הקדמה:

עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד ומתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות
אם הועסק מטפל סיעודי בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן הוא זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל, בנוסף למשכורתו החודשית
לא ניתן לקבוע בהסכם עבודה מספר שעות מנוחה נמוך יותר או שכר נמוך יותר במנוחה השבועית

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע (ארצי) 47576-10-12‏
תאריך:
07/07/2016

רקע עובדתי

  • אזרחית מולדביה הועסקה עד למועד התפטרותה כמטפלת הסיעודית של מעסיקה.
  • בכל תקופת העסקתה התגוררה העובדת בחדר משלה בבית המעסיק.
  • עם קבלתה של העובדת לעבודה, נחתם בין הצדדים הסכם העסקה שנקבע בו, בין היתר, כי לעובדת מגיעה מנוחה שבועית בת 24 שעות.
  • לאחר שהתפטרה, הגישה העובדת תביעה נגד המעסיק לבית הדין האזורי בחיפה לתשלום הפרשי שכר לשכר מינימום, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה ופדיון חופשה וחג, בתוספת פיצויי הלנת שכר.
  • כחלק מתביעתה לשעות נוספות טענה העובדת כי ניתנה לה מנוחה שבועית בת 12 שעות בלבד והיא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית. המעסיק טען שמאחר והעובדת לא הזכירה עילה זו במפורש בכתב התביעה, היא אינה רשאית להעלות טענה זו עתה וכי העובדת שהתה במנוחה שבועית בת 26 שעות.
  • בית הדין האזורי קבע שהעובדת זכאית למנוחה שבועית, וזאת למרות פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ גלוטן ובדיון הנוסף עליו, שבו נפסק כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים סיעודיים המתגוררים בבית מטופליהם. כמו כן ציין בית הדין שמאחר והעובדת היא נוצרייה, יום מנוחתה השבועי הוא יום ראשון.
  • בית הדין האזורי קיבל את טענת המעסיק לפיה שהתה העובדת במנוחה שבועית בת 26 שעות ופסק כי העובדת זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית. כיוון שהמשיבה לא הגישה תחשיב ברכיב זה, העריך בית הדין את תביעתה בסך 10,575 ש"ח. כמו כן חייב בית הדין את המעסיק לשלם הפרשי שכר מינימום בסך 4,615 ש"ח.
  • המעסיק ערער לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה. הערעור התמקד בחיוב בתשלום גמול עבודה בימי המנוחה השבועית והפרשי שכר מינימום.
  • הערעור התמקד בשאלה האם מטפלים סיעודיים המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית, ואם כן, מהו אורכה של אותה מנוחה שבועית ומהו הגמול עבור העבודה בה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי קיבל את רובו של הערעור וקבע שעובדי סיעוד המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות, ואם הועסק העובד בשעות המנוחה השבועית הוא זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל, בנוסף למשכורתו הרגילה:

זכאותם של עובדי סיעוד למנוחה שבועית

  • בית הדין ציין שבמקרה זה מתנגשים זכויותיהן של שתי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות: אוכלוסיית המטופלים הסיעודיים, הזקוקים לטיפול ולהשגחה מיוחדים ותלויים בזולת, ומנגד אוכלוסיית המטפלים בתחום הסיעוד, המורכבת ברובה מעובדים זרים,
  • למרות פסיקת בית המשפט העליון לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל בעניינם של עובדים סיעודיים המתגוררים בבית מטופליהם, קיימת למטפלים הסיעודיים זכות למנוחה שבועית, כמו לכל אדם באשר הוא אדם:

יום המנוחה השבועית

  • סעיף 7(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שלגבי יהודי המנוחה השבועית צריכה לכלול את השבת, ולגבי מי שאינו יהודי את יום השבת או יום ראשון או יום שישי בשבוע, הכול כפי המקובל על העובד כיום המנוחה השבועית שלו.
  • במקרה זה העובדת היא נוצרייה ולכן המנוחה השבועית שלה צריכה לכלול את יום ראשון בשבוע.

אורכה של המנוחה השבועית למטפל בסיעוד המתגורר בבית המטופל

  • בית הדין פסק כי אורכה של המנוחה השבועית למטפל בסיעוד המתגורר בבית המטופל, הוא 25 שעות:
    • לפי סעיף 8 לחוק שעות עבודה ומנוחה, רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות לגבי עבודות מסוימות, מנוחה שבועית שתהיה בת פחות מ- 36 שעות, אך לא פחות מ-25 שעות רצופות. תקנות מכוח סעיף זה הותקנו, למשל, לגבי עובדי בתי חולים.
    • כמו כן, לפי סעיף 9 לחוק, העסקת עובד במנוחה השבועית אסורה, אלא אם ניתן היתר לכך מאת שר העבודה. נכון להיום, לא ניתן היתר להעסקת מטפלים בסיעוד במנוחה השבועית, אולם ניתן היתר כללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בקשישים ובילדים, תמורת מנוחת פיצוי רצופה בת 25 שעות לפחות.
    • לאור זאת מן הראוי לקבוע, כי יש להעמיד את משכה של המנוחה השבועית לגבי המטפלים בסיעוד המתגוררים בבית מטופליהם על 25 שעות רצופות לפחות.
  • לגבי אופן קביעת המנוחה השבועית לגבי המטפל בסיעוד הדגיש בית הדין את הנקודות הבאות:
    • ראשית - על המעסיק להבהיר מראש לעובד בסיעוד הגר בבית המטופל, בכתב בהסכם העבודה ובעל פה, לגבי זכאותו לחופשת מנוחה בת 25 שעות רצופות.
    • שנית - יש לציין מראש שבמהלך חופשת המנוחה יכול העובד על פי רצונו לשהות בבית המטופל או מחוצה לו.
    • שלישית - יש להדגיש בפני המטפל בסיעוד, ומראש, כי בזמן חופשת מנוחתו הוא פטור מכל עבודה ומחויבות למטופל, וכי המעסיק או אדם מטעמו אינו רשאי לדרוש זאת ממנו, גם אם המטפל בחר לשהות בזמן חופשת מנוחתו בבית המטופל.
  • אסור למעסיק לקבוע בהסכם העבודה או בכל הסכם אחר כי מספר שעות המנוחה השבועית של עובד הסיעוד יהיה נמוך מ-25 שעות.

גמול עבודה בימי המנוחה השבועית

  • אם הועסק מטפל סיעודי בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן הוא זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל.
  • כיום מנוחה, לעניין חישוב השכר היומי של מטפל בסיעוד העובד ביום מנוחתו, ייחשב רצף השעות ללא הפסקה, מתחילת עבודת המטפל בבוקר ועד לסיומה בלילה, כשהמטופל הולך לישון וזאת כשהמטפל עובד במתכונת עבודתו הרגילה.
  • גמולו של המטפל עבור אותו יום צריך להיות 150% משכרו עבור יום עבודה רגיל, שאינו יום המנוחה.
  • ככל שעבודתו של העובד ביום המנוחה שונה ממתכונת העבודה ביום עבודה רגיל, יחושב התגמול בהתאמה, בשינויים המחויבים.

פסיקת בית הדין במקרה הספציפי של הערעור

  • בית הדין האזורי קבע בפסק דינו, כי העובדת שהתה במנוחה שבועית בת 26 שעות. לכן, לאחר שבית הדין הגיע למסקנה כי אורכה של המנוחה השבועית למטפלים בסיעוד צריך לעמוד על 25 שעות רצופות לפחות, הרי שהעובדת קיבלה מנוחה שבועית מעבר לכך, ולפיכך המעסיק אינו חב לה דבר ברכיב זה.
  • לגבי תשלום תמורת עבודה במנוחה השבועית - במקרה שלפנינו, העובדת לא הביאה ראיות לכך שעבדה במהלך המנוחה השבועית, ולא ציינה את סכום התביעה בגין עבודתה זו. בית הדין הארצי קבע כי יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי שחייב את המעסיק לשלם לה שכר עבור עבודתה ביום המנוחה לאחר שקבע את הסכום באמצעות הערכה.

משמעות

  • עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד ומתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות.
  • אם הועסק מטפל סיעודי בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן הוא זכאי לשכר של 150% משכרו הרגיל, בנוסף למשכורתו.
  • המעסיק אינו רשאי לקבוע (אפילו בהסכם עם העובד) כי אורך המנוחה השבועית יהיה קצר מ-25 שעות או כי הגמול עבור עבודה ביום המנוחה יהיה נמוך מ-150%.

פסקי דין נוספים הקשורים לסוגיה זו

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.