עובדי חברות שמירה ואבטחה זכאים להחזר הוצאות נסיעה מביתם למקום עבודתם בדומה לשאר העובדים במשק, מלבד מקרים שבהם המעסיק דואג להסעת העובדים על חשבונו
אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו
נסיעות שהעובד מבצע מאתר לאתר במהלך העבודה נחשבות לשעות עבודה ויש לשלם עבורן הוצאות נסיעה וגם שכר
גובה ההחזר הוא עד 22.60 ₪ ליום החל מ-01.02.2016 (26.40 ₪ לפני כן)
למידע נוסף ראו סעיף 18 לצו הרחבה בענף השמירה והאבטחה

תקציר

עובדי חברות שמירה ואבטחה זכאים להחזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו השתמשו (או עשויים היו להשתמש) בתחבורה, פרט להסעות מטעם המעסיק, כדי להגיע למקום עבודתם, בדומה לשאר העובדים במשק. למידע על גובה ההחזר ותנאי המינימום הנדרשים ראו החזר הוצאות נסיעה.

  • צו הרחבה בענף השמירה והאבטחה קובע שורה נוספת של הוראות המתייחסות להחזר הוצאות הנסיעה:
    • אם המעסיק מסיע את העובד מהבית למקום העבודה ובחזרה (על חשבון המעסיק), הוא אינו צריך לשלם לעובד הוצאות נסיעה. אולם אם המעסיק מסיע את העובד למקום פיזור המרוחק מביתו, עליו לשלם לעובד הוצאות נסיעה ממקום הפיזור לביתו.
    • במקרה שעובד מתבקש לנסוע מאתר אחד לאתר אחר במהלך העבודה, זמן הנסיעה ייחשב כזמן עבודה, והמעסיק יישא בהוצאות הנסיעה וכן ישלם לעובד שכר עבור זמן הנסיעה.

מי זכאי?

  • עובד שמירה או אבטחה, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, ואינו מוסע על-ידי המעסיק או מישהו מטעמו.
  • על-פי פסיקת בית הדין לעבודה:
    • עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום עבודתו ייחשב כמי שזקוק לתחבורה, ולכן יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.
    • אין צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית בפועל ממקום מגוריו של העובד למקום עבודתו, או אם בפועל נסע העובד לעבודה ברכבו, באוטובוס, באופניים או לעתים צעד רגלית. כל שנדרש לבדוק הוא אם העובד זקוק לתחבורה על פי אמות מידה אובייקטיביות של מרחק בין מקום המגורים לעבודה.
    • עובד המתגורר במרחק הקצר מ-500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, נחשב ברוב המקרים כמי שאינו זקוק לתחבורה, אולם גם במקרים כאלה עשוי העובד להיות זכאי להחזר הוצאות נסיעה אם יוכיח כי הוא זקוק לתחבורה, למשל בשל היותו מוגבל בניידות.
    • עובד המתגורר במקום העבודה בחלק מתקופת עבודתו (למשל: שומר באתר בנייה, עובד מלון המתגורר במלון עצמו וכיו"ב) וחוזר מדי פעם לביתו, יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה רק בימים שבהם נסע בפועל לביתו או מביתו.

תהליך מימוש הזכות

שימו לב
עובדי קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה רשאים בתנאים מסויימים לתבוע גם את מזמין השירות (מקום העבודה בפועל) בגין הפרת זכויותיהם על ידי החברה הקבלנית. למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מזמין שירות בשל הפרת הזכויות של עובדי הקבלן המועסקים אצלו.

חישוב ההחזר הכולל בחודש עבודה

  • יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה, עד לסכום ההחזר המרבי ליום. ימים שבהם העובד לא הגיע פיזית לעבודה (מחלה, חופשה, עבודה מהבית), אינם באים בחשבון.
  • אם עלות הסדר נסיעה חודשי אזורי או ארצי זולה מעלות נסיעה יומית כפול ימי העבודה בחודש, המעסיק רשאי לתת החזר הוצאות בשווי עלות הסדר הנסיעה החודשי.
דוגמה
  • עובד מועסק 22 ימים בחודש.
  • עלות הסדר חודשי אזורי היא 99 ש"ח.
  • עלות נסיעה יומית הלוך ושוב היא 11 ש"ח, או 242 ש"ח לחודש לפי 22 ימי עבודה.
  • במקרה זה, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בסך 99 ש"ח (עלות הסדר חודשי אזורי).
  • אם העובד שהה בחופשה ונכח בעבודה רק 8 ימים, על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה לפי ימי עבודתו בפועל, כלומר 88 ש"ח = 8 X‏ 11 ש"ח.
  • כאשר העובד נדרש להגיע לעבודה או לחזור ממנה לביתו בימים ובשעות שבהם אין תחבורה ציבורית (למשל, בשבתות ובחגים), על המעסיק לשלם לו החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום לפי עלות הנסיעות בפועל, ועד לתקרה היומית (22.60 ₪).
  • כשהמעסיק משלם לעובד דמי נסיעות לפי עלות כרטיס חודשי והעובד נעדר מהעבודה במהלך החודש, אסור למעסיק להפחית באופן יחסי את ימי ההיעדרות מעלות "חופשי חודשי" אלא על המעסיק לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בהתאם לימי עבודתו בפועל עד לגובה התקרה היומית. כך עולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים