מי שנקט הליך משפטי בגין פרסום לשון הרע נגדו, נדרש להוכיח, בין השאר, כי הפרסום עונה להגדרה של "לשון הרע"
"לשון הרע" הוא כל תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר (אדם או תאגיד)
לא כל קללה, גידוף ואמירה פוגענית ייחשבו בהכרח כ"לשון הרע"
לא כל ביקורת, גם אם היא קשה ונוקבת, תיחשב לשון הרע ויש הבדל בין "הבעת דעה" לבין "קביעת עובדה"
אזהרה
המידע בדף זה ובשאר הדפים בנושא לשון הרע הינו כללי ומבוסס על חוק איסור לשון הרע והפסיקה
  • פסיקת בתי-המשפט בנושא אינה אחידה, מתפתחת ומשתנה לפי העובדות והנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים משפטיים או אחרים.

"לשון הרע" (יש המכנים גם "הוצאת דיבה") הוא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר: אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו').

  • מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם (מידע בהמשך).
  • על הנפגע להוכיח, בין השאר, כי התוכן שפורסם עונה להגדרה של "לשון הרע", כפי שמופיעה בחוק.
  • הרכיב הנוסף שעל הנפגע להוכיח הוא כי התוכן אכן "פורסם" כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה.
שימו לב
  • הקביעה האם מדובר ב"לשון הרע" נעשית רק על-ידי בית-המשפט, בהתאם לראיות ולנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
  • ישנם מקרים בהם תוכן מסוים ייחשב כ"לשון הרע" ובמקרים אחרים, אותו התוכן או תוכן דומה לו, לא ייחשב כ"לשון הרע" שכן כל מקרה נבחן לגופו.

ההגדרה של "לשון הרע"

  • חוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול:
    • להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
    • לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.
    • לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם.
    • לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
  • הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב).
  • ההחלטה האם מדובר ב"לשון הרע" נעשית על-ידי בית-המשפט באופן אובייקטיבי באמצעות מבחן ה"אדם הסביר" ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן, ההגדרה של "לשון הרע" עלולה להשתנות ממקרה למקרה, גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.
שימו לב
  • מאחר ובית-המשפט בוחן את התוכן באופן אובייקטיבי, אין משמעות לכוונת המפרסם והאם הוא הביע דעה או קבע עובדה.
  • כמו כן, אין משמעות לתחושות הסובייקטיביות של הנפגע מהפרסום (עלבון, בושה, השפלה וכו').
  • בהליך פלילי בגין פרסום לשון הרע, על הנפגע להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע בשמו הטוב ובכבודו.

הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע

  • מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו (אדם או תאגיד) רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

הליך אזרחי- הגשת תביעה כספית

  • בהליך אזרחי, הנפגע (התובע) רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי.
    • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח כי נגרם נזק, בפועל, כתוצאה מהפרסום.
    • ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד כ-160,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, אם התובע יוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
    • סכום הפיצוי צמוד למדד ומשתנה מעת לעת (הסכום מחושב לפי המדד הבסיסי בשנת 1998, השנה שבה נקבע הפיצוי בחוק ועמד אז על 50,000 ₪).
  • בנוסף לפיצוי כספי, בית-המשפט מוסמך להורות, בין השאר, על הסרת הפרסום, החרמתו ועל פרסום הכחשה או הודעה מתקנת.
  • למידע נוסף ראו הליך משפטי אזרחי במקרה של פרסום לשון הרע (תביעה לפיצוי כספי).
שימו לב
  • אם התביעה מוגשת לבית-משפט לתביעות קטנות, סכום התביעה מוגבל ל-37,700 ₪ (נכון לינואר 2024).
  • במקרים רבים, סכום הפיצוי הנפסק (אם נפסק) לטובת הנפגע, נמוך ולעתים אף נמוך משמעותית מהסכום שנדרש בכתב-התביעה.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם קבלת החלטה על נקיטת או אי-נקיטת הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

הליך פלילי- הגשת קובלנה פלילית

  • חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום לשון הרע מהווה גם עבירה פלילית.
  • ככלל, במשפט פלילי המדינה היא המאשימה (ולא קורבן העבירה) והיא זו שמגישה כתב-אישום נגד מבצע העבירה. עם זאת, החוק מאפשר למי שפורסמה נגדו לשון הרע להגיש מעין "כתב-אישום פרטי" נגד המפרסם.
  • בהליך ייחודי זה הנפגע, המכונה "קובל", מגיש "קובלנה פלילית" (כתב-אישום) נגד המפרסם, המכונה "נאשם/נקבל" וההליך מתנהל ככל הליך פלילי אחר.
  • בשונה מההליך האזרחי, בהליך הפלילי על הנפגע להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בשמו הטוב או בכבודו וכי הפרסום הגיע לשני אנשים לפחות, חוץ ממנו.
  • מעבר להרשעה בביצוע עבירה, בית-המשפט מוסמך להטיל על הנאשם (המפרסם), עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי כספי לנפגע וכו'.
  • למידע נוסף ראו הליך משפטי פלילי במקרה של פרסום לשון הרע (קובלנה פלילית).
שימו לב
  • ניהול הליך משפטי בכלל וניהול הליך משפטי פלילי באמצעות הגשת קובלנה פלילית בפרט, עלול להיות מורכב.
  • מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם קבלת החלטה על נקיטת או אי-נקיטת הליכים משפטיים בגין פרסום לשון הרע.

חשוב לדעת

  • בנוסף להוכחת רכיב "לשון הרע" (המידע בדף זה), על הנפגע להוכיח כי התוכן "פורסם", כפי שפרסום מוגדר בחוק.
  • הקביעה האם מדובר בפרסום לשון הרע, בכל מקרה, נעשית רק על-ידי בית-המשפט, בהתאם לנסיבות ובכל מקרה לגופו.
  • כשכל אחד יכול ברגע להעלות פוסט, סטורי, לשלוח הודעה, להגיב ואפילו "רק לשתף"- כדאי לשים לב לתוכן ולמילים.
  • כל פרסום יכול במהירות להגיע למאות, אלפים, מאות אלפים ואף יותר מכך והסרת והעלמת תוכן שפורסם באינטרנט, לעתים לא אפשרית.
  • גם מי שלא פרסם את התוכן המקורי, אך חזר עליו או לא הסיר אותו או לא מנע את הפצתו או פרסומו, עלול לשאת באחריות על הפרסום.
  • ישנם פרסומים שהחוק קובע שהם מותרים, גם אם יש בהם לשון הרע, כגון: פרסומים רשמיים ופרסומים של אנשי ציבור.
  • ישנם מקרים בהם למרות שבית-המשפט קבע כי פורסמה לשון הרע, לא יהיו לכך השלכות על המפרסם, אם הוא יצליח להוכיח את אחד או יותר מאלו:
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים