הקדמה:
עובדי חברות שמירה ואבטחה זכאים להחזר הוצאות נסיעה מביתם למקום עבודתם בדומה לשאר העובדים במשק, מלבד מקרים שבהם המעסיק דואג להסעת העובדים על חשבונו
אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו
נסיעות שהעובד מבצע מאתר לאתר במהלך העבודה נחשבות לשעות עבודה ויש לשלם עבורן הוצאות נסיעה וגם שכר
גובה ההחזר הוא עד 22.60 ₪ ליום החל מ-01.02.2016 (26.40 ₪ לפני כן)
למידע נוסף ראו סעיף 18 לצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה
עובדי חברות שמירה ואבטחה זכאים להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשו (או עשויים היו להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתם, בדומה לשאר העובדים במשק. למידע על גובה ההחזר ותנאי המינימום הנדרשים ראו החזר הוצאות נסיעה.
- צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה קובע שורה נוספת של הוראות המתייחסות להחזר הוצאות הנסיעה:
- אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
- במקרה שעובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה ייחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.
מי זכאי?
- עובד שמירה או אבטחה, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, ואינו מוסע על-ידי המעסיק או מישהו מטעמו.
- על-פי פסיקת בית הדין לעבודה:
- עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
- אין צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית בפועל ממקום מגוריו של העובד למקום עבודתו, או אם בפועל נסע העובד לעבודה ברכבו, באוטובוס, באופניים או לעתים צעד רגלית. כל שנדרש לבדוק הוא אם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק בין מקום המגורים לעבודה.
- עובד המתגורר במרחק הקצר מ-500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, נחשב ברוב המקרים כמי שאינו זקוק לתחבורה, אולם גם במקרים כאלה עשוי העובד להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם יוכיח כי הוא זקוק לתחבורה, למשל בשל היותו מוגבל בניידות.
- עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו (למשל: שומר באתר בנייה, עובד מלון המתגורר במלון עצמו וכיו"ב) וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.
תהליך מימוש הזכות
- הזכות ניתנת באופן אוטומטי על-ידי המעסיק בהתאם למקום מגוריו של העובד.
- אין צורך להגיש קבלות או חשבוניות כדי לקבל החזרי נסיעות.
- במקרה של הפרת הזכות ואי מתן החזר על-ידי המעסיק:
- ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
- ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. למידע אודות אופן הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ראו: הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
- תקופת ההתיישנות של תביעה שעניינה החזר הוצאות נסיעה היא 7 שנים, וניתן לתבוע החזר הוצאות נסיעה באופן רטרואקטיבי עבור 7 שנים שקדמו למועד התביעה.
חישוב ההחזר הכולל בחודש עבודה
- גובה ההחזר עבור הוצאות נסיעה נקבע לפי תעריף הנסיעה המוזל באוטובוס לכל יום עבודה עד לתקרה היומית (22.60 ₪), או לפי עלות כרטיסייה לכל הנסיעות הנדרשות, או לפי עלות כרטיס "חודשי אזורי או ארצי" מוזל - לפי הזול מביניהם.
- יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה, ועד לסכום ההחזר המקסימלי ליום. ימים בהם העובד לא הגיע פיזית לעבודה (מחלה, חופשה, עבודה מהבית), אינם באים בחשבון.
- אם עלות כרטיס חודשי אזורי או ארצי זולה מעלות נסיעה יומית במכפלת ימי העבודה בחודש, המעסיק רשאי לתת החזר הוצאות נסיעה כולל עבור כל הנסיעות באותו חודש על-ידי תשלום גלובלי בשווי של עלות הכרטיס החודשי.
- עובד מועסק 22 ימים בחודש.
- עלות כרטיס חודשי אזורי היא 99 ש"ח.
- עלות נסיעה יומית הלוך וחזור היא 11 ש"ח (ולפי 22 ימי עבודה - 242 ש"ח לחודש).
- במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 99 ש"ח (עלות כרטיס חודשי אזורי).
- אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 8 ימים, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 88 ש"ח = 8 X 11 ש"ח.
- כשהמעסיק משלם לעובד דמי נסיעות לפי עלות כרטיס חודשי והעובד נעדר מהעבודה במהלך החודש, אסור למעסיק להפחית באופן יחסי את ימי ההיעדרות מעלות "חופשי חודשי" אלא על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בהתאם לימי עבודתו בפועל עד לגובה התקרה היומית. כך עולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה.
- כאשר העובד נדרש להגיע לעבודה או לחזור ממנה לביתו בימים ובשעות שבהן אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות וחגים), על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לתקרה היומית (22.60 ₪).
על-פי בית הדין הארצי לעבודה, תשלום לפי תעריף חופשי-חודשי (כיום כרטיס חודשי אזורי או ארצי), שהוא כרטיס נסיעה מוזל בתחבורה הציבורית בימי חול, מעצם טיבו אינו "מכסה" הוצאות נסיעה בשבת ובחג. לכן אם המעסיק משלם לעובד החזר הוצאות לפי "חופשי חודשי", העובד יהיה זכאי לקבל בנוסף גם החזר יומי של מקסימום 22.60 ₪ על נסיעות בימים שבהם אין תחבורה ציבורית.
ניתן להיעזר במחשבון תעריפי נסיעה באתר משרד התחבורה
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה באתר משרד העבודה
- צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה 2014 - סעיף 18.
- צו הרחבה בענף השמירה 2009 - סעיף 16.