השתהות (התעכבות) של הזוכה בפתיחה בהליכי הוצאה לפועל אינה מהווה כשלעצמה ויתור על החוב
השתהות הזוכה בפתיחת הליכי הוצאה לפועל עשויה להביא לחיוב החייב בסכום החוב המקורי בלבד, ללא הפרשי הצמדה וללא ריבית

פרטי פסק הדין

ערכאה:לשכת ההוצאה לפועל פתח תקווה
שם התיק:(פ"ת) ‏20-00253-11-6
תאריך:17.06.2014
קישור:לקריאת פסק הדין

הרקע העובדתי

  • בני זוג התגרשו, ובשנת 1995 נקבע כי על הגבר לשלם לאישה 3,000 ₪ בגין מזונותיה ומזונות ילדיהם.
  • תשלום המזונות התבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי (המוסד לביטוח לאומי גבה את התשלום מהגבר והעביר אותו לאישה).
  • סכומי התשלום שנגבו על ידי המוסד לביטוח לאומי מהגבר היו נמוכים מ-3,000 ₪.
  • בשנת 2011 פתחה האישה בהליכי הוצאה לפועל נגד הגבר במטרה לקבל את ההפרשים בין המזונות שנפסקו לה בפסק הדין למזונות ששולמו בפועל בין השנים 2002-1995 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

טענות הגבר

  • הגבר טען כי יש לדחות את בקשת האישה בשל השיהוי (העיכוב) הרב בהגשתה, או לפחות לבטל את הפרשי ההצמדה והריבית.
  • לטענתו, הוא לא היה מודע לקיומה של יתרת חוב, שכן הוא שילם בהתאם לדרישות התשלום של המוסד לביטוח לאומי, והאישה מעולם לא העלתה בפניו את הטענה כי המזונות אינם משולמים במלואם, למרות שהצדדים מנהלים התדיינויות משפטיות רבות.
  • הוא הוסיף כי הסכומים שנדרשים ממנו כעת (כולל הפרשי ריבית והצמדה) הם גבוהים פי שלושה מהחוב המקורי, ואם היה נדרש לשלם את החיובים במועדם, יכול היה לעמוד בהם, אולם כיום מצבו הכלכלי והרפואי קשה ואינו מאפשר זאת.

טענות האישה

  • האישה טענה כי הגבר היה מודע לחוב, מכיוון שידע מהו גובה המזונות שנפסקו (3,000 ₪) בפסק הדין וידע מה הסכום החודשי שהוא משלם בפועל לביטוח לאומי (1,000 ₪).
  • בנוסף היא טענה כי החוב הועלה במסגרת הדיונים השונים בין הצדדים.
  • לטענתה, היא לא פעלה נגד הגבר כל השנים, מכיוון שהוא התחייב בפני בתי משפט שונים לשלם את חובו כלפיה. בהמשך ציינה כי לא נקטה הליכים מוקדם יותר כי עד שנת 2010 היא לא היתה מיוצגת על ידי עורך דין.

החלטת רשמת ההוצאה לפועל

  • רשמת ההוצאה לפועל סירבה לבטל את החוב, אך החליטה לבטל את הפרשי הצמדה והריבית, וזאת בשל העובדה כי הליכי ההוצאה לפועל נפתחו בשיהוי (עיכוב) רב שנים.
  • הרשמת קבעה כי האישה לא ויתרה על גביית החוב.
  • די בכך שהאישה הבהירה את הסיבה לאי נקיטה בהליכים כדי שבית המשפט יקבע כי הזוכה לא ויתרה על זכותה לגביית המזונות. אמנם גרסתה של האישה בשאלה מדוע לא פעלה כנגד החייב במהלך השנים, לא היתה אחידה (היא נתנה הסברים שונים בכל פעם), אולם אין די בכך כדי ללמד על ויתור על גביית החוב.
  • הרשמת קבעה כי הגבר היה מודע לחוב, לאור הפער הגדול בין הסכום שנפסק בפסק הדין לבין הסכום המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • מצב הגבר הורע עקב השיהוי וזאת מאחר שהחוב הגיע לממדים גבוהים, ויש להתחשב בכך שאם האישה היתה פונה אליו בזמן אמיתי לקבלת ההפרשים, יכול היה הגבר לשלם לה מדי חודש את הסכומים בשיעורם הנמוך.
  • לאור השיהוי הממושך (17 שנים) מקרה זה מצדיק קביעה כי הגבר יחוייב בסכום החוב המקורי בלבד, ללא הפרשי הצמדה וללא ריבית.
  • הפרשי הצמדה וריבית יזקפו מהמועד שבו נמסרה האזהרה לידי הגבר.
  • לאור השיהוי יש לאפשר לגבר להגיש בקשה לבית המשפט לפריסת החוב.

משמעות

  • העובדה כי זוכה מתעכב בפתיחת הליכים בהוצאה לפועל אינה מלמדת כשלעצמה על ויתור על החוב.
  • התמהמהות בפתיחת הליכי הוצאה לפועל יכולה להקטין את גובה החוב, למשל על ידי חיוב בגובה החוב המקורי בלבד, ללא הצמדה וריבית.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.