בני זוג החיים כידועים בציבור יכולים לערוך הסכם לחיים משותפים, אשר מסדיר בין היתר את היקף השיתוף הכלכלי ביניהם ואת חלוקת רכושם במקרה של סיום הזוגיות
הסכם תקף צריך להיעשות בכתב, ולהיחתם בידי שני הצדדים
ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה, אך אין הכרח לעשות זאת

בקצרה

ככלל, על פי פסיקת בית המשפט במרוצת השנים, בני זוג ידועים בציבור עשויים להיחשב כבעלי זכויות זה ברכושו זה של זה, במקרה של פרידה. במקרים מסוימים ובהתאם לנסיבות, ייתכן שיתוף גם אם הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד.

  • הקניית זכויות לבן הזוג האחד ברכוש בן הזוג האחר מבוססת על "חזקת השיתוף בין בני זוג", שקיומה תלוי באורח חייהם של בני הזוג במהלך הקשר.
  • בני זוג החיים יחד כידועים בציבור, ומעוניינים להסדיר את ההתנהלות הרכושית והכלכלית ביניהם מבלי להידרש לקיומה של חזקת השיתוף, יכולים לעשות זאת בהסכם לחיים משותפים, בדומה להסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים.

למי זה רלוונטי?

שלבי ההליך

  • הסכם תקף צריך להיעשות בכתב ולהיחתם בידי שני הצדדים.
  • אין צורך לאשר את ההסכם בבית משפט לענייני משפחה, אך ניתן ורצוי לעשות זאת כדי לחזק את מעמדו המשפטי.
טיפ
מומלץ להיעזר ביעוץ משפטי לצורך הגשת ההסכם לאישור בית המשפט.

הקשר בין הסכם לחיים משותפים לבין צוואה או ירושה

  • אדם יכול להוריש (על פי צוואה או כללי חוק הירושה) רק נכסים וכספים שבבעלותו, או את החלק שלו בלבד בנכסים משותפים.
  • אדם לא יכול להוריש את רכושו או להורות מה ייעשה בו לאחר מותו אלא בצוואה בלבד, וראו בטלות עסקאות בירושה.
  • הסכם לחיים משותפים קובע כיצד יחולקו הנכסים של בני זוג בינם לבין עצמם, ובכך קובע מהו היקף העיזבון של כל אחד מבני הזוג, ואילו צוואה קובעת כיצד יחולק אותו עיזבון.
לדוגמה
גבר ערך הסכם לחיים משותפים עם בת זוגו ולפיו הדירה שרשומה על שמו בלבד תהיה משותפת. כך, חצי מהדירה יהיה שייך לבת הזוג לפי הסכם הממון, למרות הרישום, והוא יוכל להוריש את מחציתה השנייה בלבד של הדירה ליורשיו (בהתאם לצוואתו, אם כתב, ואם אין צוואה - על פי כללי חוק הירושה)

.

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים