מסירת מסמך רשמי (אזהרה, החלטה, צו, בקשה) במסגרת תיק ההוצאה לפועל חייבת להיעשות בדרכים הקבועות בחוק
מסירת מסמך לאחד הצדדים בתיק שנעשתה שלא בדרכים הקבועות בחוק אינה נחשבת "המצאה"
לא ניתן לנקוט הליכים מסוימים בתיק ההוצאה לפועל, אם מסמכים שאותם יש להמציא לאחד הצדדים נמסרו שלא באמצעות אחת הדרכים הקבועות בחוק
למידע נוסף ראו נוהל אישורי מסירה - מסירת אזהרה לחייב באתר רשות האכיפה והגבייה
טפסים

בקצרה

חוק ההוצאה לפועל קובע מספר דרכים שבהם ניתן למסור מסמכים לידי נמען (למשל אזהרה, התראה, החלטה וכדומה).

  • מסירה באחת הדרכים הקבועות בחוק נקראת "המצאה".
  • לדרך מסירת המסמך ולמועד שבו הוא נמסר יש חשיבות רבה, שכן רבים מהליכי ההוצאה לפועל מותנים בכך שקודם יומצא המסמך הרלוונטי.
לדוגמה
  • לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל אפשר לנקוט הליכים נגד החייב (כגון: עיקולים, צווי מאסר, וכו'), רק לאחר שחלפה תקופת האזהרה, שמתחילה מיום המצאת האזהרה לחייב (20 או 30 ימים מיום ההמצאה, בהתאם לסוג התיק).
  • אפשר להגיש בקשה לביצוע פסק דין מסוג "צו עשה" רק לאחר שחלפו 30 ימים מהיום שבו הומצא פסק הדין לחייב, ובמקרה של פסק דין לפינוי מושכר - רק לאחר שחלפו 15 ימים מהיום שבו הומצא לו פסק הדין, אם פסק הדין לא ניתן בנוכחות החייב.
  • אפשר להזמין חייב לבירור רק לאחר שעברו 30 ימים מיום המצאת האזהרה.
  • אפשר למכור את דירת המגורים של החייב או מקרקעין אחרים שעוקלו רק לאחר שעברו 7 ימים מיום המצאת ההודעה על הכוונה למכור את המקרקעין.
  • מאסר של חייב בתיק מזונות יבוצע רק לאחר שחלפו 7 ימים מיום שהומצאה לו התראה על המאסר.
  • אם מסמך נמסר לנמען אך לא באחת הדרכים הקבועות בחוק, נחשב הדבר כאילו המסמך לא הומצא כלל לאותו אדם. במקרה כזה אי אפשר לנקוט את ההליכים שתנאי לביצועם הוא המצאת המסמך.
  • במקרים מסוימים נקיטת הליכים לא רק מותנית בהמצאת מסמך אלא גם מגבילה את הזמן מרגע ההמצאה, שבמהלכו ניתן לבצע את ההליך. במקרים אלה אם עבר המועד, לא ניתן יהיה לנקוט את אותו הליך (אלא אם תוגש לרשם ההוצאה לפועל בקשה להארכת מועד).
לדוגמה
  • אם נמסר המסמך שלא בדרך הקבועה בחוק ייחשב הדבר כאילו המסמך לא הומצא, ובמקרה כזה מירוץ הזמן העומד לרשות אדם המבקש לנקוט את אחד ההליכים הנ"ל, עוד לא מתחיל, כלומר אין הגבלה על מועד הגשת התנגדות, ערעור או כל הליך אחר. הגבלת הזמן תתחיל מרגע המצאת המסמך הרלוונטי.

הדרכים לביצוע המצאה לפי חוק ההוצאה לפועל

  • קיימים שני סוגים של המצאה:
  • ברוב המקרים אפשר להסתפק בהמצאה חלקית לצורך המשך נקיטת ההליכים השונים, ובמקרים מסוימים דורש החוק שמסמך יימסר בהמצאה מלאה בלבד.

המצאה מלאה

  • מסירה תיחשב להמצאה מלאה בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • המסמך נמסר לנמען באופן אישי.
    • המסמך נמסר לאחד מבני משפחתו של הנמען שגר עימו ונראה מעל גיל 18 שנים.
    • הנמען סירב לקבל את המסמך.
  • שימו לב: במקרים מסוימים דורש החוק כי מסירת המסמך תתבצע בהמצאה מלאה.
  • במקרים אלה, אם נמסר המסמך בהמצאה חלקית, ייחשב הדבר כאילו המסמך לא הומצא כלל, ואי אפשר לנקוט את ההליכים הרלוונטיים.
לדוגמה
  • ניתן למכור דירת מגורים של החייב שעוקלה במסגרת ההליכים בתיק או במסגרת מימוש משכנתא רק לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל וההזמנה הומצאה לצדדים בהמצאה מלאה.
  • ניתן להוציא צו הבאה נגד חייב רק לאחר שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל (לפי המוקדם מביניהם).
  • ניתן להטיל הגבלות על חייב המשתמט מתשלום חובותיו לאחר שחלפה תקופה של שישה חודשים או שנה (תלוי בגובה החוב) מיום שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה (אלא אם בינתיים הובא לפני רשם ההוצאה לפועל או שמדובר בחוב מזונות, שאז לא נדרשת המצאה מלאה לצורך הטלת ההגבלות).

המצאה חלקית

  • המסירה תיחשב להמצאה חלקית אם מבצע המסירה (למשל שליח או בא כוחו של הזוכה) הדביק את המסמך באופן פיזי על דלת ביתו של הנמען, בתנאי שקודם לכן ביקר במקום לפחות 3 ביקורים והנמען לא נמצא בביתו.
  • המצאה חלקית מוכרת על-ידי החוק, ותיחשב כהמצאה לכל דבר, מלבד במקרים הספציפיים שבהם דורש החוק כי ההמצאה תהיה מלאה.

מי מבצע את המסירה

  • לשכת ההוצאה לפועל שולחת את מרבית המסמכים באמצעות דואר ישראל.
    • המסמכים נשלחים בדואר רשום עם אישור מסירה.
    • חתימת הנמען (או בן משפחתו שקיבל את המסמך במקומו) מהווה ראיה לכך שהמסמך נמסר לו.
    • במקרה שהנמען סירב לקבל את המסמך, מציין זאת שליח הדואר על גבי אישור המסירה ומצרף את חתימתו. אישור זה מהווה ראיה לסירובו של הנמען לקבל את המסמך.
    • שליח הדואר מחזיר את אישור המסירה ללשכת ההוצאה לפועל, והדבר מהווה ראיה לביצוע ההמצאה.
  • בחלק מהמקרים תיעשה מסירה אישית על-ידי זוכה המבקש לבצע את המסירה בעצמו, בא כוח הזוכה, או על-ידי שליח מטעמם.
    • במקרה כזה על הזוכה לציין זאת בטופסי הבקשה הרלוונטיים.
    • לאחר המצאת המסמך, באחריותו של הזוכה להחזיר את אישור המסירה ללשכת ההוצאה לפועל כדי שהלשכה תעדכן את דבר ההמצאה בנתוני התיק.
    • יש לצרף לאישור המסירה תצהיר אחד מבין אלה:
      • טופס תצהיר מוסר חתום על-ידי עורך דין.
      • תצהיר ללא אימות חתימה על ידי עורך דין, עם צילום של מקום המסירה שבו מופיע מידע לזיהוי המיקום וזמן הצילום (למשל, נקודת ציון גיאוגרפית בקובץ או מפה בתחתית התמונה שעליה סימון מקום).
    • למידע נוסף ראו: הנחיות דיווח מסירה באתר רשות האכיפה והגבייה.
  • במקרים מסוימים קובע החוק כי החובה על המצאת המסמך מוטלת על אחד מהצדדים.
לדוגמה


כדאי לדעת

  • סירוב של החייב או של מי שניתן להמציא לו את המסמך בהמצאה מלאה, לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, ייחשב כאילו נמסר המסמך לידי הנמען בהמצאה מלאה. הערה של פקיד הדואר או של המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
  • אם החייב הגיש בקשה כלשהי בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה על-ידו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. משמעות הדבר שבמקרה של פתיחת תיק הוצאה לפועל, חייב שמגיש בקשה במסגרת התיק לא יוכל לטעון כי לא בוצעה לו המצאה של האזהרה, ולמעשה ניתן יהיה לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל בתום התקופה שקבועה באזהרה.
  • כאשר הזוכה או צד שמגיש בקשה, מיוצג על-ידי עורך דין, והוא מעוניין לבצע את ההמצאה בעצמו לצד השני, הוא יידרש למלא טופס תצהיר מוסר על נסיבות המסירה, לאחר ההמצאה. התצהיר יוגש ללשכת ההוצאה לפועל ויהווה אסמכתא (אישור) לכך שבוצעה ההמצאה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים