הקדמה:

עובד רשאי לבחור במוצר פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנכות (למשל קופת גמל או ביטוח מנהלים שאינם כוללים רכיב זה)
למעסיק אסור להתערב בבחירה של העובד, ואסור לו לסרב להעביר את ההפרשות לביטוח הפנסיוני גם אם המסלול שבו בחר העובד אינו כולל כיסוי ביטוחי
עובד שבחר בחיסכון פנסיוני ללא כיסוי ביטוחי, ובשלב מסוים הפך לנכה, לא יהיה זכאי לתגמולים בגין נכות (אבדן כושר עבודה) לא מהחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני ולא מהמעסיק

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע 7243-10-15
תאריך:
20.08.2018

רקע עובדתי

  • עובדת הצטרפה לתכנית ביטוח מנהלים שלא כללה כיסוי ביטוחי (כלומר כל הכספים הושקעו במסלול שייועד לקצבת פנסיה חודשית לגיל הפרישה).
  • העובדת חתמה על מסמכי ההצטרפות לתכנית, בהם צוינו פרטים בדבר ההסדר הביטוחי וכן שיעורי ההפקדות לפוליסה. כי ההצטרפות.
  • לאחר זמן מה אובחנה העובדת כחולת סרטן ונקבעה לה נכות בשיעור 100%.
  • העובדת פנתה לחברת הביטוח בבקשה לקבל כספי נכות בשל אובדן כושר עבודה, ואז התברר כי פוליסת הביטוח שלה אינה כוללת רכיב פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.
  • לאור תגובתה של חברת הביטוח, פנתה העובדת אל המעסיק על מנת שישלם לה את הכספים להם היא זכאית כתוצאה מאובדן כושר עבודתה, אולם דרישה זו נדחתה על ידי המעסיק.

טענות הצדדים

  • העובדת טענה כי יש לחייב את המעסיק בגין פיצוי על אובדן כושר עבודה, מהנימוקים הבאים:
    • המעסיק היה חייב לבטח אותה בקרן פנסיה חדשה הכוללת כיסוי ביטוחי בגין נכות.
    • צו ההרחבה קובע כי בהיעדר הודעה בכתב מהעובד בדבר בחירתו בקופה מסוימת, מוטלת על המעסיק חובה לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה. המעסיק לא קיבל הודעה כאמור, על כן, היה עליו לבטח את העובדת בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
    • בעת הצטרפותה של המערערת לביטוח מנהלים, לא היה כל ויתור מצידה על פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. גם אם השתמע מהתנהלותה כי ויתרה על פיצוי זה, הרי שמדובר בוויתור על זכות קוגנטית (זכות שאסור לוותר עליה ולא ניתן לוותר עליה) ולכן לא ניתן לתת לוויתור הזה תוקף מחייב.
    • סוכן הביטוח אשר ערך את פוליסת הביטוח בשם החברה, כשל בתפקידו, ויש לזקוף כשל זה לחובת המעסיק. סוכן הביטוח הבהיר למנהלים של המעסיק כי פוליסת הביטוח אינה כוללת אובדן כושר עבודה, אך בכל זאת המנהלים אישרו לבטח את המערערת בפוליסה ז.
  • המעסיק טען כי אין להטיל עליו אחריות כלשהי.
    • העובדת רכשה פוליסת ביטוח פנסיוני כמתחייב בהוראות צו ההרחבה והמעסיק הפריש עבורה את כל הסכומים הנדרשים.
    • העובדת פעלה באופן עצמאי לחלוטין, לאחר שהייתה בידיה האפשרות לבחור בין פוליסת ביטוח מנהלים לבין קרן פנסיה מקיפה חדשה.
    • העובדת החליטה על דעת עצמה להצטרף לפוליסת ביטוח מנהלים ביודעה כי היא אינה מבוטחת בפנסיית נכות.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין האזורי דחה את תביעת העובדת נגד המעסיק.
  • צו ההרחבה קובע כי כל עובד, אשר אין לו הסדר פנסיוני מיטיב, יהיה זכאי להיות מבוטח בפנסיה מקיפה, ובהיעדר קבלת הודעה מהעובד, חייב המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
  • למרות זאת אולם, אין בכך כדי להגביל את העובד ולפגוע בזכותו לבחור או לעבור לקופת גמל אחרת, כולל קופת ביטוח מנהלים, וזאת לאור סעיף 13(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) המאפשר להכיר בקופת ביטוח כקופת גמל לקצבה.
  • מכיוון שהעובדת הועסקה בחברה לאחר שנכנס לתוקפו צו ההרחבה, הייתה עליה החובה להודיע למעסיק על בחירתה בקרן פנסיה מקיפה או קופת גמל לקצבה.
  • במקרה זה למרות שהעובדת לא הודיעה על בחירתה למעסיק, יש לראות בפעולותיה של העובדת כמי שהביעה את רצונה להיות מבוטחת בביטוח מנהלים.
  • בפני העובדת היו מונחים תנאי הפוליסה ורכיבי ההסדר הביטוחי, והעובדת בחרה שלא לרכוש כיסוי ביטוחי של אובדן כושר עבודה (שהיה בא על חשבון חלק מרכיב התגמולים), למרות שהמסמכים כללו אפשרות לבחור באפשרות זו.
  • בית הדין האזורי הוסיף וקבע שאין לקבל את הטענה כי המערערת לא ידעה על מה היא חתמה, מאחר שמדובר במי שעבדה בחברה העוסקת בשירותי ניהול חשבונות ויעוץ, וחזקה עליה שבחנה את תנאי ההצטרפות ואת זכויותיה קודם חתימתה, כאשר היא גם הייתה רשאית להתייעץ עם גורמים מקצועיים בטרם חתימתה על הפוליסה.
  • הצטרפות עובד לביטוח פנסיוני מסוים הינה בעלת השלכות אינדיבידואליות חשובות אשר המעסיק אינו מודע להן ואף אינו מתערב בהן.
  • לעובד ניתנת האפשרות לבחור את האפיק הביטוחי המתאים עבורו, תוך נטילת סיכונים וסיכויים אישיים אשר רק הוא מודע להם. על כן, החלטות מעין אלו, צריכות להילקח על ידי העובד עצמו, בהתייעצות עם הגורם המקצועי המתאים.
  • אין זה מתקבל על הדעת שנטיל חובה על מעסיק לבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני של עובדו, שכן חובה זו מרחיבה את חובותיו, הרחבה בלתי סבירה בעליל.
  • בית הדין האזורי ציין כי אמנם קיים צדק בטענות המערערת שלא קיבלה הסבר מפורט מסוכן הביטוח על משמעות הצטרפותה לביטוח מנהלים ועל תנאי הפוליסה, אך אין בהתנהלותו של הסוכן ביטוח כדי להשליך על אחריותו של המעסיק. אין להטיל חובה על מעסיק לבחון את מערכת היחסים בין סוכן הביטוח לעובד ולבדוק את תנאי הביטוח הפנסיוני אליו מצטרף העובד, וכי החובה לכך הייתה מוטלת על העובדת.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני והוא חופש הבחירה המלא שניתן לעובד בבחירת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, בבחירת החברה שתנהל עבורו את הכספים, ובבחירת מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים, וזאת ללא יכולת התערבות של המעסיק בבחירות אלו.
  • תכלית סעיף 20 לחוק הפיקוח היא לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, ללא שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו.
  • לצד האחריות והבלעדיות שהועברה לידי העובד בבחירת המוצרים הפנסיונים, הקנה המחוקק במסגרת חוק הייעוץ את הכלים שיאפשרו לעובד בחירה מושכלת המתאימה לנסיבותיו על ידי הטלת חובה על יועץ או סוכן פנסיוני להמליץ על המוצר הפנסיוני המתאים ביותר למבוטח.
  • בהתאם להוראות הסעיף גם הבחירה של עובד בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה היא אפשרית, ולמעסיק אין אפשרות להתערב בבחירה שכזו.
  • אין לקבל מצב שבו מעסיק מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד. מניעת אפשרות של עובד לממש הצטרפות לקופת גמל מסוימת, או מניעת הצטרפות בהתאם לתנאים שהוסכמו בין העובד לבין הקופה, אינה עומדת בהוראות סעיף 20 לחוק הפיקוח.
    • כשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת אותה הוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת "שגר ושכח".
    • בעצם המעורבות של המעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו (למשל במקרה שגוף פנסיוני מסרב לבטח עובד מסוים בשל מצב בריאותו, שאינו ידוע למעסיק, או דורש ממנו פרמיה גבוהה יותר. בנסיבות אלו, לעובד אין סיבה לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה נראית לו).
  • סעיף 20 לחוק הפיקוח גובר על צו ההרחבה שכן נאמר בו "עובד... רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל.... ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה... והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם".
  • הפרת סעיף 20 לחוק הפיקוח היא עבירה פלילית. מעסיק שמסרב לבצע הנחיה של עובד, כמו למשל לבטחו בביטוח מנהלים ללא רכיב של אובדן כושר עבודה, עלול להיות מואשם בעבירה פלילית.
  • במקרה זה המעסיק הפקיד עבור העובדת כספים לביטוח מנהלים, לאחר שהעובדת העדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה,ולכן אין לקבל את טענתה כי על המעסיק היתה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

משמעות

  • עובד רשאי לבחור במוצר פנסיוני שאינו כולל כיסוי ביטוחי לנכות (למשל קופת גמל או ביטוח מנהלים שאינם כוללים רכיב זה).
  • למעסיק אסור להתערב בבחירה שכזו, והוא חייב להעביר את הסכומים הקבועים בצו ההרחבה אל החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני של העובד גם אם המסלול שבו בחר העובד אינו כולל כיסוי ביטוחי.
  • מעסיק שמתערב בבחירת העובד או מסרב לבטחו במסלול שאינו כולל כיסוי ביטוחי בניגוד לרצון העובד, מבצע עבירה פלילית.
  • עובד שבחר בחיסכון פנסיוני ללא כיסוי ביטוחי, ובשלב מסוים הפך לנכה, לא יהיה זכאי לתגמולים בגין נכות (אבדן כושר עבודה) לא מהחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני ולא מהמעסיק.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.