עובד/ת משק בית זכאי/ת לכל הזכויות שמוענקות לכל עובד/ת שכיר/ה
חובה על מי שמעסיק בביתו עובד/ת משק בית לדאוג ולוודא שכל זכויותיו/ה נשמרות
מעסיק שלא יקפיד על הענקת כל הזכויות לעובד/ת חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובד/ת
עבודות משק בית כוללות, בין השאר, עבודות ניקיון, טיפול והשגחה (כולל בייביסיטינג)
ועד בית שמעסיק עובד/ת ניקיון בצורה ישירה נחשב למעסיק
עובד/ת משק בית זכאי/ת לכל הזכויות שמוענקות לכל עובד/ת שכיר/ה.
- עבודות משק בית, לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, כוללות עבודות ניקיון, סיעוד טיפול והשגחה (כולל בייביסיטינג) וגם שמירה ונהיגה בתנאים מסוימים.
- זכותון זה מרכז מידע חשוב על הזכויות, החובות, ההליכים וכל מה שצריך וכדאי לדעת אם את/ה:
- אדם פרטי (לא חברה, עסק, תאגיד וכו׳) שמעסיק עובד/ת בעבודות משק בית בביתו (כולל בחצר).
- עובד/ת בעבודות משק בית.
- ועד בית שמעסיק עובד/ת משק בית באופן ישיר (ולא באמצעות חברה, עסק וכו׳).
- מעסיק עובד/ת ניקיון בבתי כנסת ובתי תפילה (מסגד, כנסייה, חילווה, בית מדרש וכו') בתנאי שהמקום לא מעסיק יותר מ-2 עובדים/ות באותו חודש ובתנאי שהמקום לא מקיים פעילות עסקית (כמו השכרת אולם לשמחות, השכרת משרדים וכו').
- תמצאו מידע מפורט בכל הנושאים והתחומים, אבל הנה כמה נקודות שחשוב לדעת:
- העובד/ת זכאי/ת לשכר מינימום לפחות.
- המעסיק נדרש לדווח למוסד לביטוח לאומי על ההעסקה ולשלם עבור העובד/ת דמי ביטוח לאומי (חלק מהתשלום ינוכה משכרו/ה).
- המעסיק נדרש להסדיר ביטוח פנסיוני לעובד/ת (חלק מהתשלום ינוכה משכרו/ה).
- יש לשלם לעובד/ת שכר מלא עבור ימי חג "שנופלים" ביום ההעסקה הרגיל שלו/ה.
- העובד/ת זכאי לתשלום דמי הבראה.
- מעסיק שלא יקפיד על הענקת כל הזכויות לעובד/ת חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובד/ת.
שכר עבודה והוצאות נסיעה
- העובדת זכאית לפחות לשכר מינימום שעומד כיום על 32.30 ₪ לשעה.
- בנוסף, העובדת זכאית להחזר הוצאות נסיעה למקום העבודה וחזרה ממנו (אלא אם המעסיק מספק הסעות).
ביטוח לאומי
- אם העובדת מועסקת בבית הפרטי של המעסיק והיא מבצעת את אחד או יותר מסוגי העבודה שיפורטו בהמשך, המעסיק חייב לדווח על העסקתה למוסד לביטוח לאומי ולשלם עבורה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (פתיחת תיק).
- תשלומים אלו נועדו להבטיח את זכאותה לפיצויים בגין תאונה בעבודה, דמי לידה, קצבת שאירים, דמי אבטלה וקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).
אילו עבודות נחשבות לעבודות משק בית?
- עובדת שמבצעת בעצמה (ולא באמצעות מישהי מטעמה) את אחת או יותר מהעבודות הבאות בביתו של אדם (ולא בבית עסק), מוגדרת כעובדת משק בית מבחינת המוסד לביטוח לאומי:
- עבודות ניקיון - בתוך הבית ובחצר ויכולות לכלול גם בישול, גיהוץ, קיפול כביסה וכו׳.
- עבודות ניקיון וחצרנות בבית משותף - העבודות מבוצעות רק ברכוש המשותף (חדרי מדרגות, רחבת כניסה, חצר וכו׳). המעסיק הוא ועד הבית.
- טיפול והשגחה - על קשישים, חולים וילדים (בייביסיטינג). עיקר העבודה לא מבוצעת בבית של העובדת ויכולה להתבצע באופן זמני מחוץ לבית של המעסיק, כמו בבית אבות ובית חולים.
- נהיגה - על ההסעות להיות מבוצעות שלא בכלי הרכב של העובדת.
- שמירה.
- סיעוד.
פתיחת תיק
- ניתן לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי (דיווח על העסקת העובדת ורישום המעסיק) באחת הדרכים הבאות:
- טופס מקוון.
- טופס ידני - יש להדפיס, למלא, לשלוח או להגיש לסניף שקרוב למקום המגורים.
- יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים בטופס ולדייק בפרטים. פרטים חסרים או לא מדויקים עלולים לפגוע בזכויות העובדת.
סכום התשלום וחלוקת התשלום בין המעסיק והעובדת
- התשלום למוסד לביטוח לאומי כולל למעשה שני תשלומים: תשלום עבור ביטוח לאומי ותשלום עבור ביטוח בריאות.
- גובה התשלום הכולל למוסד לביטוח לאומי הוא אחוז מסוים מתוך השכר ברוטו של העובדת, כלומר, הסכום שכולל את הוצאות הנסיעה ודמי ההבראה ולפני הורדת מיסים, פנסיה וכו'.
- לעובדת מתחת לגיל 18 - התשלום לביטוח הלאומי הוא 2% מהשכר (משולם על ידי המעסיק בלבד).
- לעובדת מגיל 18 ועד גיל פרישה - התשלום לביטוח לאומי הוא 7.25% מהשכר (5.25% משולם על ידי המעסיק ו-2% על ידי העובדת).
- לעובדת מגיל פרישה (שלא מקבלת קצבת זיקנה) ועד לגיל זכאותה לקצבת זיקנה - התשלום לביטוח לאומי הוא 6.25% מהשכר (5.25% משולם על ידי המעסיק ו-1% על ידי העובדת).
- לעובדת שזכאית לקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק) - התשלום לביטוח הלאומי הוא 2% מהשכר (משולם על ידי המעסיק בלבד).
- לעובדת שהיא תושבת יהודה ושומרון או תושבת חו"ל - התשלום לביטוח הלאומי הוא 2% מהשכר (משולם על ידי המעסיק בלבד).
- למידע נוסף ראו:
- דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית.
- דמי ביטוח לאומי לעובד זר.
- עובד במשק בית ומעסיקו באתר המוסד לביטוח לאומי.
דוגמאות
משפחה מעסיקה בביתה עוזרת בית בת 35, פעם בשבוע למשך 5 שעות.
העוזרת מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש ומקבלת 50 ₪ לשעה.
השכר החודשי של העוזרת בחודש שהועסקה 25 שעות הוא 1,250 ₪.
המשפחה (המעסיק) נדרשת לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 91 ₪ (7.25% מהשכר) ומהעוזרת ינוכו 25 ₪ (2% מהשכר).
משפחה מעסיקה בביתה מטפלת סיעודית בת 65 (ישראלית) כדי לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש במימון המשפחה ויתר השעות ממומנות במסגרת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
המטפלת זכאית לקצבת זיקנה ומקבלת 40 ₪ לשעת עבודה.
השכר החודשי של המטפלת הוא 1,600 ₪, כך שהמשפחה (המעסיק) נדרשת לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 32 ₪ (2% מהשכר).
משפחה מעסיקה בביתה בייביסיטר (שמרטפית) בת 17 פעמיים בשבוע, למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
הבייביסיטר מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש ומקבלת 32.30 ₪ לשעה.
המשפחה (המעסיק) נדרשת לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 17.44 ₪ (2% ממשכורת חודשית של 872.1 ₪).
מתי ואיך משלמים?
- התשלום לביטוח לאומי מועבר אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שנשלח למעסיק או באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי.
- מי שמעסיק עובדת ולא העביר עבורה את התשלום לביטוח הלאומי (דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) יכול לשלם את החוב רטרואקטיבית לתקופה של שנה אחת, בלי צורך לשלם קנס על האיחור בתשלום.
- אם לא הועברו תשלומים במשך תקופה של יותר משנה:
- יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף שני תצהירים, אחד של העובדת והשני של המעסיק.
- בתצהירים עליהם להצהיר על תקופת ההעסקה, תדירות ההעסקה (מספר ימי העבודה והשעות), השכר ששולם והצהרה האם קיימת קרבה משפחתית ביניהם.
- המעסיק יחוייב בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות עקב האיחור בתשלום.
סגירת תיק
- במקרה של הפסקת העסקה מוחלטת של העובדת (הפסקה שהיא לא זמנית), סגירת התיק נעשית באמצעות טופס מקוון.
- לצורך מילוי הטופס יש להזדהות באמצעות פרטים אישיים או באמצעות מזהה הפנקס שמופיע בפנקס הדיווחים.
- אפשרות ההזדהות באמצעות מזהה הפנקס מיועדת גם לוועדי בתים.
- שימו לב כי מספר מזהה הפנקס משתנה בכל שנה.
- במקרה של העסקה חוזרת של עובדת משק בית אין צורך לפתוח תיק חדש, אלא לדווח מחדש ולשלם באמצעות מספר התיק הישן.
תשלום דמי ביטוח לאומי עבור עובדת זרה
- מי שמעסיק עובדת משק בית שהיא לא תושבת ישראל (עובדת זרה), חייב לדווח ולשלם עבורה דמי ביטוח לאומי בשיעור של 2%.
- משום שעבור עובדת משק בית זרה לא משולמים דמי ביטוח בריאות (בשונה מעובדת משק בית שהיא תושבת ישראל) המעסיק חייב לרכוש עבורה ביטוח בריאות פרטי.
פנסיה
- מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדות במשק הבית שלהם.
- חובת המעסיק קיימת גם אם העובדת לא מעוניינת בביטוח הפנסיוני ואף אם היא מתנגדת או מסרבת לביטוח כזה.
- החובה להפרשת הכספים חלה לאחר השלמת 6 חודשי עבודה של העובדת אצל אותו מעסיק, אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם.
- עובדת עם ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון לעבודתה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
- יש לשאול את העובדת לאיזה גוף פנסיוני היא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה סוג ביטוח היא מעוניינת.
- החל מ-01.11.2016 אם העובדת לא הודיעה למעסיק על הגוף שבחרה לנהל את הביטוח הפנסיוני שלה, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובדת ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות פנסיה נבחרות" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים).
- אם העובדת עברה את גיל פרישת חובה (67, לנשים ולגברים) המעסיק רשאי שלא לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני שלה רק אם היא פוטרה או פרשה מעבודה קודמת בגיל פרישת חובה או מאוחר יותר, ומשולמת לה קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי. למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני לעובד או עובדת שהגיעו לגיל פרישה.
- למידע על תהליך עריכת הביטוח הפנסיוני ואופן העברת הכספים לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח שבהן ינוהל הביטוח הפנסיוני, ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
חופשות
חופשה שנתית
- כל העובדות במשק בית זכאיות לחופשה שנתית בין אם עובדות במשכורת חודשית ובין אם הן עובדות שעתיות או עובדות יומיות.
- עובדות משק בית שמקבלות שכר חודשי או עובדות יומיות/שעתיות שבינן לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה מעל 74 ימים או קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה שעולה על 74 ימים –זכאיות לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותן מהעבודה עקב חופשה.
- עובדות משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקות אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה שעולה על 74 ימים, אינן זכאיות לחופשה בפועל. עובדות אלו זכאיות לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
- עובדת שלא ניצלה את כל ימי החופשה שצברה, רשאית במועד סיום העסקתה בלבד לפדות את ימי החופשה שלא ניצלה (ושהיתה רשאית לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיימה לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה. לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובדת ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתה, בצירוף הימים שנצברו לזכותה בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובדת כחופשה בתקופה זו.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות).
חופשה ביוזמת המעסיק
- במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ולא זקוק לשירותי העובדת. במקרים כאלו:
- המעסיק רשאי לקבוע שהעובדת תצא לחופשה במועד מסוים שהוא יקבע ועליו להודיע לה על חופשה יזומה שכזו מראש.
- אם החופשה היזומה היא של 7 ימים ומעלה, המעסיק צריך להודיע לעובדת על כך לפחות 14 ימים מראש.
- המעסיק חייב לשלם לעובדת דמי חופשה (שכר מלא, בלי הוצאות נסיעה) עבור היעדרותה ביום או בימים אלו.
- יום או ימים אלו ינוכו (יירדו) ממספר ימי החופשה שהעובדת צברה בתקופת עבודתה אצל המעסיק.
- אם העובדת לא צברה מספיק ימי חופשה, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה (בלי לשלם לה דמי חופשה) או לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
- למידע נוסף בנושא ימי חופשה ראו חופשה שנתית.
אופן העברת התשלום לעובדת זמנית (תשלום במקום חופשה בפועל)
- עובדים שאינם זכאים לחופשה, אלא לתמורת חופשה מהמעסיק יקבלו את התמורה באופן הבא:
- המעסיק יעביר את הסכום אל קרן חופשה מיוחדת שהוקמה בענף העבודה בו מועסק העובד.
- את הסכום יש להעביר עד תחילת החודש שלאחר חודש העבודה שבמסגרתו אמור להיות משולם השכר האחרון.
- הקרן תעביר את התמורה לידי העובד בהתאם לתקנות הקרן.
- במקרה שלא הוקמה קרן חופשה בענף שבו מועסק העובד, ניתן לנהוג באחד מהאופנים הבאים:
- המעסיק יכול להעביר את התמורה ישירות לעובד.
- להעניק לעובד זכאות לחופשה שנתית, כלומר הזכות להיעדר מעבודה ולקבל דמי חופשה בגובה שכר העבודה עבור אותם ימים. מספר ימי החופשה יחושב באותו אופן שבו מחושבת זכאותו של עובד בשכר חודשי שהקשר המשפטי שלו עם מעסיקו לא נמשך לאורך כל השנה - ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית במקרה זה.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.
מחלה
- העובדת זכאית להיעדר מהעבודה אם היא חולה או אם בן משפחה שלה חולה.
- המעסיק נדרש לשלם לעובדת דמי מחלה לפי תקופת ההיעדרות ובהתאם לימי המחלה שהיא צברה במשך תקופת עבודתה אצל המעסיק.
- הימים שהיא נעדרה ירדו ממכסת ימי המחלה שהיא צברה במשך תקופת עבודתה אצל המעסיק.
- המעסיק יכול לדרוש מהעובדת להציג אישור מחלה מרופא כתנאי לתשלום דמי המחלה.
- למידע נוסף ראו ראו:
צבירת ימי מחלה
- עובדת שמועסקת במשרה מלאה ומקבלת משכורת חודשית זכאית ליום וחצי מחלה (1.5) עבור כל חודש עבודה.
- לעובדת במשרה חלקית (רק בחלק מימי השבוע או פחות מ-42 שעות שבועיות או פחות מ-182 שעות בחודש) או לעובדת שמקבלת שכר על בסיס שעתי או יומי (ולא משכורת חודשית קבועה), צבירת ימי המחלה תעשה באופן הבא:
- אם היא עובדת אצל המעסיק 6 ימים בשבוע:
- אם היא עובדת אצל המעסיק 5 ימים בשבוע:
- אם היא עובדת אצל המעסיק 6 ימים בשבוע:
חישוב מספר ימי המחלה שירדו ממכסת ימי המחלה שהעובדת צברה ותשלום דמי מחלה
- הימים שהעובדת נעדרה בהן ירדו ממכסת ימי המחלה שהיא צברה במשך תקופת העסקתה אצל המעסיק.
- חישוב מספר ימי המחלה שירדו, הזכאות לתשלום דמי מחלה וגובה התשלום נקבע לפי היקף ההעסקה ומסגרת ההעסקה:
ירידה בהיקף המשרה או התפטרות עקב מחלה
- אם מצבה הבריאותי של העובדת או של בן משפחתה לא מאפשר לה להמשיך לעבוד, היא יכולה להתפטר ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, בתנאי שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק.
- אם היקף המשרה שלה ירד מסיבות בריאותיות או מכל סיבה אחרת, פיצויי הפיטורים יחושבו באופן יחסי עבור כל תקופה בהתאם להיקף המשרה שבו הועסקה.
דמי הבראה
- עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים אצל אותו מעסיק זכאית לדמי הבראה ומספר ימי ההבראה שהיא זכאית להם תלויה בוותק שצברה אצל המעסיק.
- השווי של כל יום הבראה הוא 418 ₪, אך הסכום שהעובדת זכאית לו תלוי בהיקף המשרה (פירוט בהמשך).
- המעסיק נדרש לשלם את דמי ההבראה באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם העובדת והוא הסכימו על מועד אחר.
- על המעסיק לכלול את תשלום דמי ההבראה ששולמו לעובדת במסגרת הדיווח והתשלום למוסד לביטוח לאומי.
מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק
| שנות ותק של העובד | מספר ימי הבראה |
|---|---|
| שנה ראשונה | 5 ימים |
| שנה שנייה ושנה שלישית | 6 ימים |
| שנים רביעית עד עשירית | 7 ימים |
| שנים אחת עשרה עד חמש עשרה | 8 ימים |
| שנים שש עשרה עד תשע עשרה | 9 ימים |
| שנה עשרים ואילך | 10 ימים |
חישוב סכום דמי ההבראה
- סכום דמי ההבראה שהעובדת זכאית לו יכול להיעשות לפי אחד משני החישובים הבאים בהתאם להיקף ההעסקה:
- מספר שעות העבודה השבועיות שלה X מספר ימי ההבראה שהיא זכאית להם לפי הוותק X שוויו של יום ההבראה ואת הסכום שמתקבל לחלק ב-42.
- מספר שעות העבודה החודשיות חלקי 182 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
- החל מאפריל 2018 שבוע עבודה הוא 42 שעות למשרה מלאה (182 שעות חודשיות) ולפני אפריל 2018 שבוע עבודה היה 43 שעות שבועיות.
- כדי לחשב את סכום דמי ההבראה לפני אפריל 1018 יש לחלק את מספר שעות העבודה השבועיות ב-43 או את מספר שעות העבודה החודשיות ב-186.
דוגמאות
חישוב סכום דמי הבראה למנקה שמועסקת פעם בשבוע.
מנקה עם ותק של 10 שנים עובדת פעם בשבוע למשך 6 שעות.
נכון ל-2024, תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.
בגלל שעבדה 10 שנים היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
חישוב סכום דמי ההבראה: 418 ₪ = 42 / 6 X418 ₪ X 7 ימים.
חישוב סכום דמי הבראה למטפלת שמועסקת פעם בשבועיים.
מטפלת עם ותק של 3 שנים עובדת פעם בשבועיים, 6 שעות בכל פעם.
לצורך הדוגמה והחישוב אפשר להתייחס אליה כאל מי שעובדת 3 שעות בשבוע.
נכון ל-2024, תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.
בגלל שעבדה 3 שנים, היא זכאית ל-6 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
חישוב סכום דמי ההבראה: 179.14 ₪ = 42 / 3 X418 ₪ X 6 ימים.
דמי הבראה לעובדת חדשה
- עובדת שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלימה שנה במקום העבודה, תקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת.
- בדמי ההבראה שתקבל תחושב גם השנה הקודמת.
חגים
היעדרות מעבודה ביום החג
- עובדת שמקבלת את שכרה על בסיס חודשי זכאית להיעדר מהעבודה בחגים שנהוגים בדתה, והמעסיק חייב לשלם לה שכר רגיל עבור ימי החג שבהם נעדרה (ללא הוצאות נסיעה).
- עובדת בשכר שעתי או בשכר יומי זכאית להיעדר מהעבודה בימי החג שנהוגים בדתה ולקבל שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור הימים שנעדרה, בתנאי שהשלימה 3 חודשי עבודה אצל אותו המעסיק ולא ניצלה יותר מ-9 ימי חג בשנה. בנוסף, המעסיק נדרש לשלם עבור ימים אלה את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ואת דמי הביטוח הלאומי.
- למידע נוסף ולרשימות החגים שבהן זכאיות העובדות לתשלום, ראו דמי חגים.
היעדרות מעבודה בערב החג
- אם העובדת נעדרה מהעבודה בערב החג מרצונה, ההיעדרות תיחשב כחופשה על חשבון ימי החופשה שלה והיא לא זכאית לדמי חגים בגין היעדרות זו.
- אם העובדת זכאית לחופשה שנתית, היא תקבל שכר רגיל עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ובנוסף יופחת יום אחד מימי החופשה שצברה.
- אם העובדת נעדרה מעבודתה בערב החג על-פי דרישת המעסיק, על המעסיק לשלם לה שכר עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ולנכות לה אותו ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית שצברה.
- אם לא עומדים לרשותה מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה שתצבור בעתיד, ובמקרה כזה עליו לשלם לה שכר מבלי לנכות את יום ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית.
- אם העובדת זכאית ל"תשלום תמורת חופשה" ולא לחופשה בפועל (כפי שהוסבר לפני כן), היא לא תקבל כל תגמול עבור יום זה.
- למידע נוסף ראו פסקת חופשה שנתית בזכותון זה.
ימי אבל
- עובדת שנעדרה מעבודתה בשל מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה, ילדים או בן זוג) והיא מקיימת מנהג אבלות דתי (כמו ״שבעה״ לפי הדת היהודית), זכאית לקבל שכר עבור כל ימי העבודה שמהם נעדרה במהלך תקופת האבל, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק שלושה חודשים לפחות.
- למידע נוסף ראו ימי אבל.
דוגמאות
תשלום לעובדת יהודיה שמועסקת פעם בשבוע.
העובדת מועסקת פעם בשבוע, בכל יום שלישי
בעלה נפטר ביום שני ומאותו יום ועד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן היא יושבת שבעה.
היא זכאית להיעדר באותו שבוע מהעבודה והמעסיק נדרש לשלם לה שכר רגיל עבור יום העבודה שממנו נעדרה (יום שלישי שבו היא היתה אמורה לעבוד).
תשלום לעובדת יהודיה שמועסקת פעמיים בשבוע.
העובדת מועסקת פעמיים בשבוע.
עקב מות אביה, היא נעדרה מהעבודה יומיים באותו השבוע וזכאית לשכר רגיל עבור שני ימי עבודה אלו.
תשלום לעובדת יהודיה שמועסקת על ידי שני מעסיקים שונים.
העובדת מועסקת אצל מעסיק אחד פעמיים בשבוע (בימים שני וחמישי) ואצל מעסיק אחר 3 פעמים בשבוע (בימים ראשון שלישי ורביעי).
עקב מות אמה, היא נעדרה מהעבודה במשך שבוע.
היא זכאית לשכר רגיל עבור שני ימים באותו שבוע מהמעסיק הראשון ושכר רגיל עבור 3 ימים מהמעסיק השני.
עבור יום שישי היא לא זכאית לשכר, כי ממילא לא היתה אמורה לעבוד ולקבל שכר באותו יום.
תשלום לעובדת יהודיה שנעדרה למעלה משבוע.
העובדת מועסקת פעם בשבוע, בכל יום רביעי.
אביה נפטר ביום רביעי והיא נעדרה מהעבודה באותו היום.
הלוויה התקיימה ביום חמישי והשבעה התחילה באותו היום (חמישי) והסתיימה ביום רביעי בשבוע שלאחר מכן.
בפועל, היא נעדרה מהעבודה בשני ימי רביעי (ביום הפטירה וביום האחרון של השבעה).
היא זכאית לשכר רק עבור יום היעדרות אחד שכן הזכאות היא לשכר עבור ימי היעדרות שחלים במשך תקופת האבל (שבעה - 7 ימים קלנדריים).
הפסקות במהלך העבודה
- עובדת במשק בית עשויה להיות זכאית להפסקת מנוחה בת 45 דקות במהלך עבודתה, בדומה לשאר העובדים במשק (הדבר תלוי במספר השעות שבהן היא מועסקת באותו יום).
- ההפסקה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק אינו צריך לשלם שכר עבורה.
- למרות זאת, הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
- כמו כן, הפסקות לצורך שימוש בשירותים נחשבות כחלק משעות העבודה ויש לשלם שכר עבורן.
- למידע נוסף ראו הפסקות בעבודה.
זכאות לגמלת הבטחת הכנסה
- מי שעובדות במשק בית 25 שעות בשבוע וכן מי שמטפלות בקשישים 20 שעות בשבוע או מטפלות ב-3 קשישים, עשויות להיות זכאיות לתשלום הבטחת הכנסה ללא התייצבות בלשכת התעסוקה, אם הן עונות על שאר תנאי הזכאות לקבלת הקצבה.
- למידע נוסף, ראו זכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
זכויות מכוח חוק עבודת נשים (היריון, לידה ועוד)
- נשים שמועסקות בעבודות משק בית זכאיות להגנות ולזכויות ייעודיות, בהתאם לנסיבות העסקתן, כולל:
- למידע נוסף על זכויות נשים עובדות ראו כאן.
סיום עבודה - פיטורים, התפטרות, פיצויים וזכויות נוספות
פיטורים
הודעה מוקדמת
- מעסיקים שמעוניינים לפטר עובדות במשק בית (וכן עובדות שמעוניינות להתפטר), מחויבים במתן הודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה העובדות זכאיות להודעת פיטורים מוקדמת בת 12 ימים).
- המשמעות היא שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובדת זכאית להמשיך לעבוד כרגיל (בימי העבודה והשעות הרגילים שלה) ולקבל שכר.
- המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקתה של העובדת באופן מיידי, אבל הוא עדיין חייב לשלם לה את השכר הרגיל שהיה משלם אילו המשיכה לעבוד אצלו באותם ימי עבודה החלים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (למעט החזר הוצאות נסיעה).
- אם העובדת שפוטרה הפסיקה את עבודתה לאלתר על דעת עצמה ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיכה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדה תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתה המוקדמת של העובדת. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאית העובדת בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב עזיבתה המיידית לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.
- למידע נוסף ראו:
פיצויי פיטורים
- עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק ופוטרה זכאית לפיצויי פיטורים.
- עם זאת, פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה זה העובדת שפוטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אלא אם כן יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא כדי להתחמק מחובת התשלום.
- פיצויי הפיטורים מחושבים לפי השכר החודשי האחרון שהעובדת קיבלה, כפול מספר שנות עבודתה אצל המעסיק.
- כאשר היקף המשרה של העובדת משתנה במהלך תקופת ההעסקה, יש לערוך את חישוב הפיצויים באופן יחסי על פי היקפי המשרה שבהם הועסקה העובדת בכל תקופה, כאשר שכר הבסיס יהיה פי התעריף שבו הועסקה בסיום עבודתה.
- בכל מקרה מחשבים את הפיצויים לפי גובה השכר האחרון.
- למידע מפורט על אופן חישוב פיצויי הפיטורים ראו חישוב פיצויי פיטורים.
הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה
- כאמור לעיל, מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדת במשק הבית.
- סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדת במשק בית הוא 18.5% מהשכר (6% מתוכן רשאי המעסיק לנכות משכרה של העובדת).
- 6% מההפרשות של המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים (החל מ-2014 ואילך). משמעות הדבר כי מתוך סך הפיצויים שעליו לשלם לעובדת שפוטרה (סך של 8.33% מהשכר), מעסיק שהפריש כספים לביטוח הפנסיוני כדין צריך להפחית 6% (ולשלם רק את היתרה בגובה 2.33% מהשכר) עבור התקופה שבמהלכה הופרשו לעובדת הפרשות לביטוח הפנסיוני.
- מעסיק שהפריש מדי חודש פחות מ-6%:
- אם במהלך העסקתה של העובדת הפריש המעסיק פחות מ-6% לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני (למשל אם התחיל להעסיק אותה לפי שנת 2014) אז בעת תשלום הפיצויים יהיה על המעסיק לשלם עבור תקופות אלה יותר מ-2.33%, שכן עליו לבצע השלמה ל-8.33% מהשכר עבור כל חודש העסקה.
- ההשלמה ל-8.33% תחושב מתוך השכר החודשי האחרון והגבוה ביותר של העובדת.
- למידע על אופן חישוב הפיצויים בהתאם לשנת התחלת העבודה ושינויים בשכר ובהיקף המשרה ראו חישוב פיצויי פיטורים.
- מעסיק שהפריש מדי חודש 8.33% (מלוא הפיצויים):
- מעסיק רשאי לשלם מראש מדי חודש השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים") - כלומר במקום להפריש 12.25% מהשכר, הוא יפריש 14.58% מהשכר, כך שכל פיצויי הפיטורים ייכללו בהפרשות לפנסיה.
- אם המעסיק ירצה להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
- במקרה כזה בעת פיטורים או התפטרות לא יצטרך המעסיק לשלם לעובדת שום פיצוי מכיסו אלא להודיע לקופה שהוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובדת כדי שהיא וכל למשוך אותם. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
- להרחבה ראו:
התפטרות
- במקרים מסוימים עובדת שהתפטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטרה ביוזמתה ולא פוטרה על ידי המעסיק) וזאת בתנאי שעבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק.
פדיון חופשה
- עובד או עובדת במשק בית שלא ניצלו את כל ימי החופשה שצברו, רשאים עם סיום העסקתם לפדות את ימי החופשה שלא ניצלו (ושהיו רשאים לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיימו לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה.
- לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד/ת ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנה, שבה סיימו לעבוד אצל אותו מעסיק, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד/ת בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד/ת כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
- למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.
מסמכי סיום העסקה
- עם סיום ההעסקה, יש לבקש מהמעסיק:
- מכתב פיטורים (במקרה של פיטורים) או מכתב סיום העסקה. מכתב זה נדרש לקבלת דמי אבטלה.
- מכתב שחרור כספים לקרן הפנסיה (שבו מצהיר המעסיק כי מסכים לשחרור מוחלט של כל הכספים שהופקדו על שם העובדת במסגרת הביטוח הפנסיוני לטובת העובדת. מכתב זה יכול לזרז את הליך משיכת הכספים מקרן הפנסיה ולהבטיח כי המעסיק לא ידרוש כספים אלה בעתיד. למידע נוסף ראו הודעת מעסיק לקופת גמל או לגוף פנסיוני על מעמד כספי הפיצויים של העובד שמופקדים בקופה.
- יש לוודא שעל כל תקופת העבודה שולמו דמי ביטוח לאומי מהמעסיק לביטוח הלאומי. ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב. רצוי להדפיס את התיעוד על כך למקרה שבעתיד תידרש העובדת להוכיח את משך תקופת עבודתה לצורך זכויות כלשהן, כגון קצבת זיקנה, דמי אבטלה וכיו"ב. למידע נוסף ראו זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.
שאלות ותשובות
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| סגרנו עם העוזרת על תשלום של 50 ₪ לשעה. אילו עוד מחויבויות כספיות יש לנו כלפיה? |
|
| באילו מקרים יתכן שנצטרך לשלם לעוזרת למרות שלא הגיעה לעבודה? |
|
| מה נדרש לשלם עם עזיבת העוזרת? |
|
| אם עובדת משק הבית עובדת יחד עם בן זוגה/בתה/אחותה, האם חלה חובה לרשום את שני העובדים בנפרד בביטוח לאומי ובקרן הפנסיה? |
|
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| אם המעסיק לא ביצע כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, כמה פיצויי פיטורים יצטרך לשלם לה? |
|
| האם העובדת תוכל לתבוע מהמעסיק סכומים נוספים מלבד אלה? |
|
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| אם לא ביצענו הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העוזרת, כמה נצטרך לשלם לה כאשר תסיים את עבודתה? |
|
| אם לא שילמתי לביטוח הפנסיוני, האם אני חשוף לתביעות נוספות מהעובדת? |
|