הדין הישראלי עשוי לחול, במקרים מסוימים, על יחסי העבודה שבין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים המועסקים ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון (במובלעות הישראליות)
אם ביחסי העבודה אין הסכמה מפורשת של הצדדים לגבי הדין שחל עליהם, יש להחיל את מבחן "מירב הזיקות" הבוחן לאיזו מדינה יש את הקשר החזק ביותר לחוזה העבודה
מבחן מירב הזיקות מושפע גם מעיקרון השוויון, שלפיו יש להחיל דין זהה על עובדים המבצעים עבודה שווה ואין להפלות בין עובדים ישראלים לעובדים פלסטינים העובדים יחד אצל אותו מעסיק ישראלי
אם הצדדים הסכימו על החלת דין אחר או שעל-פי חוזה העבודה מירב הזיקות מצביעות על החלת דין אחר, ייתכן שהדין הישראלי לא יחול על יחסי העבודה בין הצדדים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:בג"ץ 5666/03
תאריך:10.10.2007
קישור:פסק הדין מתוך אתר נבו

רקע עובדתי

  • עובדים פלסטינים תושבי יהודה ושומרון, שהועסקו על ידי מעסיקים ישראלים ביישובים ישראלים ובאזורי תעשייה בתחום ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, הגישו תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה נגד מעסיקיהם הישראלים לתשלום שכר מינימום, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות, הכל בהתאם לדין העבודה הישראלי.
  • במסגרת תביעות אלה התעוררה השאלה מהו הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים- האם הדין הישראלי או הדין הירדני שחל על אזור יהודה ושומרון.
  • בתי הדין האזוריים קבעו כי הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים הוא הדין הישראלי, והמעסיקים הגישו ערעור על קביעה זו לבית הדין הארצי לעבודה.
  • בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורם של המעסיקים וקבע כי הדין החל על חוזי ההעסקה בין הצדדים הוא הדין הירדני.
  • על פסיקה זו של בית הדין הארצי לעבודה הגישו העובדים הפלסטינים עתירה לבית המשפט העליון.

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע כי במקרה זה הדין הישראלי חל על יחסי העבודה שבין המעסיקים הישראלים לעובדים הפלסטינים המועסקים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.

  • ככלל, הדין שחל על יחסי העבודה בין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים העובדים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון הוא הדין שעליו הסכימו הצדדים בחוזה העבודה.
  • בהיעדר הסכמה של הצדדים לגבי הדין שחל על יחסי העבודה ביניהם, יחול מבחן "מירב הזיקות", הבוחן לאיזו מדינה יש את הקשר החזק ביותר לחוזה.
  • במסגרת מבחן מירב הזיקות אין להתבסס על הזיקה הטריטוריאלית למקום ביצוע העבודה כזיקה בלעדית ומכרעת, אלא יש לבחון זיקות נוספות כגון: מקום ההתקשרות בחוזה, מקום עריכת המו"מ לפני ההתקשרות בחוזה, מקום ביצוע החוזה, זהות הצדדים לחוזה, שפת החוזה, מטבע התשלום וכוונת הצדדים, וזאת בשים לב לעקרונות היסוד של דיני העבודה ושיטת המשפט ובמיוחד לעיקרון השוויון.
  • במקרה זה לא הייתה הסכמה בין הצדדים לגבי הדין שיחול עליהם, ועל כן החיל בית המשפט את מבחן מירב הזיקות וקבעי שזיקתם של יחסי העבודה בין הצדדים לדין הישראלי חזקה יותר מזיקתם לדין הירדני, ולכן העובדים הפלסטינים זכאים לכל הזכויות בהתאם לדיני העבודה החלים בישראל:
    • המעסיקים הם מעסיקים ישראלים הפועלים בשטחים הישראלים ביהודה ושומרון.
    • המשא ומתן בין העובדים הפלסטינים למעסיקים הישראלים לגבי תנאי עבודתם התקיים בשטחים הישראלים והחוזה בוצע שם.
    • על התושבים הישראלים שמתגוררים באותם שטחים מוחלים חלקים נרחבים מהמשפט הישראלי.
    • תשלום השכר לעובדים נעשה במטבע ישראלי, מסמכים שונים הנוגעים להעסקה (כגון מכתבי פיטורים, תלושי שכר וכרטיסי נוכחות) כתובים בעברית, ימי המנוחה והחג נקבעו כמקובל בישראל, ובאחד המקרים העובד אף שילם מס בישראל.
  • בהיעדר הסכמה ברורה של הצדדים, יש לשאוף לכך שבתחום יחסי העבודה יוחל דין זהה ושווה על כל העובדים המבצעים עבודה שווה. אין להפלות בין עובד ישראלי לעובד פלסטיני המבצע עבודה שווה אצל אותו מעסיק ישראלי.
  • לאור כל זאת, קיבל בית המשפט העליון את העתירה של העובדים הפלסטינים וביטל את הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בקובעו כי בנסיבות המקרים הנדונים יש להחיל את הדין הישראלי על יחסי העבודה שבין המעסיקים הישראלים לעובדים הפלסטינים שעובדים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.

משמעות

  • הדין הישראלי חל, במקרים מסוימים, על יחסי העבודה שבין מעסיקים ישראלים לעובדים פלסטינים המועסקים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון.
  • אם ביחסי העבודה לא ניתן להצביע על הסכמה מפורשת של הצדדים לגבי הדין שחל עליהם, יש להחיל את מבחן מירב הזיקות, ואת עיקרון השוויון בין עובדים המועסקים "שכם אל שכם" אצל אותו מעסיק בעבודה שווה.
  • במקרים שבהם חל הדין הישראלי, העובדים הפלסטינים שמועסקים אצל מעסיקים ישראלים ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון זכאים לכל תנאי העבודה על-פי הדין הישראלי לרבות הזכות לשכר מינימום, גמול עבור שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, גמול עבור העסקה במנוחה השבועית, גמול עבור העסקה ביום חג וביטוח פנסיוני.
  • הדין הישראלי לא יחול תמיד ובכל מקרה על העסקת עובד פלסטיני ביישובים הישראלים ביהודה ושומרון. אם הצדדים הסכימו על החלת דין אחר או שמתוך חוזה העבודה עולה כי מירב הזיקות מצביעות על החלת דין אחר, ייתכן שיחול דין אחר.

חשוב לדעת

  • על פי צו שהוציא המפקד הצבאי של אזור יהודה ושומרון עובד פלסטיני המועסק על ידי מעסיק ישראלי ביהודה ושומרון, זכאי לשכר מינימום לפי חוק שכר מינימום החל בישראל.
  • בעע (ארצי) 1342-01-11 מיום 26.11.2013 (באתר נבו) פסק בית הדין הארצי לעבודה כי יש להחיל רטרואקטיבית את ההלכה על-פי מבחן מירב הזיקות. בית הדין קבע כי המעסיק הישראלי לא הוכיח שהסתמך על הלכה קודמת לפיה על יחסי העבודה בינו לבין העובד הפלסטיני חל הדין הירדני ולא הוכחה הסכמה בין המעסיק לעובד כי יחול הדין הירדני. בית הדין קבע כי לפי מבחן מירב הזיקות, הדין הישראלי חל על יחסי העבודה בין המעסיק לעובד לכל אורך תקופת העבודה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.