הקדמה:

משמעות טענת "פרעתי" היא שהחייב טוען שכבר שילם את החוב שבגללו נפתח נגדו תיק ההוצאה לפועל
ניתן להעלות טענת "פרעתי" בכל שלב של הליכי ההוצאה לפועל ובכל מועד
בתיקים שנפתחו עקב פסק דין נגד החייב, לא ניתן להעלות טענות לגבי תשלומים או מעשים שבוצעו לפני מתן פסק הדין
חייב שהגיש בקשה בטענת "פרעתי" בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו האזהרה, פטור מהתייצבות לחקירת יכולת כל עוד לא נדחתה טענתו

משמעות טענת "פרעתי" היא שהחוב שבגללו נפתח תיק ההוצאה לפועל כבר שולם (נפרע) ולכן פתיחת התיק אינה מוצדקת וצריך לסגור אותו.

  • חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ושטוען ששילם את מלוא החוב שבגללו נפתח התיק, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי".
  • במקרה שמדובר בתיק שנפתח למימוש פסק דין, ניתן להשתמש בטענת "פרעתי" רק אם פרעון החוב נעשה לאחר מתן פסק הדין. כלומר לא ניתן להעלות באמצעות טענת "פרעתי" השגות על פסק הדין עצמו.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • חייב ששילם את החוב או חלק מהחוב שבגינו נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.

תיקים שנפתחו בעקבות פסק דין שניתן נגד החייב

  • פירעון החוב - חייב ששילם את הסכום שנפסק לחובתו בפסק הדין, בתנאי שהתשלום בוצע לאחר מתן פסק הדין.
  • קיום פסק הדין - חייב שביצע את המעשים שחויב לעשותם במסגרת פסק הדין (למשל: אם בפסק הדין נכתב שעל החייב לפנות מקרקעין, והחייב פינה אותם).
  • טענת קיזוז - כאשר כל אחד מהצדדים מחזיק בידו פסק דין כנגד השני, ניתן לטעון לקיזוז החוב.
  • טענת התיישנות - כאשר הבקשה למימוש פסק הדין הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות (תקופת ההתיישנות היא פרק הזמן הקבוע בחוק שבמהלכו ניתן להגיש בקשה למימוש פסק הדין. אם מיום מתן פסק הדין חלף פרק זמן העולה על תקופת ההתיישנות, ורק לאחר מכן הגיש הזוכה את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל, יוכל החייב לטעון נגדו טענת התיישנות).
  • פשרה - אם לאחר מתן פסק הדין הגיעו הצדדים לפשרה בנוגע להסדרת החוב.

תיקים שנפתחו לביצוע שטר

  • תיק שנפתח בגין המחאה שלא כובדה בבנק - אדם ששילם את מלוא הסכום שרשום על גבי ההמחאה.
  • תיק שנפתח בגין שטר חוב או שטר ערבות - אדם שמילא את החובה שכנגדה נכתב השטר.
דוגמה
שוכר דירה מסר שטר ערבות לידי המשכיר כערבות למילוי חובותיו על-פי חוזה השכירות. כאשר הסתיים חוזה השכירות לא פינה השוכר את הדירה. המשכיר הגיש את השטר לביצוע בהוצאה לפועל. אם בינתיים פינה השוכר את הדירה, יוכל לטעון זאת במסגרת טענת "פרעתי" שכן הוא פרע את החוב, שעבורו ניתן השטר.
  • בתיק שנפתח למימוש משכנתא - אם החוב, שבגללו נפתח התיק, כבר שולם בינתיים.
דוגמה
אדם נטל הלוואה לרכישת דירת מגורים בתמורה למשכנתא על הדירה. הלווה איחר באחד התשלומים, והבנק הגיש נגדו בקשה למימוש המשכנתא בהוצאה לפועל. אם בינתיים שילם אותו אדם את אותו תשלום שבפיגור, הוא יוכל לטעון "פרעתי".

למי ואיך פונים

  • יש להגיש בקשה בכתב על גבי טופס בקשת חייב בטענת פרעתי (טופס 236) ולסמן את סעד מס' 119.
  • אם הבקשה תוגש בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לחייב, הוא לא יידרש להתייצב לחקירת יכולת כל עוד בקשתו לא נדחתה.
  • לבקשה יש לצרף תצהיר, שבו מצהיר החייב בכתב על העובדות שאותן הוא טוען.
  • יש לצרף לבקשה כל מסמך או ראיה המוכיחה את הטענה בדבר פירעון החוב, למשל: קבלות המוכיחות את התשלום (צילום חשבון בנק שמוכיח את התשלום, צילום של הקרקע שאותה הוא נדרש לפנות וכיו"ב).
  • בקשת חייב ראשונה בתיק תוגש בצירוף צילום של תעודת הזהות.
  • את הבקשה וכל הנספחים יש להגיש בשני עותקים.
  • לאחר הגשת הבקשה, רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון לגבי טענת החייב, במעמד שני הצדדים.
  • במקרה שרשם ההוצאה לפועל דחה את הטענה שנטענה על-ידי החייב, הוא יטיל על החייב הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענה.
  • אם נדחתה טענת "פרעתי" שטען החייב, עליו להתייצב לחקירת יכולת (או לפרוע את החוב) בתוך 21 ימים.

ערעור

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה בטענת "פרעתי" אינה עוצרת את הליכי ההוצאה לפועל, והזוכה רשאי לנקוט נגד החייב את כל הליכי הגבייה בהוצאה לפועל, כגון עיקולים נגד החייב.
  • כדי למנוע מהזוכה לנקוט בהליכי גבייה עד שתתברר טענת החייב כי פרע את החוב, ניתן להגיש גם בקשה נפרדת לעיכוב הליכים עד להכרעה בטענת "פרעתי".
  • בתיקים שנפתחו עקב פסק דין נגד החייב, ניתן להשתמש בטענת "פרעתי" רק לגבי דברים שהתרחשו לאחר מתן פסק הדין. החייב לא יכול במסגרת טענת "פרעתי" לטעון טענות שהיה עליו לטעון במהלך המשפט.

ארגוני סיוע


גורמי ממשל


פסקי דין

  • רע"א 9302/02 (באתר נבו) - חייב רשאי לטעון טענת "פרעתי" בכל זמן אחרי שניתן פסק-הדין, אחרי שהומצאה לו בקשת הזוכה לביצוע שטר, או אחרי מועד הרישום של שטר המשכנתא או המשכון.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות