עובדים המעוניינים להתפטר, מחויבים לעשות זאת בהתראה מראש ובכתב
עובד אינו רשאי לחזור בו מהודעת ההתפטרות, אלא בהסכמה של המעסיק (ואם המעסיק מסרב - הוא חייב לנמק זאת), או אם ההתפטרות נעשתה ב"עידנא דריתחא" (שעת כעס)
המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ולנתק את יחסי העובד-מעסיק עימו באופן מיידי, בתנאי שישלם לעובד בגין תקופה זו שכר מלא ללא תנאים סוציאליים ("חלף הודעה מוקדמת")
עובד רשאי לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על חשבון ימי החופשה הצבורים, בהסכמת המעסיק
למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות באתר משרד העבודה

תקציר

עובדים המעוניינים להתפטר מעבודתם, מחויבים לתת למעסיק הודעה מוקדמת בכתב.

  • יחסי העובד-מעסיק בין הצדדים מסתיימים עם תום תקופת ההודעה המוקדמת (כלומר, בסיום יחסי העבודה בפועל).
  • במהלך התקופה שמרגע מתן הודעת ההתפטרות ועד סיום העבודה, המעסיק חייב להעניק לעובד את כל תנאי העבודה שהיה זכאי להם לפני כן.
  • העובד מחויב במהלך אותה תקופה להעמיד את עצמו לרשות העבודה ולהמשיך לעבוד באותו היקף ובאותה רצינות, כפי שנדרשו ממנו לפני כן.
  • החובה של עובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני התפטרות חלה גם במקרים בהם ההתפטרות היא בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
דוגמה
על עובד המתפטר לאחר הגעה לגיל פרישה חלה חובה לתת למעסיק הודעה מוקדמת, למרות שהוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • סעיף 10 לחוק קובע שעובד שהתפטר לא יהיה חייב במתן הודעה מוקדמת בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
    • בדבע (ארצי) נד/3-223 נפסק שהתפטרות עקב תשלום שכר נמוך משכר המינימום אינה מהווה הצדקה לוותר על חובת ההודעה המוקדמת והצדקה כזו עשויה להתקיים רק במקרים חריגים, כאשר ההחלטה להתפטר נובעת מנסיבות יוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת, כגון עבודה בתנאי תברואה מסוכנים או בתנאים של חוסר בטיחות בעבודה, גילויי אלימות כלפי העובד וכו'.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים והמעסיקים.

תהליך מימוש הזכות

  • יש להודיע על ההתפטרות בכתב ומראש, בהתאם לפרק הזמן שבו הועסק העובד במקום העבודה (ראו "תקופת ההודעה המוקדמת" בהמשך).
  • החוק קובע כי יש לתת את ההודעה בכתב אך שותק לגבי אופן מסירתה, ועל כן נראה שעל פי החוק אין מניעה לשלוח את ההודעה במייל ובלבד שהעובד וודא שההודעה אכן נמסרה והתקבלה. בהודעה יש לציין את תאריך הוצאתה ואת מועד הכניסה לתוקף של ההתפטרות.
  • עובד שלא נתן התראה מוקדמת למעסיק לגבי התפטרותו, ישלם למעסיק פיצוי בגובה השווה לשכר הרגיל שהיה זכאי לו בתקופת ההודעה המוקדמת. (ראו בהמשך חלף הודעה מוקדמת).
  • אם המעסיק מוותר על העסקת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת כלומר, לאחר הודעת ההתפטרות מבקש מהעובד להפסיק לעבוד לאלתר, עליו לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת. למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (בפסקת "חלף הודעה מוקדמת").
  • על עובד שהתפטר לנהוג בתום לב ולנסות לצמצם את הקשיים והנזקים שייגרמו למעסיק כתוצאה מסיום קשר העבודה. מעסיק שעובדו התפטר ללא הודעה מוקדמת עשוי להיות זכאי, בנסיבות מסוימות, לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב של העובד, בנוסף לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת. עם זאת אסור למעסיק לקזז על דעת עצמו סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב עזיבתו המוקדמת של העובד.
  • ייתכנו כללים נוספים לעובדים בענפי עבודה ספציפיים (כגון הוראות אלה, המיועדות לחברי ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים).

פירוט הסיבות להתפטרות

  • ההודעה המוקדמת אינה צריכה לכלול את הסיבות להתפטרותו, ולמעסיק אסור לחייב את העובד לציין את הסיבה להתפטרותו או להחתימו על מסמך אחר שבו הוא מציין את הסיבה להתפטרות.
  • עם זאת, כאשר מדובר בהתפטרות עקב הרעת תנאים (נסיבות שמזכות את העובד בפיצויי פיטורים למרות שהוא התפטר ולא פוטר), על העובד להתריע מראש על ההרעה בתנאים ועל כוונתו להתפטר ולתת למעסיק הזדמנות נאותה לתקן את מה שמצריך תיקון אם הדבר ניתן לתיקון. אם לא יעשה זאת, עשוי העובד להתקשות להוכיח כי התפטרותו נעשתה עקב הרעת התנאים, ולפיכך יתקשה לזכות בפיצויי הפיטורים. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

תקופת ההודעה המוקדמת

  • תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שנצבר במקום העבודה.
דוגמה
עובד עבד אצל המעסיק במשך 8 חודשים, מתוכם שהה העובד 2 חודשים בחופשה ללא תשלום. ותק העובד לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא 6 חודשים בלבד.
  • ימי ההודעה המוקדמת הנדרשים לפי החוק נספרים באופן קלנדרי (כלומר, הכוונה אינה למספר ימי עבודה). לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת ואילך מחויב למתן הודעה מוקדמת של חודש ימים.
  • עובד בעל ותק של פחות משנת עבודה מחויב למתן יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש עבודה מלא נוסף. (חלקי חודש אינם נלקחים בחשבון).
דוגמה
עובד במשכורת חודשית בעל ותק של 4 חודשים המעוניין להתפטר:
  • בגין כל אחד מ-4 חודשי העבודה הוא מחויב למתן יום אחד של הודעה מוקדמת, כלומר 4 ימים.
  • המשמעות היא שהעובד מחויב להודיע בכתב על התפטרותו 4 ימים קלנדריים מראש.
דוגמה
עובד במשכורת חודשית בעל ותק של 11 חודשים ושבוע המעוניין להתפטר:
  • מאחר שחלקי חודש אינם נלקחים בחשבון, ותק העובד לצורך חישוב ימי ההודעה המוקדמת הוא 11 חודשים בלבד:
    • בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים הוא מחויב למתן יום אחד של הודעה מוקדמת, כלומר 6 ימים.
    • בגין כל אחד מ-5 החודשים האחרונים (חודשים 11-7) הוא מחויב למתן 2.5 ימים של הודעה מוקדמת, כלומר 12.5 ימים (2.5 X‏ 5).
  • סך כל ימי ההודעה המוקדמת יהיה 18.5 ימים (6+12.5).
  • המשמעות היא שהעובד מחויב להודיע בכתב על התפטרותו 18.5 ימים קלנדריים מראש.

עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי

  • עובד בעל ותק של עד שנה מחויב ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
  • עובד במהלך שנת עבודתו השנייה מחויב לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה.
  • עובד בשנת עבודתו השלישית מחויב ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.
  • עובד בעל ותק של 3 שנים ומעלה מחויב להודעה מוקדמת של חודש ימים.

עובד זר בסיעוד המועסק בבית המטופל

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
  • אם נקבעה בהסכם העבודה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, והעובד המתפטר מעוניין לנצל את מלוא ימי ההודעה המוקדמת כקבוע בהסכם, על המעסיק לכבד את תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בהסכם. אם המעסיק מעוניין לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגובה שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
דוגמה
  • בהסכם העבודה של עובד מסוים נקבע כי עליו לתת הודעה מוקדמת של 3 חודשים לפני התפטרותו.
  • העובד התפטר מהעבודה לאחר שנה, ונתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים כקבוע בהסכם, למרות שעל פי החוק היה עליו לתת הודעה מוקדמת של חודש בלבד.
  • המעסיק ביקש מהעובד להפסיק את עבודתו כעבור חודש (שהוא משך תקופת ההודעה המוקדמת לפי החוק).
  • במקרה זה המעסיק צריך לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגין החודשיים הנוספים של ההודעה המוקדמת הקבועים בהסכם העבודה.
  • יחד עם זאת, קיימת בפסיקה מחלוקת לגבי השאלה האם במקרה שהעובד התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, רשאי המעסיק לנכות משכרו של העובד תמורת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק, כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים, או שהמעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד תמורת הודעה מוקדמת בהתאם לאמור בחוק בלבד.
  • ישנם פסקי דין של בית הדין האזורים התומכים בעמדה הראשונה, ומנגד ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי התומכים בעמדה השנייה. טרם ניתנה הכרעה מחייבת של בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו. להלן מספר דוגמאות מהפסיקה:
    • קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, לפיה הוראה בחוזה עבודה שקובעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק, מחייבת רק את המעסיק (במתן הודעה מוקדמת לפיטורים כאשר הוא מפטר את העובד). לכן, אם העובד התפטר ומסר למעסיק הודעה מוקדמת הקצרה מהמוסכם, אך בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, אסור למעסיק לקזז מהתשלומים המגיעים לעובד את יתרת ימי ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
    • מנגד, קיימת פסיקה אחרת של בית הדין האזורי לעבודה לפיה הסכמת הצדדים לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מהקבוע בחוק, אינה מהווה פגיעה בזכויות המגן של העובד והעובד מחוייב לפעול לפי הסכמת הצדדים לגבי אורך תקופת ההודעה המוקדמת. לכן, אם העובד התפטר ומסר למעסיק הודעה מוקדמת הקצרה מהמוסכם, אך בהתאם לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק, רשאי המעסיק לקזז מהתשלומים המגיעים לעובד את יתרת ימי ההודעה המוקדמת על פי ההסכם.
      • פסיקה דומה ראו גם בסע"ש 28016-02-19 בו פסק בית בדין האזורי לעבודה שיש לכבד את הסכמת הצדדים לתקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מהקבוע בדין, שכן אין בכך פגיעה בזכות מזכויות המגן של העובד אלא הרחבה של הזכות, וזאת בתנאי שמדובר בתניה הדדית וסבירה .
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בסוגיה זו בבית הדין הארצי לעבודה.
  • בכל מקרה שלא הוסכמה בין העובד והמעסיק תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, העובד אינו רשאי לתת על דעת עצמו הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, ולכפות על המעסיק להמשיך ולהעסיקו בתקופה ההודעה המוקדמת הארוכה יותר (ראו פסק דין בסוגיה זו).
דוגמה
  • עובד התפטר לאחר שעבד מספר שנים במקום העבודה, ונתן הודעה 3 חודשים מראש.
  • מאחר ולא היתה הסכמה בין הצדדים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו של העובד כעבור חודש ימים, שהוא משך תקופת ההודעה הקבועה בחוק ושבמהלכה מחויב המעסיק להמשיך ולהעסיק את העובד.

חזרה מהודעת התפטרות

  • חזרה של עובד מהודעה מוקדמת על התפטרות אינה מבטלת את ההתפטרות, אלא אם המעסיק הסכים לכך. זכותו של המעסיק לראות את הודעת ההתפטרות כתקפה, ולהפסיק את העסקתו של העובד.
  • עם זאת, במקרה שההודעה על ההתפטרות נמסרה ב"עידנא דריתחא" (בעת מריבה או כעס), רשאי העובד לחזור בו ולבטל את ההתפטרות.
טיפ
אם העובד מתפטר שלא מתוך כעס ומתחרט על כך לאחר זמן מה, אין חובה מוחלטת של המעסיק להחזירו לעבודה, שכן אין מדובר בעידנא דריתחא, אלא בהתפטרות לכל דבר. עם זאת, חובה על המעסיק במקרה כזה להקשיב לעובד ולאפשר לו לשכנע להחזירו לעבודה. אם המעסיק מסרב להחזירו לעבודה, עליו לנמק זאת - ראו פסק דין בנושא זה.

יציאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת

  • עובד רשאי לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על חשבון ימי החופשה הצבורים, בהסכמת המעסיק.
  • המעסיק רשאי לסרב לבקשת העובד אם יש לו טעמים ענייניים הקשורים לעבודה, כגון הצורך בעבודתו של העובד בימים אלה.
  • על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד.
    • במקרה זה המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד לצאת לחופשה שנתית (על חשבון ימי החופשה שצבר) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ועליו לשלם לעובד גם את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.
    • אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב, ולא כדי להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת וימי מחלה או מילואים

חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה

  • חוק דמי מחלה אינו מטיל הגבלה על חפיפה בין ימי מחלה וימי הודעה מוקדמת להתפטרות.
  • אם עובד נעדר מעבודתו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת בשל מחלה, העובד לא יצטרך להשלים את ימי ההודעה המוקדמת לאחר תום מחלתו, ולמעסיק אסור לנכות משכרו של העובד את תקופת ההודעה המוקדמת בה נעדר בשל מחלתו. לפסק דין של בית הדין הארצי בסוגיה זו ראו ראו: ע"ע (ארצי) 38449-06-11.
  • החוק כן מטיל מגבלות על פיטורים במהלך ימי מחלה ועל חפיפה בין ימי המחלה וימי ההודעה המוקדמת לפיטורים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה").

חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים

  • במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור בחוקי העבודה לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם ימי שירות המילואים.
  • קיים איסור על חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לימי שירות המילואים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים").

תשלום כספי במקרה של הפסקת עבודה מיידית במקום הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת)

  • המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת (בין אם המדובר בפיטורים ובין אם מדובר בהתפטרות) ולשלם לעובד בגין תקופה זו שכר מלא ללא תנאים סוציאליים (חלף הודעה מוקדמת).
  • בתשלום חלף הודעה מוקדמת יש ניתוק מיידי של יחסי עובד-מעסיק, העובד מפסיק לצבור זכויות סוציאליות, והוא אינו זכאי להפרשות לקופות גמל ולביטוח פנסיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה או הסכם קיבוצי, או שקיים נוהג במקום העבודה לעניין זה.
  • בסיס השכר לחישוב פיצוי הודעה מוקדמת הוא "השכר הרגיל" של העובד, כפי שהוא בא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים וכולל בחובו: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית. תוספת שכר המותנית בתנאי או בגורם מיוחד אינה חלק משכר היסוד ואינה נכללת בתשלום חלף הודעה מוקדמת. למידע נוסף ראו רכיבי השכר הבאים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
דוגמה
  • עובד שעבד במשך 4 שנים במקום העבודה, החליט להתפטר.
  • העובד נתן למעסיק ביום 01.04.2017 הודעה על כוונתו לסיים את העבודה ביום 01.05.2017 (הודעה מוקדמת של חודש כפי שנדרש בחוק).
  • המעסיק אינו מעוניין להמשיך להעסיק את העובד במהלך חודש אפריל אלא להפסיק את העסקתו לאלתר.
  • המעסיק רשאי להודיע לעובד על הפסקת עבודתו המיידית (ב-01.04.2017), אולם עליו לשלם לו שכר עבור החודש שבו הוא היה אמור להמשיך לעבוד (חודש אפריל) למרות שפועל לא עבד בו.
  • המעסיק אינו צריך לשלם לעובד רכיבים, כמו: הוצאות נסיעה, הפרשות לביטוח פנסיוני והפרשות קרנות השתלמות עבור חודש אפריל, וחודש זה לא ייחשב כחודש עבודה לצורך צבירת ימי מחלה, צבירת ימי חופשה או ותק לצורך פיצויי פיטורים.
  • מועד סיום ההעסקה יהיה 01.04.2017.
  • אם העובד לא מסר הודעה מוקדמת והתפטר מיד, או שמסר הודעה מוקדמת קצרה מזו הנדרשת בחוק, זכאי המעסיק לפיצוי בגובה השכר שהיה העובד מקבל במהלך ימי ההודעה המוקדמת, אילו עבד באותם ימים.
דוגמה
  • עובד שעבד במשך 4 שנים במקום העבודה, החליט להתפטר.
  • העובד מסר למעסיקו הודעה מוקדמת של שבוע.
  • המעסיק זכאי לקבל מהעובד פיצוי בגובה השכר שהעובד היה מקבל עבור 23 ימים ברוטו , שכן על-פי חוק מגיעה לו הודעה מוקדמת של חודש ימים.
  • על מנת לחשב את חלף ההודעה המוקדמת יש לחלק את שכרו החודשי של העובד ב30 ולהכפיל את השכר היומי ב23.
  • במקרה שהמעסיק ויתר על נוכחותו של העובד, העובד זכאי לקבל הן תמורת הודעה מוקדמת והן פדיון חופשה שנתית (אם עומדים לרשותו ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל).
  • חשוב להדגיש: אם העובד הוא שמבקש מהמעסיק לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת (כלומר להפסיק את יחסי העבודה מיד), אזי המעסיק אינו צריך לשלם לו חלף הודעה מוקדמת.

