אשפוז כפוי דחוף של נפגעי נפש (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

ניתן לאשפז אדם בניגוד לרצונו אם עקב מחלתו הנפשית הוא מסוכן לעצמו או לציבור
הסמכות להורות על אשפוז דחוף בכפייה היא של הפסיכיאטר המחוזי, ובמקרים מסוימים גם של מנהל בית החולים
תקופת האשפוז הראשונה היא שבעה ימים, אך לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה הפסיכיאטרית סמכות להאריך אותה
לפי פקודת הנזיקין, אדם שאושפז בכפייה שלא כדין זכאי לתבוע פיצויים מבית חולים או מהפסיכיאטר המחוזי
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות

כאשר אדם לוקה בנפשו מסוכן לציבור או לעצמו, ניתן לאשפז אותו בכפייה (בניגוד לרצונו).

  • כדי לאשפז אדם בכפייה יש צורך בעדויות לכאורה שאותו אדם מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, אך אין צורך בהכרח במסמכים רפואיים.
  • על-פי חוק טיפול בחולי נפש, הפסיכיאטר המחוזי הוא הגוף בעל הסמכות במדינת ישראל להוציא צו אשפוז כפוי דחוף.
  • אדם שרוצה לגרום לאשפוזו הכפוי והמיידי של אדם אחר נדרש לפנות לפסיכיאטר המחוזי.
  • מנהל רפואי של בית חולים מוסמך אף הוא להורות על אשפוז בכפייה, אם במהלך בדיקת המטופל עולה חשש כי הוא מסוכן לעצמו או לציבור.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עפ"י סעיף 9(א) לחוק טיפול בחולי נפש, צו לאשפוז דחוף בכפייה יינתן לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, שהתמלאו באדם כל התנאים הבאים במצטבר:
  1. הנבדק חולה במחלת נפש. מחלת נפש לעניין חוק זה מוגדרת כמחלת נפש הפוגעת בשיפוט ובתפיסת המציאות, כגון: סכיזופרניה. החוק אינו כולל הפרעות נפשיות שאינן נחשבות מחלות נפש, כגון: חרדות, פחדים והפרעות אישיות. הסיווג הקובע למחלות נפש הוא זה הנכלל בגרסה הרביעית של ה- DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. לדוגמה: אנורקסיה בשלביה הראשונים אינה מוגדרת כ"מחלת נפש" ולכן לא ניתן לאשפז בכפייה חולות וחולים במצב זה, על אף הסיכון הנשקף לחייהם. להרחבה בנושא, ראו באתר משרד הבריאות.
  2. בשל מחלתו נפגע כושר השיפוט שלו או כושר הביקורת למציאות, כלומר אדם שבשל מחלתו אינו מבחין בין מציאות לדמיון, מחשבותיו אינן מבוססות על המציאות ולא ניתן לשכנע אותו אחרת. לדוגמה: אדם שמאמין שהוא המשיח; אדם שמאמין שהוא נרדף על-ידי שכניו. אדם שמאמין שמשפחתו היא שיבוט.
  3. הוא עלול להוות סכנה פיזית מיידית לעצמו או לאדם אחר - הקביעה כי אדם מסוכן חייבת להתבסס על עובדות, ולא ניתן להסתפק בהשערות. לדוגמה: אדם שאיים על משפחתו עם סכין; אדם שהצית את המקלחת שלו וכיו"ב.
  4. קיים קשר סיבתי בין מחלת הנפש שלו לבין הסכנה שהוא מהווה לעצמו או לסביבה. במילים אחרות: יש להוכיח כי האדם עלול להוות סכנה לעצמו או לאחרים, בשל מחלתו הפוגעת בכושר השיפוט שלו או בביקורת המציאות שלו. לדוגמה: אדם חולה הלוקה בהזיות ובמחשבות שווא על רדיפה, הגורמות לו לתקוף עובר אורח ברחוב.

למי ואיך פונים

  • הפנייה אל הפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על-ידי מנהל בית החולים שבו מאושפז האדם, על-ידי קרוב משפחה, על-ידי שכן ואף בעילום שם.

שלבי ההליך

  • לאחר שהפסיכיאטר המחוזי השתכנע כי התקיימו התנאים לאשפוז בכפייה, הוא ייתן הוראת אשפוז.
  • תקופת האשפוז הראשונית על-פי צו אשפוז כפוי לא תעלה על שבעה ימים.
  • הארכת תקופת האשפוז מעבר לשבעה ימים ועד שלושה חודשים וחצי יכולה להיעשות רק באמצעות פנייה מנומקת של בית החולים, בו אושפז החולה:
    • בתום שבעת הימים, לפסיכיאטר המחוזי נתונה הסמכות להאריך את תקופת האשפוז בשבעה ימים נוספים, וזאת לפי בקשה מנומקת של בית החולים.
    • בתום שבעת הימים הנוספים (כלומר לאחר ארבעה-עשר ימים שבהם החולה מאושפז בכפייה) נתונה הסמכות להאריך את האשפוז הכפוי לוועדה הפסיכיאטרית. זו רשאית להאריך את תקופת האשפוז הכפוי לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, לפי בקשה מנומקת של בית החולים.
    • לאחר מכן רשאית הוועדה הפסיכיאטרית להאריך מדי פעם את תקופת האשפוז הכפוי, לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על ששה חודשים, וזאת גם ללא בקשה מבית החולים. אם הוועדה הפסיכיאטרית האריכה את תקופת האשפוז הכפוי ליותר משלושה חודשים, רשאי החולה לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף בעניין האשפוז.
  • מנהל רפואי של בית חולים רשאי לקבל מטופל לאשפוז כפוי דחוף, גם ללא צו אשפוז מהפסיכיאטר המחוזי, וזאת במקרה שהמטופל נבדק תחילה, והסתבר שהוא עונה על התנאים לאשפוז כפוי. במקרה כזה תקופת האשפוז מוגבלת לכל היותר ל-48 שעות, שלאחריהן ישוחרר המטופל אלא אם הפסיכיאטר המחוזי הורה לאשפזו בכפייה. להרחבה ראו: אשפוז פסיכיאטרי כפוי בידי מנהל בית חולים.

ערעור

חשוב לדעת

  • הוראת אשפוז בכפייה של פסיכיאטר מחוזי תקפה במשך עשרה ימים. אם היא לא בוצעה במהלך אותה תקופה, לא ניתן לאשפז את אותו אדם, ויש להגיש בקשה חדשה למתן הוראת אשפוז בכפייה.
  • הפסיכיאטר המחוזי שהוציא הוראת אשפוז בכפייה, רשאי גם:
  • למנות את מבצע הבדיקה הכפויה.
  • להורות על כך שמבצע הבדיקה יהיה זכאי לסיוע משטרתי במידת הצורך.
  • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להיכנס לביתו של החולה או לכל בית חולים או שטח כדי לבצע את הבדיקה.
  • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להשתמש בכוח סביר כדי לתפוס את החולה ולבצע את הבדיקה.
  • לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה, או את המרפאה שבה החולה יקבל טיפול, או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק.
  • לקבוע את תנאי הבדיקה.
  • אדם שאושפז שלא כדין רשאי להגיש תביעה משפטית נגד בית החולים והפסיכיאטר המחוזי, למתן פיצויים בשל כליאת שווא לפי סעיף 26 לפקודת הנזיקין.
  • אדם שאושפז כדין, אך בשל אשפוזו הורע מצבו ונגרמו לו נזקים נפשיים, גופניים או מוחיים יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין.

תודות


מידע זה עשוי לעניין אותך