הקדמה:

מתנדבים בשירות לאומי-אזרחי, שקיים על שמם רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני ההתנדבות, רשאים בתנאים מסוימים להגיש בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי
לצורך הגשת הבקשה, על המתנדב לפנות לרכז הישיר שלו או למחלקת פניות הציבור ברשות השירות הלאומי-אזרחי
ניתן להגיש את הבקשה רק אם המתנדב סיים או צפוי לסיים שירות לאומי-אזרחי בן 12 חודשים לפחות
הבקשה תוגש רק לגבי תיקים שכל ההליכים המשפטיים בהם מוצו עד תום (ערעור, בקשה למשפט חוזר, בקשה לדיון נוסף)

מתנדבים בשירות לאומי-אזרחי, אשר קיים על שמם רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני תחילת ההתנדבות, רשאים בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך, להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרישום הפלילי של עבירות אלו.

  • לכל הרשעה מוגדרת תקופת התיישנות ותקופת מחיקה:
    • תקופת ההתיישנות של הרשעה נקבעת בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ונספרת החל מיום פסק הדין או החלטת בית המשפט בעניין ההרשעה. תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעבירה ולעונש שהוטל ובתום תקופה זו, רק גופים מסוימים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע לגביה.
    • תקופת מחיקה - הרשעה שעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות שלה תיחשב, ברוב המקרים, כהרשעה שנמחקה. כלומר, רק מספר מצומצם מאוד של גופים המוגדרים בחוק (כגון משטרת ישראל וצה"ל) יוכלו לקבל מידע לגביה.
  • ישנן עבירות (כגון עבירות שעונשן מוות) שלא חלה עליהן התיישנות או מחיקה.

מי זכאי?

  • כל מתנדב בשירות לאומי-אזרחי שיש על שמו רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני תחילת ההתנדבות ושעומד בכל התנאים הבאים:
    1. המתנדב סיים או צפוי לסיים שירות לאומי-אזרחי של 12 חודשים לפחות.
    2. המתנדב הגיש את הבקשה רק לגבי תיקים שכל ההליכים המשפטיים בהם מוצו עד תום (ערעור, בקשה למשפט חוזר, בקשה לדיון נוסף).

תהליך מימוש הזכות

  • לאחר שירות של 10 חודשים לפחות (ולא יותר מ-6 חודשים לאחר סיום השירות), על המתנדב לפנות בבקשה לרשות השירות הלאומי-אזרחי באמצעות הרכז הישיר שלו במקום בו הוא משרת/מתנדב או באמצעות מחלקת פניות הציבור ברשות השירות הלאומי-אזרחי בטלפון: 02-5411519 ולמלא אחר ההנחיות שיקבל.
  • ככלל, ניתן למלא טופס בקשת חנינה באחת משתי דרכים:
  • לטופס בקשת החנינה ולנימוקי הבקשה, חובה לצרף מסמכים התומכים בה:
    • מסמכים נדרשים:
      • צילום תעודת זהות.
      • כל החומר המשפטי: כתב אישום, הכרעת דין, גזר דין, ערעור, תיקי בית משפט נוספים וכו'.
      • אם הבקשה מוגשת על-ידי עו"ד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה, יש לצרף ייפוי כוח או את הסכמת המבקש להגשת הבקשה בשמו.
    • מסמכים מומלצים על-פי הצורך:
      • נסיבות כלכליות: תלושי שכר, דפי חשבון, אישורים על קצבאות או תגמולים, אישורים על חובות וכו'.
      • נימוקים סוציאליים/משפחתיים: חוות דעת של עובדי רווחה, פסיכולוגים, גורמי טיפול וגורמי חינוך המטפלים בילדים וכו'.
      • נימוקים רפואיים: חוות דעת רפואיות, אישורים רלוונטיים ועדכניים,אישור על אחוזי נכות מביטוח לאומי, מסמכי אשפוז וכו'.
      • המלצות מגורמים רלוונטיים במקום השירות, המלצות ממעסיקים, תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים, אישורים על פעולות התנדבותיות, המלצות אחרות וכו'.

הגשת הבקשה וטיפול בה

  • מתנדב העומד בתנאים שצוינו למעלה (בפסקה "מי זכאי"), יגיש את הבקשה בהתאם להנחיות שיקבל מהרכז הישיר/גורם מוסמך אחר ברשות השירות הלאומי-אזרחי.
  • הבקשה תועבר לוועדה ייעודית ברשות השירות הלאומי-אזרחי שתיבחן אותה, תאסוף מידע נדרש ותגבש את חוות דעתה.
  • הבקשה, יחד עם חוות הדעת של הוועדה והחומר שנאסף יועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתגבש את המלצת שר המשפטים המועברת לנשיא המדינה לצורך קבלת החלטה.
  • בסיום ההליך, החלטת נשיא המדינה נשלחת בדואר ישירות למגיש הבקשה.

חשוב לדעת

  • הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום.
  • בקשת החנינה יכולה להיות מוגשת על ידי האדם עצמו, עורך-דין מטעמו או בן משפחה מדרגה ראשונה.
  • מוסד החנינה הוא לא חלק ממערכת המשפט ולא משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
  • אדם יכול לקבל חנינה יותר מפעם אחת בחיים.
  • ניתן להגיש את הבקשה לאחר שחלפו 10 חודשי שירות לפחות ולא יותר מ-6 חודשים לאחר סיום השירות.
  • בנסיבות חריגות, הוועדה תדון בבקשות שהוגשו על-ידי מתנדבים לפני שחלפו 10 חודשי שירות או שחלפו יותר מ-6 חודשים מאז סיום השירות.
  • עורכי דין מתבקשים לשלוח את הבקשה באמצעות טופס מקוון בלבד.
  • מחלקת החנינות מפעילה שירות המאפשר לכל אדם לאתר את הגורמים הרשאים להיחשף אל גיליון המרשם הפלילי שלו.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים