לשכה פרטית העוסקת בהבאת עובדים זרים לישראל בענף החקלאות והסיעוד הביתי וכן לשכה זרה רשאיות לגבות מהעובד דמי תיווך בסכומים ובתנאים המפורטים בהמשך
תנאי לגביית דמי התיווך על ידי הלשכה הפרטית הוא שהלשכה חתמה עם העובד על חוזה תיווך בשפתו של העובד המפרט את תנאי התיווך, ומסרה לעובד עותק ממנו
אסור ללשכה פרטית לגבות דמי תיווך מעובד זר הנמצא כבר בישראל וזאת גם אם היא טיפלה בעבר בהבאתו ובתיווך לעבודתו
עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות בטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל זכאי מהלשכה הפרטית להחזר יחסי מהתשלום שהוא שילם לה עם כניסתו לישראל
למידע רשמי, ראו אתר משרד העבודה


אסור לגבות מעובד זר דמי תיווך מעבר לדמי התיווך שהלשכות המורשות רשאיות לגבות על פי הדין, כמפורט בהמשך.

  • אסור ללשכה פרטית או אדם אחר לגבות תשלומים מעובד זר בגין הבאתו לישראל והשמתו לעבודה, אלא אם החוק התיר זאת במפורש. האיסור חל בגין גביה במישרין או בעקיפין, בישראל או בחו"ל, והפרת האיסור מהווה גם עבירה פלילית.

דמי תיווך שלשכה זרה רשאית לגבות מהעובד

  • לשכה זרה הפועלת מחוץ לישראל בקשר לתיווך עבודה בישראל לעובד זר, רשאית לגבות מהעובד הזר סכום השווה לסכום שנקבע בחוזה בינה ובין הלשכה הפרטית בישראל, ובלבד שסכום זה לא יעלה על 4,146.34 ₪, נכון לינואר 2024 (4,012 ₪ ב-2023).
  • בענפי הבנייה, המלונאות ומוסדות הסיעוד, אין מעורבות של לשכות תיווך פרטיות בהזמנת העובד הזר לארץ והשמתו בעבודה ולכן העובדים הזרים לא נדרשים לשלם דמי תיווך ובלבד שלא נקבע אחרת בהסכם הבילטראלי שנחתם בין ישראל ומדינה הזרה.
    • אם בהסכם הבילטראלי עם המדינה הזרה נקבע שהמדינה הזרה רשאית לגבות מהעובד דמי תיווך, גובה דמי התיווך יהיה בהתאם לקבוע בהסכם ולא יותר מ-4,146.34 ₪ (נכון לינואר 2024).
  • בענף החקלאות העובדים הזרים מוזמנים לישראל רק במסגרת הסכם בילטראלי בין ישראל למדינת המקור הזרה, במסגרתו העובד הזר אינו נדרש לשלם דמי תיווך למדינה הזרה.
  • אם הלשכה הזרה גבתה מהעובד הזר תשלום גבוהה יותר, העובד זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום המותר על פי הדין.

דמי תיווך שלשכה פרטית בישראל רשאית לגבות מהעובד

  • לשכות פרטיות בעלות רישיון כדין העוסקות בהבאת עובדים זרים לארץ רשאיות לגבות דמי תיווך רק עבור עובדים זרים המועסקים בענף הסיעוד הביתי ובענף החקלאות כמפורט בהמשך.
  • אסור לגורם בישראל לגבות דמי תיווך מעובדים זרים המועסקים בענפים אחרים, כגון: ענף הבנייה, המלונאות והסיעוד במוסדות.

דמי תיווך מעובד זר המועסק בסיעוד ביתי

דמי תיווך מעובד זר המועסק בחקלאות שהבאתו לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין לאומית (הסכמים בילאטרליים)

  • לשכה בעלת רישיון להביא עובדים זרים בענף החקלאות רשאית לגבות מהעובד דמי תיווך עבור הבאתו לישראל, בתנאי שחתמה עם העובד על חוזה תיווך או כתב התחייבות בשפתו של העובד המפרט בין היתר את תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
  • לשכה פרטית שמטפלת בעובדים זרים בענף החקלאות שהבאתם לישראל נעשתה במסגרת התקשרות בין-לאומית, רשאית לגבות מהעובדים עם כניסתם לישראל תשלום שלא יעלה על 3,062.09 ₪ + מע"מ נכון לינואר 2024 (2,963 ₪ + מע"מ ב-2023).
טיפ
ניתן גם לשלם בהעברה בנקאית או בהמחאה בנקאית נקובה במטבע זר.
  • אסור לגבות את התשלום מעובד שהובא לישראל מראש לתקופה הקצרה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות.
  • אסור ללשכה פרטית לגבות דמי תיווך מעובד זר הנמצא כבר בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל.
  • עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות בטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל זכאי מהלשכה הפרטית להחזר יחסי מהתשלום שהוא שילם לה עם כניסתו לישראל כדלקמן:
    • 60% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • 33% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • התשלום יתבצע תוך 30 יום מהיום שנודע ללשכה הפרטית על עזיבתו של העובד את ישראל לצמיתות.

דמי תיווך מעובד זר המועסק בחקלאות שהבאתו לישראל נעשתה שלא במסגרת הסכמי בילאטרליים בתקופה שמיום 24.12.2023 ועד 04.08.2024

  • בדרך כלל לשכה פרטית בישראל רשאית לגבות דמי תיווך רק מעובדים זרים המועסקים בחקלאות שהגיעו לישראל במסגרת התקשרות בין לאומית (הסכמים בילאטרליים), אך לא יכלה לגבות דמי תיווך מעובדים זרים בחקלאות שהגיעו לארץ שלא בהסכמים בילטרליים
  • בעקב מצב החירום בידים עובדות בחלקאות עקב מלחמת חרבות ברזל התירה המדינה ללשכות פרטיות לגייס עובדים זרים לחקלאות לא במסגרת התקשרות בין לאומית.
  • לשכה פרטית שבמהלך התקופה שמיום 24.12.2023 ועד 04.08.2024 הביאה לארץ עובדים זרים בחקלאות שלא במסגרת הסכם בילטראלי, רשאית לגבות מהעובדים הזרים עם כניסתם לישראל דמי תיווך עד לסכום של 3,062.09 ₪ + מע"מ (נכון לינואר 2024), אם התקיימו כל התנאים הבאים:
    1. הלשכה היא בעלת רישיון להביא עובדים זרים בענף החקלאות והיא חתמה עם העובד על חוזה תיווך או כתב התחייבות בשפתו,המפרט בין היתר את תנאי התיווך שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
    2. הלשכה ערכה במועד גביית התשלום רישום הכולל את שם העובד, מספר הדרכון, הסכומים שהעובד נדרש לשלם והסכומים ששילם לה בפועל, מועד תשלום הסכומים ואופן תשלומם, ומסרה לעובד הזר העתק מרישום זה.
    3. הלשכה מסרה לממונה על מתן ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה דיווח על דמי התיווך שגבתה מהעובד והצהירה כדלקמן:
      • שהיא לא גבתה מהעובד סכום מעבר לסכום המרבי המפורט למעלה וכן סיכמה עם הלשכה הזרה שלא תגבה מהעובד סכום מעבר לסכום המירבי שהלשכה הזרה רשאית לגבות.
      • שהיא מסרה לעובד בטרם הגעתו לישראל מידע בשפה המובנת לו, לגבי דמי התיווך שהלשכה הזרה והלשכה בישראל רשאיות לגבות ממנו.
      • הלשכה התחייבה לדווח לממונה ברשות האוכלוסין וההגירה אם הלשכה הפרטית תגבה דמי תיוון בניגוד לדין . ע
      • הלשכה כללה בהסכם שנערך בינה לבין הלשכה הזרה תניות בדבר גביית דמי תיווך בהתאם לחוק ומסרה את ההסכם למונה ברשות האוכלוסין וההגירה.
  • הלשכה הפרטית תגבה את דמי התיווך תוך חצי שנה ממועד כניסתו של העובד הזר לישראל ב-3 תשלומים שווים, חודשיים או דו חודשיים.
  • אסור לגבות את התשלום מעובד שהובא לישראל מראש לתקופה הקצרה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות.
  • אסור ללשכה פרטית לגבות דמי תיווך מעובד זר הנמצא כבר בישראל, וזאת גם אם הלשכה הפרטית טיפלה בעבר בהבאת העובד הזר לישראל ובתיווך לעבודתו בישראל.
  • עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות בטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל זכאי מהלשכה הפרטית להחזר יחסי מהתשלום שהוא שילם לה עם כניסתו לישראל כדלקמן:
    • 60% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • 33% מהסכום שהלשכה הפרטית גבתה אם העובד הזר עוזב אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • התשלום יתבצע תוך 30 יום מהיום שנודע ללשכה הפרטית על עזיבתו של העובד את ישראל לצמיתות.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • עובד זכאי לתבוע את החזר התשלום ממי שגבה ממנו דמי תיווך שלא כדין.
  • בנוסף, ניתן להגיש תלונה אל הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
  • מומלץ לשמור על תיעוד התשלום (למשל: אישור בכתב של מקבל התשלום על קבלת התשלום).
טיפ
ניתן להסתייע בארגוני הסיוע לעובדים זרים.

החזר דמי תיווך לעובד שלא הגיע לישראל או שקיבל שכר נמוך

  • לשכה פרטית שגבתה או קיבלה תשלומים מעובד זר, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
  • העובד הזר לא הגיע לישראל בתוך זמן סביר ממועד התשלום.
  • העובד הזר הגיע לישראל, אך בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר, או שהשכר שקיבל היה נמוך מ-66,861 ₪ (12 פעמים שכר המינימום החודשי).
  • למידע נוסף ראו החזר תשלום מלשכות גיוס עובדים זרים

חשוב לדעת

  • מעסיק או לשכה פרטית אשר מימנו לעובד הזר את הטיסה לישראל, רשאים לגבות או לקבל מהעובד הזר החזר עבור הוצאות הטיסה שבה הגיע לישראל בתנאי שיש בידם קבלות או מסמכים המאמתים הוצאות אלו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות עבור טיסת העובד הזר.
  • תשלום האגרה עבור היתר העסקת עובד זר חל על המעסיק בלבד ואסור לו לנכות סכום זה משכרו של העובד.
  • תשלום האגרה עבור הארכת רישיון העבודה בישראל ואשרת כניסה חוזרת (אינטר ויזה) חל על העובד.
    • תשלום האגרה עבור הארכת רישיון העבודה בישראל ואשרת כניסה חוזרת (אינטר ויזה) חל על העובד. ניתן לבצע את התשלום באמצעות כרטיס אשראי של העובד הזר המקושר למספר דרכון המוכר ע"י רשות האוכלוסין וההגירה. במקרים בהם העובד אינו מחזיק בכרטיס אשראי כאמור, רשאים הצדדים (העובד והמעסיק ) להסכים שהמעסיק ישלם את האגרה עבור העובד, ויגבה חזרה את סכום האגרה משכר העובד.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים