הקדמה:

על מנת שבקשה למתן הפטר תישקל בחיוב, על החייב לנהוג על פי חובת תום הלב לאורך כל הליך פשיטת הרגל
אי עמידה בחובות בהליך פשיטת הרגל, בעיקרם עמידה בתשלומים החודשיים והגשת דו"חות, מהווה חוסר תום לב המונע מתן הפטר
יש להמשיך ולעמוד בחובות לאורך כל ההליך, גם לאחר הגשת בקשת הפטר, וכל עוד לא ניתן הפטר סופי הפוטר את החייב מחובותיו

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
ע"א 6021/06
תאריך:
09.08.2009

הרקע העובדתי

  • החייבת מצויה בהליך פשיטת רגל משנת 2001, וזאת בעקבות חובות שצברה בגין ערבויות שנתנה לעסקו של אביה.
  • בחודש דצמבר 2004 הפסיקה החייבת לשלם את התשלומים החודשיים ונמנעה מלהגיש דו"חות הכנסות והוצאות.
  • בחודש ינואר 2005 הגישה החייבת בקשה למתן הפטר.
  • בין היתר טענה החייבת בבקשתה כי לאחותה, אשר נקלעה להליך פשיטת רגל בשל נסיבות דומות של מתן ערבויות לאב, ניתן הפטר.
  • החייבת אף הציעה דיבידנד נמוך (פחות מ-2%) לנושים.
  • בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייבת:
    • התנהלותה של החייבת בהליך הינה חסרת תום לב בשל אי עמידתה בחיוביה החודשיים ואי הגשת הדו"חות.
    • דיבידנד החלוקה המוצע לנושים הוא נמוך.
  • כחודש בלבד לאחר מתן ההחלטה בבקשת ההפטר הראשונה, הגישה החייבת בקשה נוספת למתן הפטר.
  • בבקשה טענה החייבת כי עם הגשת בקשת ההפטר, ועמה ההצעה הכספית לנושים, היא סברה בתום לב כי עליה להשהות את ביצוע התשלומים והגשת הדו"חות החודשיים, וכי מאז חידשה את תשלומיה החודשיים, והגישה דו"חות כסדרם.
  • במסגרת בקשה זו הציעה העותרת תשלום דיבידנד בשיעור של 2%.
  • הכונס הרשמי לא התנגד לבקשת החייבת.
  • בית המשפט המחוזי דחה גם את בקשתה השניה של החייבת:
    • ההצעה הנוכחית אינה מחדשת כמעט דבר באשר לדיבידנד המוצע לנושים.
    • הסבריה של החייבת לענין הימנעותה מהעברת התשלומים לא מתקבלים.
    • החייבת מציבה תנאים להעברה של חלק מחסכונותיה לטובת הנושים בקבלת הפטר, בניגוד להצהרתה בדיון בבקשתה הקודמת, ועניין זה אף הוא מעיד על חוסר תום לב.
    • אין מקום להשוות את מתן ההפטר לאחותה של החייבת מכיוון שהאחות (שחובה המקורי היה נמוך משל החייבת) הציעה דיבידנד של 15%, ונסיבותיה האישיות קשות יותר (האחות היא אם חד הורית המתקשה לפרנס אותה ואת בתה).
    • בית המשפט ציין כי לא ניתן לצפות שהחייבת תוכל להעמיד דיבידנד משמעותי ביחס לחוב לו ערבה, וזאת, גם בחלוף זמן ממושך, ולכן בעתיד יהיה מקום לשקול מתן הפטר, בתנאי שהחייבת תגדיל את הסכום המוצע לנושים ותמלא באופן קפדני את כל החובות המוטלות עליה בהליך פשיטת הרגל.
  • על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה החייבת ערעור לבית המשפט העליון.
  • הדיון בערעור התקיים בבית המשפט העליון בחודש מאי 2007.
  • בחודש מרץ 2008 הגיש הכונס הרשמי הודעה מעדכנת לבית המשפט, ממנה עלה כי מאז הדיון הפסיקה החייבת לשלם את התשלומים החודשיים ולא קיימה את חובתה להגיש לכונס הרשמי דו"חות הכנסות והוצאות.
  • החייבת טענה ביחס לכך כי בשנה שחלפה מצבה האישי, הקשה בלאו הכי, הורע עוד יותר, וכי כל משאביה מושקעים בטיפולים רפואיים בסבתה.

הכרעת בית המשפט

  • לעמדת הכונס הרשמי יש משקל רב, אולם בית המשפט רשאי להכריע אחרת. כך, על אף שהכונס הרשמי לא התנגד לבקשת ההפטר, רשאי היה בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה.
  • התנהגות המערערת במהלך פשיטת הרגל היתה נגועה בחוסר תום לב.
  • בעת הגשת הבקשה למתן הפטר החייבת לא היתה נכונה להעמיד את כלל חסכונותיה לטובת קופת הכינוס. אי-ניצול מלוא היכולת הכלכלית של חייב על מנת לפרוע את חובותיו, עשוי להיחשב, כשלעצמו, חוסר תום-לב.
  • הפסקת קיום חובותיה של החייבת לאחר הדיון בבית המשפט מצביעים על דפוס התנהלות החוזר על עצמו, המצביע על ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, ועל התנהלות חסרת תום לב מצד החייבת.
  • אם החייבת תקיים לאורך זמן, בדייקנות ובתום לב, את החובות השונות המוטלות עליה במסגרת הליכי פשיטת רגל, תוכל, בחלוף זמן סביר, להגיש בקשה נוספת למתן הפטר.

משמעות

  • על מנת שבקשה למתן הפטר תישקל בחיוב, על החייב לנהוג על פי חובת תום הלב לאורך כל הליך פשיטת הרגל.
  • אי עמידה בחובות בהליך פשיטת הרגל, בעיקרם עמידה בתשלומים החודשיים והגשת דו"חות, מהווה חוסר תום לב המונע מתן הפטר.
  • אי-ניצול מלוא היכולת הכלכלית של חייב על מנת לפרוע את חובותיו, עשוי להיחשב, כשלעצמו, חוסר תום-לב.
  • יש להמשיך ולעמוד בחובות לאורך כל ההליך, גם לאחר הגשת בקשת הפטר, וכל עוד לא ניתן הפטר סופי הפוטר את החייב מחובותיו.
  • אם בקשתו של חייב למתן הפטר נדחית, צריך לחול שינוי בנסיבות (כגון הצעה אחרת לנושים או שינוי בהתנהלות החייב) לצורך הגשת בקשה נוספת.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".