לשכה פרטית בישראל רשאית לגבות דמי תיווך מעובדים זרים בסיעוד שמועסקים בבית המטופל בתנאים שיפורטו בהמשך, ורק אם אשרת הכניסה הראשונה של העובד לישראל הונפקה אחרי 13.10.2022
ללשכה פרטית אסור לגבות דמי תיווך מעובד זר שכבר נמצא בישראל, גם אם טיפלה בעבר בהבאתו לארץ ובתיווך לעבודתו
עובדים שלא הגיעו לישראל או עזבו אותה לפני שעברו 3 שנים או השתכרו פחות מ-74,972.04 ₪ בשנה עשויים לקבל החזר מתוך דמי התיווך ששילמו
בקצרה
- לשכה פרטית בישראל רשאית לגבות דמי תיווך מעובדים זרים בסיעוד שמועסקים בבית המטופל בהתאם להגבלות שיפורטו בהמשך, ורק אם אשרת הכניסה הראשונה של העובד לישראל הונפקה אחרי 13.10.2022.
- למידע על דמי התיווך שמותר לגבות מעובדים זרים בענפים שאינם סיעוד ביתי ראו הגבלת סכום דמי התיווך שניתן לגבות מעובד זר.
דמי תיווך שלשכה זרה רשאית לגבות מהעובד
- לשכה זרה שפועלת בחו"ל ומתווכת לעובד זר עבודה בישראל, רשאית לגבות מהעובד את הסכום שנקבע בחוזה בינה ובין הלשכה הפרטית בישראל, ולא יותר מ-4,389.61 ₪ נכון ל-2026 (4,288.36 ₪ ב-2025).
- לעובד שהגיע במסגרת הסכם בילטרלי בין ישראל למדינה הזרה, דמי התיווך יהיו בהתאם למה שנקבע בהסכם, ולא יותר מ-4,389.61 ₪ (נכון ל-2026).
- אם הלשכה הזרה גבתה מהעובד הזר תשלום גבוה יותר, העובד זכאי לקבל מהלשכה הזרה החזר בגובה ההפרש שבין התשלום ששילם לבין התשלום שמותר היה ללשכה לגבות ממנו.
דמי תיווך שלשכה פרטית בישראל רשאית לגבות מהעובד
- לשכה פרטית בישראל רשאית לגבות מעובד זר בסיעוד הביתי דמי תיווך עבור הבאתו לארץ רק אם אשרת הכניסה הראשונה לישראל ("הברקה") הונפקה עבור העובד בקונסוליה בחו"ל החל מיום 14.10.2022.
- הלשכה רשאית לגבות את דמי התיווך מהעובד בתנאי שחתמה עימו על חוזה תיווך או כתב התחייבות בשפתו, שכולל בין היתר את תנאי התיווך, ומסרה לו עותק ממנו.
- הלשכה הפרטית חייבת למסור לעובד קבלה על התשלומים שגבתה ולמסור לו העתק רישום עם שמו, מספר הדרכון, הסכומים שנדרש לשלם וששילם בפועל, מועד ואופן התשלום.
- דמי התיווך שהלשכה תוכל לגבות מהעובד יהיו בסך 6,247.67 ₪ (כולל מע"מ) ב-3 תשלומים:
- תשלום ראשון בסך 3,747.67 ₪ (כולל מע"מ) נכון ל-2026.
- עובדים שהגיעו לארץ במסגרת הסכמים בילטרליים יפקידו את התשלום הראשון בחשבון בנק ייעודי שהוסכם על ידי מדינתם לפני שעלו למטוס לישראל. התשלום יועבר בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של הלשכה הפרטית עד 3 ימים מיום הגעתו של העובד לישראל.
- שאר העובדים ישלמו את התשלום הראשון בהעברה בנקאית בתוך 21 ימים לפני כניסתם לישראל ועד 3 ימים לאחר הגעתם, או בהמחאה בנקאית במטבע זר שהוצאה בתוך 21 ימים לפני כניסתם לישראל.
- התשלום במטבע זר ישולם לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל לאותו מטבע ביום ה-21 לפני הגעת העובד לישראל.
- תשלום שני בסך 1,250 ₪ (כולל מע"מ) נכון ל-2026, שישולם בתום 26 חודשים מכניסת העובד לישראל - בתנאי שהלשכה הודיעה לעובד לפחות 30 ימים לפני כן שעליו לשלם את התשלום.
- תשלום שלישי בסך 1,250 ₪ (כולל מע"מ) נכון ל-2026, שישולם בתום 38 חודשים מכניסת העובד לישראל - בתנאי שהלשכה הודיעה לעובד לפחות 30 ימים לפני כן שעליו לשלם את התשלום.
- תשלום ראשון בסך 3,747.67 ₪ (כולל מע"מ) נכון ל-2026.
החזר דמי תיווך לעובד זר שלא הגיע לישראל או שקיבל שכר נמוך
- לשכה פרטית שגבתה או קיבלה תשלומים מעובד זר, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
- העובד הזר לא הגיע לישראל בתוך זמן סביר ממועד התשלום.
- העובד הזר הגיע לישראל, אך בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר, או שהשכר שקיבל היה נמוך מ-74,972.04 ₪ (12 פעמים שכר המינימום החודשי).
- למידע נוסף ראו החזר תשלום מלשכות גיוס עובדים זרים.
החזר דמי תיווך לעובד שעזב את ישראל לצמיתות
- עובד זר שעזב את ישראל לצמיתות לפני שעברו 36 חודשים מכניסתו לארץ זכאי לקבל מהלשכה הפרטית החזר יחסי מהתשלום ששילם לה עם כניסתו לישראל:
- החזר בגובה 60% מהסכום שהעובד הזר שילם ללשכה, אם עזב לפני שעברו 18 חודשים מכניסתו לישראל.
- החזר בגובה 33% מהסכום שהעובד הזר שילם ללשכה, אם עזב אחרי שעברו בין 18 ל-36 חודשים מכניסתו לישראל.
- ההחזר ישולם תוך 30 ימים מהיום שנודע ללשכה הפרטית על עזיבת העובד את ישראל לצמיתות.
מי זכאי?
- עובדים זרים המועסקים בסיעוד בבית המטופל.
תהליך מימוש הזכות
- הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
- עובד זכאי לתבוע את החזר התשלום ממי שגבה ממנו דמי תיווך שלא כדין.
- בנוסף, ניתן להגיש תלונה אל הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
- מומלץ לשמור על תיעוד התשלום (למשל: אישור בכתב של מקבל התשלום על קבלת התשלום).
כדאי לדעת
- מעסיק או לשכה פרטית אשר מימנו לעובד הזר את הטיסה לישראל, רשאים לגבות או לקבל מהעובד הזר החזר עבור הוצאות הטיסה שבה הגיע לישראל בתנאי שיש בידם קבלות או מסמכים המאמתים הוצאות אלו. למידע נוסף ראו החזר הוצאות עבור טיסת העובד הזר.
- תשלום האגרה עבור היתר העסקת עובד זר חל על המעסיק בלבד ואסור לו לנכות סכום זה משכרו של העובד.
- תשלום האגרה עבור הארכת רישיון העבודה בישראל ואשרת כניסה חוזרת (אינטר ויזה) חל על העובד.
- למרות זאת, במרבית המקרים תשלום האגרה מתבצע על ידי המעסיק, שכן ניתן לשלם את האגרה בכרטיס אשראי ישראלי בלבד ורוב העובדים הזרים לא מחזיקים בכרטיס מסוג זה. במקרה זה רצוי לחתום מראש עם העובד על הסכמה לפיה המעסיק ישא בתשלום האגרה ויהיה רשאי לקזז תשלום זה משכרו של העובד.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
- קו לעובד
- המוקד לפליטים ולמהגרים
- מסיל"ה - מרכז סיוע ומידע למהגרי עבודה ומבקשי מקלט המתגוררים בתל אביב
- שכר מצווה – סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים
- רופאים לזכויות אדם - ישראל
- האגודה לזכויות האזרח בישראל
- מרכז הפניות לעובדים זרים אשר הגיעו לעבוד בישראל במסגרת הסכמים בילטרליים
- לרשימת ארגוני סיוע למעסיקים בתחום הסיעוד
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק שירות התעסוקה - פרק רביעי
- תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה)
- חוזר ראש מינהל עובדים זרים מס' 2022/08 מיום 07.07.2022 - הנחיות בעניין גביית סכומים מותרים מעובדי סיעוד זרים בהתאם לתיקון תקנות שירות התעסוקה