עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד זכאים ליום מנוחה שבועי
עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה מעבר למשכורתם הרגילה
בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
שם התיק:סעש (חי') 29369-07-12‏
תאריך:12.08.2014
קישור:לקריאת פסק הדין

העובדות

  • עובדת זרה ממולדובה הועסקה במשך מספר שנים כעובדת סיעוד אצל בני זוג מבוגרים.
  • העובדת התגוררה בביתם של בני הזוג 7 ימים בשבוע, כולל ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
  • על פי הסכם העבודה שנחתם ביניהם, שכרה של העובדת כלל משכורת חודשית, תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון, דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
  • לטענת העובדת, היא עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית, ועל כן היא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה ובהסתמך על עקרונות כללים ועל הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט וחוק שכר מינימום.
  • טענת ההגנה היתה שהעובדת רק שהתה בדירת בני הזוג בימי המנוחה, אך לא עבדה. בנוסף נטען כי גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה, אזי היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע ש חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדי סיעוד.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים ביום א', יום המנוחה השבועי שלה, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
  • בית הדין קבע כי למרות פסיקת בית המשפט העליון בעבר לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד (ובכלל זה הוראות המתייחסות להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן), לעובדת הסיעוד זכות לגמול עבור עבודתה ביום המנוחה וזאת מכוח חוקים אחרים - שלגביהם לא נקבע כי אינם חלים על עובדי הסיעוד:
  • לפי חוק שכר מינימום במועד התביעה, משרה מלאה היתה 186 שעות בחודש (כאשר עובדים 5 או 6 ימים בשבוע). אולם באשר לשאלה מהי "משרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו" ביחס לעובדת הסיעוד, הסתמך בית הדין על חוק הביטוח הלאומי אשר מכוחו שולמה לבני הזוג גמלת סיעוד, שממנה שולם שכרה של העובדת.
    • סעיף 225 לחוק קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תינתן למי ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות.
    • החוק אינו קובע רף מינימום של שבעה ימים אלא של שישה ימים.
    • מכאן שהיום השביעי בשבוע אינו חלק מימי העבודה הכלולים ב"משרה מלאה" של עובד סיעוד, ולפיכך יש לשלם לעובדת פיצוי עבור עבודתה ביום זה בנוסף על השכר המשולם לה עבור עבודתה במשרה מלאה.
  • גובה הפיצוי של העובדת יהיה בשווי של יום עבודה רגיל.

משמעות

  • עובדים זרים העובדים בסיעוד, זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם.
  • עובדים זרים בסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי, זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם להם בגין עבודתם.
  • גובה הפיצוי הוא שווי של יום עבודה רגיל. (קביעה זו השתנתה בפסק דין מאוחר יותר של בית הדין הארצי לעבודה - למידע נוסף ראו בפסקת "חשוב לדעת" להלן).

חשוב לדעת

  • בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע, בין היתר, כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל - לפרטים נוספים.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים