הקדמה:

בכדי שעובד שהתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים, הנסיבות שהביאו להתפטרות צריכות להיות משמעותיות, או כאלה שהיו בתחילה נסבלות, אך עם הזמן החמירו והפכו לכאלה המצדיקות התפטרות
עובדים שהתפטרו בנסיבות שמזכות אותם בפיצויי פיטורים חייבים להתפטר בסמוך למועד ההרעה בתנאים או בסמוך להתרחשות הנסיבות שהופכות את המשך העבודה לבלתי אפשרית
במקרים של תנאי העסקה פוגעניים יש להעניק פיצויי פיטורים גם לעובדים שהשתהו במתן הודעת התפטרות, במיוחד אם מדובר בעובדים מוחלשים המשתכרים שכר מינימום ומתקשים למצוא מקום עבודה חלופי, ובשל כך נאלצים להמשיך לעבוד חרף התנאים הקשים
הגבלה של עובד מיציאה לשירותים על פי צרכיו היא אסורה ומצדיקה את התפטרותו, בין אם ההגבלה התרחשה בסמוך להתפטרותו ובין אם לאו

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
מס' תיק:
תע"א 1298/10
תאריך:
22.10.2012

שלושה עובדים, תופרים במקצועם, הגישו תביעה לפיצויי פיטורים נגד מעסיקם, בעל מתפרה, לאחר שהתפטרו עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתם.

טענות העובדים

  • לטענת העובדים, לאחר שהגישו נגד המעסיק תביעות קודמות בדרישה לתשלום ימי חופשה, דמי הבראה ודמי ביגוד (תביעות שנידונו בפני בית המשפט ואשר חלקן הסתיים בפשרה וחלקן בפסק דין), החל המעסיק להתנכל להם.
  • לטענתם, באמצעות פרובוקציות פוגעניות, יצר המעסיק אווירה עכורה במקום העבודה, שהגיעה לכדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שלא הותירה בידם ברירה אלא להתפטר. בין היתר, טענו העובדים, הם נאלצו לעבוד בתנאים פיסיים קשים. קירות החדר שבו עבדו היו עשויים מעץ וללא פתח שיכניס אוויר צח, ועל אף החום ששרר בחדר בקיץ, הנתבע אסר עליהם להדליק את המזגן. כך, אסר עליהם הנתבע לשוחח איש עם רעהו במהלך העבודה, לשתות שתיה חמה במקומם ולצאת לשירותים. את אלו יכלו התובעים לעשות רק בהפסקות שהנתבע קבע. כמו כן נהג המעסיק לעקוב אחריהם בסיום העבודה, ומדי פעם אף עקב אחריהם כשהלכו לשירותים. בנוסף הגביר המעסיק את עומס העבודה שתוכננה מראש, ובכך אילץ את שלושת התובעים ועובדת נוספת לבצע עבודה שנועדה להתבצע על ידי כעשרה עובדים. לפיכך הודיעו לו העובדים על התפטרותם.

טענות המעסיק

  • המעסיק טען כי כל אותן תלונות קשות מעולם לא הועלו בפניו טרם קבלת מכתב ההתפטרות, למרות שהיו לתובעים הזדמנויות שונות לעשות כן, ובמיוחד במהלך התקופה שבה נדונו התביעות הראשונות, שבעקבותיהן נוהל משא ומתן בין הצדדים.
  • לטענתו הדבר היחיד שביקשו העובדים הוא העלאה בשכרם, ולמרות שהציע להם קידום שכר בשיטת פרמיות, דחו העובדים את הצעתו.
  • עוד טען המעסיק, כי גם אם היו תנאי עבודה קשים, הרי שתנאים אלה היו מאז ומעולם ולא התרחשו בסמוך להתפטרות ולכן לא מדובר בהרעה של תנאים (כפי שדורש החוק), אלא בתנאים שהיו רעים מלכתחילה. העובדה שחלף פרק זמן כה רב עד שהעובדים התפטרו, מעידה כי התנאים הקשים לא היו הסיבה להתפטרות וכי אין קשר סיבתי בין תנאים אלה לבין ההתפטרות. לכן, טוען המעסיק, העובדים אינם זכאים לפיצויי פיטורים.

החלטת בית הדין

  • בית הדין קיבל את גרסת העובדים וקבע כי לאחר שהוגשו תביעותיהם הראשונות, החל המעסיק באופן שהלך וגבר לנהוג בהם באופן פוגעני עד כדי פגיעה בכבודם כבני אדם. בתוך כך, מנע הפסקות לשם הליכה לחדר השירותים בהתאם לצורך; לא דאג ואף מנע מיזוג וחימום מתאים למקום העבודה שהיה נטול חלונות ואויר צח, קבע הפסקות קצרות ובלתי מתאימות, שלא אפשרו מנוחה והחלפת כוחות סבירה, כמו גם די זמן לשתיית שתייה חמה; הפגין יחס משפיל ועקב אחר התובעים בסוף יום העבודה בצאתם מהמפעל לתחנת האוטובוס.
  • בית הדין קבע כי המעסיק לא ניסה לתקן את המצב. הצעת השכר החדשה שהציע המעסיק אינה רלוונטית שכן סיבות ההתפטרות לא נגעו לשכר אלא לתנאים האחרים, שאותם לא תיקן המעסיק ולא הראה נכונות לתקנם.
  • בית הדין פסק כי התפטרות העובדים היתה עקב "הרעה מוחשית" ו"נסיבות אחרות" שבשלן אין לדרוש מהם כי ימשיכו בעבודתם, ועל-כן הם זכאים לפיצויי פיטורים.
  • בית הדין הבהיר כי עובד המבקש להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, צריך להוכיח שלושה דברים:
  1. כי אכן הייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו או "נסיבות אחרות" שבשלן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו;
  2. כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, כלומר, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו;
  3. כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון.
  • לא כל שינוי בסדרי עבודה מצדיק התפטרות לפי סעיף 11(א) לחוק. הנסיבות שהביאו להתפטרות צריכות להיות משמעותיות. לעתים הנסיבות נסבלות בתחילה, אולם עם הזמן הן הולכות ומחמירות עד שהן נהפכות לכאלה המצדיקות התפטרות. וכך קרה במקרה זה.
  • הליכה לשירותים - הגבלה של עובד מיציאה לשירותים על פי צרכיו לא רק אסורה על פי חוק, אלא שהיא בגדר העסקה פוגענית המצדיקה את התפטרותו, בין אם ההגבלה התרחשה בסמוך להתפטרותו ובין אם לאו, ובמיוחד כאשר מצטרפות אליה פגיעות נוספות כמו במקרה זה.
  • במקרים של תנאי העסקה פוגעניים, דוגמת אלה שתוארו לעיל, אין להקפיד על סמיכות הזמנים הנדרשת בין ההחמרה בתנאי העבודה למועד ההתפטרות (כלומר על הדרישה שעובד יתפטר בסמוך להרעה בתנאים ולא ישתהה עם הודעת ההתפטרות).
  • במיוחד אין להקפיד על סמיכות הזמנים אם מדובר בעובדים מוחלשים, המשתכרים שכר מינימום ומתקשים למצוא מקום עבודה חלופי ובשל כך נאלצים להמשיך לעבוד חרף התנאים הקשים.
  • נסיון החיים מלמד שישנם עובדים מוחלשים שאפשרויות התעסוקה שלהם מצומצמות עד כי הם מעדיפים להמשיך לעבוד במקום שרומס את כבודם, ובלבד שיוכלו להתפרנס. לעובדים אלה צריכה לעמוד האפשרות להתפטר (ולזכות בפיצויי פיטורים), גם אם יתברר כי השתהו בטרם התפטרו.

משמעות

  • עובדים המעוניינים להתפטר עקב הרעת תנאים ולזכות בפיצויי פיטורים צריכים, בדרך כלל, להתפטר בסמוך למועד ההרעה בתנאים או בסמוך להתרחשות הנסיבות שהופכות את המשך העבודה לבלתי אפשרי.
  • יחד עם זאת, במקרים של תנאי העסקה פוגעניים אין להקפיד על סמיכות הזמנים הנדרשת, ויש לאפשר לעובדים להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים גם אם השתהו במתן ההודעה המוקדמת להתפטרות.
  • הגבלה של עובד מללכת לשירותים על פי צרכיו לא רק שאסורה היא על פי חוק, אלא שהיא בגדר העסקה פוגענית המצדיקה את התפטרותו, בין אם ההגבלה התרחשה בסמוך להתפטרותו ובין אם לאו, ובמיוחד כאשר מצטרפות אליה פגיעות נוספות.

חשוב לדעת

  • החוק והפסיקה מטילים על מעסיק חובה לוודא קיומם של תנאים פיזיים הולמים במקום העבודה, ובין היתר לוודא קיומם של חדרי שירותים, חיבור לחשמל ולמים וכיו"ב. למידע נוסף ראו תנאים פיזיים הולמים במקום העבודה.


חקיקה ונהלים