    • חלף הודעה מוקדמת לעובד שעתי

    • אם המעסיק ויתר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על עבודתו של לעובד שעתי שהיקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש, חישוב השכר הקובע לצורך תשלום חלף הודעה מוקדמת יעשה לפי ממוצע חלקיות המשרה של העובד לאורך כל תקופת העסקתו. יש לחשב את ממוצע שעות עבודתו החודשיות של העובד לאורך כל תקופת העסקתו ולהכפיל את מספר שעות העבודה החודשיות הממוצע בשכר השעתי האחרון. למידע נוסף ראו עע (ארצי) 14238-10-14, פסקה 39.
    דוגמה
    • עובד הועסק במשך 10 שנים (120 חודשים), והשתכר לפי שעה.
    • בכל חודש עבד מספר שעות משתנה.
    • סה"כ עבד העובד במשך כל שנות עבודתו 12,000 שעות.
    • ממוצע שעות העבודה החודשי שלו הוא 100 (לפי החישוב: 12,000/120).
    • שכרו האחרון עמד על 50 ₪ לשעה.
    • השכר החודשי שישמש בסיס לתשלום חלף הודעה מוקדמת הנו 5,000 ₪ (לפי החישוב: 50 ₪ לשעה X‏ 100 שעות בחודש)

    .

    • במקרה שהיקף העבודה של העובד אינו משתנה, אך שכרו משתנה (למשל בשל קבלת עמלות) או במקרה של עבודה קבלנית, חישוב השכר הקובע לצורך תשלום חלף הודעה מוקדמת יעשה לפי השכר הממוצע ששולם לעובד ב-12 החודשים האחרונים.

    ניכוי דמי ביטוח לאומי מתשלום "חלף הודעה מוקדמת"

    • יש לנכות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתשלום "חלף הודעה מוקדמת" ששולם עבור התקופה הקבועה בחוק. תשלום "חלף הודעה מוקדמת" שניתן לעובד לתקופה שמעבר לכך (לפי הסכם קיבוצי, חוזה אישי וכו') פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
    • הדיווח על התשלום יתייחס לחודש ששולם עבורו, גם אם בפועל הוא שולם במועד מוקדם או מאוחר יותר.
    • למידע נוסף, ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 20.01.2009.

    דמי אבטלה בתקופת שעבורה שולם חלף הודעה מוקדמת

    • במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, העובד ממשיך לעבוד ואינו זכאי לדמי אבטלה.
    • אם המעסיק ויתר על תקופת עבודתו של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת ושילם לעובד "חלף הודעה מוקדמת", העובד אינו זכאי לדמי אבטלה עבור התקופה שבעבורה הוא מקבל תשלום זה.
    דוגמה
    עובד שהועסק מספר שנים התפטר מעבודתו ונתן למעסיק הודעה מוקדמת של חודש בהתאם לדין , אך המעסיק ויתר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. יחסי העבודה הסתיימו לאלתר והמעסיק שילם לעובד"חלף הודעה מוקדמת" בגובה שכר חודשי. במקרה זה העובד אינו זכאי לדמי אבטלה במהלך החודש הראשון לאחר סיום יחסי העבודה.

    הקלות במס הכנסה לעובד המקבל תשלום "חלף הודעה מוקדמת"

    חשוב לדעת

    • במקרה של אי קיום חובת ההודעה המוקדמת ע"י העובד, רשאי המעסיק לנכות מכל סכום שמגיע לעובד סכום השווה לשכר הרגיל שהיה מקבל עבור תקופת ההודעה המוקדמת שלא עבד בה.
    • היעדרות של אישה בעת חופשת לידה לא פוגעת בזכויותיה התלויות בוותק. מכאן עולה כי כאשר מחשבים את הוותק של העובדת לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת שעליה לתת בעת התפטרות, צריך לקחת בחשבון גם את תקופת חופשת הלידה. מנגד, אין לקחת בחשבון תקופה של חופשה ללא תשלום.
    דוגמה
    • עובדת שהועסקה 10 חודשים ואז יצאה לחופשת לידה של 3 חודשים, תיחשב כמי שעבדה 13 חודשים (כלומר, שנה וחודש), ועל כן תהיה חייבת לתת הודעה מוקדמת של חודש אחד.
    • עובד שהועסק 10 חודשים ויצא לחופשה ללא תשלום למשך 3 חודשים, ייחשב כמי שעבד 10 חודשים ועל כן יהיה חייב לתת הודעה מוקדמת של 16 ימים (יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין 4 החודשים האחרונים).

    התפטרות עובדים זרים בתחום הסיעוד

    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים