או בן/בת זוגו תלמיד, סטודנט, או מובטל, יש להגיש אסמכתאות אשר מאשרות זאת).
    • תלושי משכורת.
    • אישור ניהול חשבון בנק ופירוט תנועות העובר ושב בחשבון.
    • מסמכי נסיעה ישראליים ומסמכי נסיעה זרים (דרכונים, תעודות מעבר, אישורי כניסה ויציאה, לרבות מסמכים ואישורים מטעם הרשות הפלסטינית).
טיפ
  • בנוסף למסמכים שיידרשו, יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה כל ראיה נוספת שיש בה כדי להעיד על קיום מרכז חיים בישראל.
  • נוהל רשות האוכלוסין להוכחת מרכז חיים בישראל קובע כי אסור לעובד רשות האוכלוסין לבקש מסמכים שאינם רלוונטיים לבקשה ועליו למחוק אותם מהרשימה הנדרשת.
  • יש להגיש את המסמכים הנדרשים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
שימו לב
  • אם המסמכים הנדרשים לא יוגשו לרשות האוכלוסין תוך 45 ימים, רשות האוכלוסין וההגירה תמחק את הבקשה להחזרת המעמד.
  • במקרה זה, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישלח הודעת סירוב ויעדכן במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה את ההחלטה לסרב לבקשה. כמו כן, עובד רשות האוכלוסין וההגירה יעדכן במערכת הממוחשבת כי כל הגשה של בקשה חדשה מטעם אותו תושב קבע מותנת בהמצאת המסמכים החסרים שהתבקשו.
  • יש להגיש את המסמכים המקוריים בצירוף העתק של כל אחד מהמסמכים המוגשים.
  • לאחר הגשת המסמכים המקוריים וההעתקים, עובד רשות האוכלוסין וההגירה ישווה בין ההעתק לבין המסמך המקורי, ואם ימצא כי ההעתק תואם את המקור, הוא יחתום חתימה של "נאמן למקור" על ההעתק, ויחזיר את המסמכים המקוריים אל המבקש.
  • ההחלטה הסופית בבקשה תתקבל על סמך הראיות שהוגשו, הבדיקה שביצעה רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר קיום ראיון עם אותו אדם המבקש להסדיר את מעמדו כתושב קבע.

משך הטיפול בבקשה ואשרות זמניות

  • משך הטיפול בבקשה לקטין עד גיל שנה הוא 6 חודשים מיום הגשת הבקשה וכל המסמכים הדרושים.
  • משך הטיפול בבקשה לקטין מעל גיל שנה הוא 6 חודשים מיום הגשת הבקשה וכל המסמכים הדרושים, למרות זאת, יש מקרים בהם יש צורך בקיום בדיקות משך תקופה ארוכה יותר (בהתאם לנסיבות כגון: גיל הקטין במועד הגשת הבקשה, הצורך לקבל עמדות מרשויות וגורמים אחרים ובירורים הנדרשים לשם כך). במקרים אלה, משך הזמן יתארך מעבר ל-6 חודשים.
  • במקרה שבו לא מתקבלת החלטה במשך שישה חודשים, והעיכוב במתן ההחלטה נובע מרשות האוכלוסין וההגירה, יינתן לקטין אישור שהייה זמני, כמפורט להלן:
    • לקטין שלא נרשם במרשם מחוץ לישראל ואין בידיו מסמך המאפשר הטבעת אשרה עליו, האשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 תוטבע בטופס "על 11".
    • לקטין בעל דרכון זר, כולל קטין הרשום במרשם אוכלוסין אחר, יינתן רישיון ישיבה מסוג ב/2 על גבי דרכונו הזר.
    • קטין שנכנס בגדרי חוק איחוד משפחות, ישהה בישראל באמצעות היתרים זמניים שיונפקו ע"י מפקד האזור על פי הפניה של רשות האוכלוסין.
    • לקטין תושב הגדה המערבית ורצועת עזה ששנכנס בגדרי חוק איחוד משפחות והוא מתחת לגיל 14 תינתן אשרה ורישיון לישיבה וביקור מסוג ב/2 שיוטבע בטופס "על/11".

חשוב לדעת

  • אם הילד הנדרש רישומו הוא מעל גיל 14, תדרוש רשות האוכלוסין וההגירה ממנו למלא טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שםאתרדוא"לטל'
מענה ממשלתי מרכזי אתרדוא"ל
1299
שי"ל אתרפניה מקוונת
118

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • מידע זה נכתב בסיוע עו"ד רותם סלמה.