הקדמה:

לצוות הרפואי אסור להעניק למאושפז מרצון טיפול רפואי בניגוד לרצונו
קיימים מקרים חריגים בהם מותר להעניק טיפול רפואי אף ללא הסכמת המאושפז. למידע נוסף, ראו הסכמה מדעת
למידע נוסף ראו סעיף 35(ח) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991


אסור להעניק לחולה המאושפז מרצונו טיפול רפואי שלא בהסכמתו, מלבד טיפול חירום.

  • אם החולה מסרב לקבל טיפול רפואי שהמליץ עליו הצוות המטפל, או לשתף פעולה עם תוכנית טיפול, יהיה ניתן לשחרר אותו או - אם התמלאו התנאים לכך, לבקש הוראה לאשפוז כפוי וקבלת טיפול ללא הסכמה.
  • במקרים חריגים (שבהם יש צורך בטיפול חירום), מותר לצוות הרפואי להעניק טיפול גם בניגוד לרצונו של המאושפז. להרחבה ראו הסכמה מדעת לטיפול רפואי.

מי זכאי?

  • כל אדם שאושפז מרצון בבית חולים פסיכיאטרי או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי.

תהליך מימוש הזכות

  • בעת הקבלה לאשפוז, החולה יתבקש לחתום על טופס הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול.
  • אם מדובר בחולה קטין או בחולה שמונה לו אפוטרופוס והוא הובא לאשפוז, יתבקש אפוטרופסו לחתום על טופס הבקשה לאשפוז.
  • אם החולה (או אפוטרופוסו) אינו מעוניין לחתום על טופס הסכמה לאשפוז ולקבלת טיפול, בקשתו להתאשפז תירשם בפרוטוקול שייערך וייחתם על-ידי שני רופאים או על-ידי רופא ואחות.

חשוב לדעת

  • חתימת החולה על הסמכתו להתאשפז כוללת גם הסכמה לקבלת טיפולים רפואיים, מלבד טיפול בנזע חשמלי (הלם חשמלי), שלגביו יש צורך בהסכמה נפרדת של המטופל על טופס מיוחד. משמעות הדבר היא שאין צורך לבקש מחדש את הסכמתו של המטופל לכל טיפול (מלבד טיפול בהלם חשמלי), אולם אם המטופל מתנגד למתן הטיפול, אין להעניק לו את הטיפול בניגוד לרצונו.

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.